אחרי שנים ארוכות של רווחים נאים וצומחים, סגרו חמשת הבנקים הגדולים את הרבעון הראשון עם צניחה של יותר מ-70% ברווח הנקי המצטבר שלהם ל-767 מיליון שקל. עיקר הנפילה נבע מגידול דרמטי בהפרשות להפסדי אשראי - הפרשות שהבנקים נדרשים לבצע על הלוואות שהסבירות שייפרעו קטנה במיוחד - שעמדו על 2.8 מיליארד שקל, כמעט פי שמונה לעומת הרבעון המקביל. הגידול החד בהפרשות נובע כמובן ממשבר הקורונה ומתחזית עתידית לכשלי ההלוואות הצפויים.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עם זאת, מסתמן כי זה היה רק השלב הראשון של טיפול הבנקים במשבר. השלב הבא, שהחל באחרונה, וסביר כי יואץ בחודשים הקרובים הוא העלאת הריבית ללקוחות. חלק מהם, בעיקר במגזר העסקי, כבר קיבלו הודעה על עליית ריבית במסגרת האשראי שלהם. בנוסף לכך משקי הבית, שהיו מחוזרים על ידי הבנקים, שניסו לשווק להם הלוואות בשנים האחרונות, כבר לא מקבלים הצעות. זאת ועוד, לקוחות שביקשו אשראי נתקלו בהצעה יקרה יותר לעומת טרום המשבר, הדומה יותר להצעות הניתנות מחברות כרטיסי האשראי.
קשה שלא להתאכזב מכך שרפורמת שטרום שהובילה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, ושמטרתה היתה להרחיב את התחרות באשראי הצרכני, לא הביאה להוזלת עלויות בהלוואות למשקי בית, אלא לכל היותר לעלייה בהיצע האשראי.
במשכנתאות - הריביות כבר עלו
במערכת הבנקאית מציינים כי העלאת הריביות נעשתה בשוליים בלבד, ורק לפי רמת הסיכון של הלקוח. אולם אפשר להעריך שכאשר יפורסמו הנתונים לסיכום השנה, נראה עלייה בריבית הממוצעת. משמעות העלייה בריבית, היא כמובן שהלקוחות ישלמו יותר בגין ההלוואות, ובזמן שהמשק מתגלגל למיתון, עול התשלומים יתייקר.
בבנקים מצדיקים את עליית הריביות בשני נימוקים: עליית הסיכון שההלוואה לא תיפרע בעקבות המשבר ועלות המקורות להלוואות, כאשר תשואות איגרות החוב עלו, כך שעולה לבנקים יותר כדי לגייס כספים. מקור נוסף של הבנקים להעמדת הלוואות הוא פיקדונות הציבור, ולדבריהם גם שם חלה התייקרות, באופן של העלאת ריביות לבעלי פיקדונות, בעיקר במגזר העסקי.
בבנקים ביקשו להעלות את הריביות באשראי כבר בעת פרוץ משבר הקורונה לפני קרוב לשלושה חודשים. אלא שביקורת ציבורית בנושא הזה הביאה את המפקחת על הבנקים הקודמת ד"ר חדוה בר לשלוח מכתב חריג לבנקים, ובו היא קראה להם שלא לעשות זאת, גם במחיר של פגיעה ברווחיות שלהם, ואמרה שעליהם לקחת בחשבון את צרכי המשק ולקחותיהם.
כדי להרגיע את הביקורת הציבורית, בנק ישראל גם פרסם באופן חריג את השינוי בריבית הממוצעת בבנקים בחודש אפריל לעומת טרום המשבר, ומהנתונים עלה כי למעט תחום המשכנתאות, אכן הבנקים הפנימו את המסר, וכמעט ולא ביצעו העלאות ריבית.
בתחום המשכנתאות, שהן הלוואות לטווח ארוך של 20 שנה, הבנקים כבר העלו ריביות. כך למשל במסלול של משכנתה בריבית שקלית קבועה עמדה הריבית הממוצעת בסוף אפריל על 3.4% לעומת 3.1% בחודש מרץ. במסלול צמוד מדד קבוע הריבית הממוצעת עלתה מ-2.7% בסוף מרץ ל-3% בסוף חודש אפריל.
