אם יש תקופה אחת בהיסטוריה הכלכלית של ישראל שיצרניות ומשווקות המזון רוצות לשכוח, אלו הימים הנוראים - מבחינתם ‑ לפני עשור, מיוני עד ספטמבר 2011, תקופת המחאה החברתית. היא פרצה, כזכור, אחרי שמחיר גביע קוטג' של תנובה נסק ברשתות מזון עירוניות לשבעה שקלים. תנובה וחברות ייצור ושיווק מזון אחרות הפכו בן-לילה לאויבות העם ועושקות הציבור ‑ ומחשש לחרם צרכנים הן נאלצו להוריד את מחיר הקוטג' ל-5.9 שקלים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
התייקרות הקוטג' ב-2011 הוסברה בייקור תשומות המשמשות לייצור מוצרי החלב. ההסבר הכלכלי היה נכון, אך הוא לא נקלט. באווירת הזעם ששטף את הציבור הוא נשמע כתירוץ עלוב.
1 צפייה בגלריה
ב-2011, מחיר הקוטג' של תנובה נסק ברשתות מזון עירוניות לשבעה שקלים. המחאה החברתית
(צילום: עידו ארז)
המחאה הותירה את תעשיית המזון בפוסט-טראומה רבת-שנים, ונדמה היה שהלקח ממנה נצרב והופנם: מחירו הממוצע של גביע קוטג' היום הוא כ-5.7 שקלים. מדד מחירי סל גבינות לבנות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ירד בין דצמבר 2011 לדצמבר 2020 ב-7%. במרוצת העשור התייקר סל המזון כולו בכ-6%, בדומה לקצב האינפלציה הכללי.
אלא שכעת, כאילו לא הייתה 2011, יצרניות ומשווקות מזון מובילות שוב עולות על מסלול התנגשות עם צרכנים כועסים. שוב הן מאיימות בהתייקרויות, שוב הן מכינות את הקרקע להעלאות מחירים ‑ ושוב מסתכנות בהצתת מחאה. מחאה שעלותה לעסקיהם תהיה גבוהה בהרבה מהתועלת מייקור התוצרת עכשיו.
מהן העובדות? שהמזון הוזל בתקופת קורונה ‑ וההוזלה היטיבה גם עם הצרכנים וגם עם העסקים. מדד מחירי המזון, כולל ירקות ופירות, היה נמוך באפריל 2021 ב-2% מאפריל 2020. במקביל גדלו בשיעור ניכר הרווחים בכל שרשרת הייצור והשיווק של המזון. מתברר שריסון המחירים משתלם לכולם: הצרכנים מגיבים על הוזלות בהגדלת הקניות והחברות נהנות בשל כך מרווחיות עולה.
אמנם מחירי הסחורות החקלאיות והתשומות לייצור המזון עולים בחודשים האחרונים - לאחר ירידות חדות בשיא המגפה - אבל היצרניות הישראליות צברו שכבת שומן משמעותית ויכולות להתאפק עם גלגול ההתייקרויות על הצרכנים, ובכלל זה מוצרי יסוד בפיקוח מחירים ממשלתי. מסע אינפלציוני יזום, ואפילו מסע של הודעות פומביות על כוונות לייקר מחירים, יתברר מהר כמשגה כלכלי, כשל חברתי ואסון תדמיתי.
אל נא ישתוממו מנהלי החברות אם בהחלטותיהם חסרות האחריות יתדלקו מחדש מחאה כמו זו שהוצתה בקיץ 2011. רק שהפעם, בניגוד לאז, לא תכונן "ועדת טרכטנברג" חדשה שהמלצותיה ירגיעו את הרוחות.
יידע אפוא מי שחולם להרוויח ממהלך של אינפלציית מזון יזומה: הכעס המוצדק נגד החברות השולטות בשוק הישראלי צפוי להיות עוצמתי ‑ ולא בר-חלוף.
