פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח השייכת לקבוצת מחלות שנקראת "הפרעות תנועה": היא גורמת להפרעה ביכולת לנוע במרחב בצורה חופשית ומתבטאת בנוקשות שרירים, ברעד ובאיטיות. המחלה יכולה לגרום לתסמינים נוספים, בהם הפרעת שיווי משקל, קושי בדיבור ובבליעה, עצירות, דיכאון, חרדה וירידה קוגניטיבית. לאחרונה היא עוררה עניין מיוחד ועלתה לכותרות כשהשחקן יעקב כהן חשף כי לקה בה.
קראו עוד:
כיצד מאבחנים פרקינסון? למרות כל ההתקדמות בתחום הרפואה, פרקינסון עדיין מאובחן על ידי נוירולוג באופן קליני – כלומר, על סמך התסמינים והבדיקה הנוירולוגית. בחלק מהמקרים ניתן להיעזר במיפוי מוחי מיוחד שמדגים ירידה ביצור חומר בשם דופמין במוח. המחלה מתפתחת עקב פגיעה בתאים המייצרים אותו.
האם יש טיפול, ועד כמה הוא אפקטיבי? הטיפול הראשוני הוא בתרופות, שלא מביאות להחלמה מהמחלה אבל מחלישות משמעותית את התסמינים ומאפשרות המשך תפקוד יומיומי. התרופה העיקרית היא דופיקר, שמחזירה למוח את הדופמין שחסר לו. מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם פעילות ספורטיבית מתונה, ובהתאם לצורך גם עם פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול אצל קלינאי תקשורת.
ד"ר עידית תמירד"ר עידית תמירצילום: שלומי יוסף
עם השנים והתקדמות המחלה יורדת יעילות הדופיקר, ההשפעה של כל כדור מתקצרת, ויש צורך להעלות את המינון. בעקבות העלייה במינון מתחילות תופעות לוואי, בעיקר דיסקינזיות (תנועות לא רצוניות של הגוף). בשלב שבו המחלה מחמירה, והטיפול התרופתי כבר לא מאפשר שמירה על תפקוד טוב ואיכות חיים, כדאי לשקול ניתוח להשתלת קוצב מוחי עמוק - DBS (ראשי תיבות של Deep Brain Stimulation).
איך מתבצע הניתוח? הניתוח להשתלת קוצב מוחי כולל החדרה של אלקטרודה בעובי של קשית לאזור במוח המעורב במחלה, וחיבור שלה לסוללה שמושתלת ברקמת השומן שבחזה. כל התהליך נמשך כשש שעות.
בשלב הראשון מטשטשים את המטופל לצורך פתיחת העור והעצם. לאחר מכן הטשטוש מופסק או מופחת על מנת שניתן יהיה לרשום את פעילות תאי העצב המוחיים בזמן הניתוח ולזהות את המטרה המוחית שאליה יש להגיע עם האלקטרודה. לאחר שמגיעים אל היעד, מפעילים את האלקטרודה ובודקים את "החלון הטיפולי": מבררים מהי עוצמת הגירוי הנדרשת כדי לקבל שיפור בתסמיני המחלה – רעד, נוקשות ואיטיות. שיפור זה אמור להגיע עם הפעלת הקוצב. בודקים גם באיזו עוצמת גירוי מופיעות תופעות לוואי כגון דיבור לא ברור ונימול. "חלון טיפולי" רחב מבטיח היעדר תופעות לוואי ועוזר לצוות להעריך את מידת הדיוק במיקום האלקטרודה.
ד"ר עידית תמיר: "הניתוח כולל החדרה של אלקטרודה בעובי של קשית לאזור במוח המעורב במחלה, וחיבור שלה לסוללה שמושתלת ברקמת השומן שבחזה. כל התהליך נמשך כשש שעות. כדאי לשקול אותו כשהמחלה מחמירה, והטיפול התרופתי כבר לא עוזר"
לאחר השתלת האלקטרודות המוחיות עובר המטופל להרדמה כללית לצורך חיבור האלקטרודות המוחיות לסוללת הקוצב בחזה.
1 צפייה בגלריה
השתלת קוצב מוחי פרקינסוןהשתלת קוצב מוחי פרקינסון
ניתוח השתלת DBS בבילינסון. שיפור משמעותי בתסמיני המחלה העיקריים וצמצום הטיפול התרופתי בכ-50%
(צילום: דוברות בילינסון)
במהלך הניתוח, וכדי להגיע לדיוק מרבי במיקום האלקטרודה המושתלת, משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, לרבות MRI, מכשיר CT נייד תוך-ניתוחי (בלעדי לבית החולים בילינסון) ומערכת לרישום הפעילות המוחית. צוות הניתוח כולל נוירוכירורג מומחה ועוזר, מרדים מומחה בניתוחי ערות, נוירופיזיולוג מומחה לפעילות גרעיני הבסיס וצוות סיעודי המתמחה בניתוחים נוירוכירורגיים.
במה תלויה הצלחת הניתוח? ביכולת להגיע למיקום מדויק של האלקטרודות במוח. לשם כך נדרש המנתח לעבודה מדויקת ועדינה ולשימוש נכון בטכנולוגיות העומדות לרשותו. מכיוון שחלק מהניתוח נעשה כשהמטופל מטושטש או ער לגמרי, הצוות נדרש גם לשוחח איתו ולוודא שהוא מרגיש נוח ואינו חש מצוקה כלשהי.
מה משך האשפוז הנדרש, ומתי חוזרים לתפקוד? האשפוז נמשך יומיים-שלושה. יום לאחר הניתוח ניתן לקום מהמיטה ולהתחיל להסתובב. כל מטופל עובר אחרי הניתוח הערכה של צוות שיקומי (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת) על מנת למקסם את השיפור הצפוי ולתת מענה למכלול התסמינים שמהם הוא סובל, כולל אלו שאינם מטופלים על ידי הקוצב.
לאחר כשבועיים ניתן לחזור לשגרה, כולל נהיגה ופעילות גופנית. כל המערכת המושתלת היא פנימית ולא נראית כלפי חוץ, והשליטה עליה היא באמצעות שלט חיצוני שנראה כמו טלפון נייד
לאחר כשבועיים ניתן לחזור לשגרה, כולל נהיגה ופעילות גופנית. בדרך כלל ניתן להעלות את רמת הפעילות בזכות השיפור התסמיני המופיע כמעט מיד לאחר הניתוח. כל המערכת המושתלת היא פנימית ולא נראית כלפי חוץ, והשליטה עליה היא באמצעות שלט חיצוני שנראה כמו טלפון נייד וניתן למטופל. בנוסף, לנוירולוג המטפל יש מעין טאבלט שדרכו הוא יכול לתקשר באופן אלחוטי עם קוצב המטופל, לעבור על ערכים שונים של הפעילות המוחית שנרשמו, ולהתאים את הטיפול לפי הצורך.
לאחר תקופת ההחלמה אין כל מגבלה: ניתן לטוס לחו"ל, לרכוב על אופניים, לשחות וכו'.
איך נראים החיים אחרי הניתוח? פעולת הקוצב גורמת לשיפור משמעותי בתסמיני המחלה העיקריים. היא גם מאפשרת צמצום של הטיפול התרופתי בכ-50% ומפחיתה את תופעות הלוואי. הניתוח הוכח כיעיל גם בשיפור מצב הרוח ואיכות השינה של המטופלים. מתברר שגם מטופלים שאינם סובלים מרעד נהנים משיפור בתפקוד ובאיכות החיים.
כמה מטופלים עברו את הניתוח עד כה? האם יש חשש לסיבוכים? כ-200 אלף חולי פרקינסון בכל העולם עברו אותו בהצלחה. הסיבוכים הם מעטים, ובמרבית המקרים הפיכים. הקוצב המוחי מתפקד היטב שנים רבות, והוא הוכח כיעיל יותר מהאלטרנטיבות הטיפוליות גם 15 שנה אחרי הניתוח.
הכותבת היא מנהלת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית במחלקה לנוירוכירורגיה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה