2 צפייה בגלריה
יריב לוין שר המשפטים
יריב לוין שר המשפטים
יריב לוין
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בסוף השבוע נחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" תוכנית הגיבוי של שר המשפטים, יריב לוין, להמשיך ולהוביל את המהפכה המשפטית. "בתום שבוע קשה, אני נחוש מתמיד להמשיך ולעשות הכל כדי להעביר את הרפורמה הנחוצה לתיקון מערכת המשפט", כתב לוין שלשום בפוסט שפרסם. "תודה לכולכם על התמיכה החשובה במהלכים שאני מוביל למען מערכת משפט צודקת".
לוין יודע היטב שאחרי כישלון הקואליציה ביום רביעי, עם בחירתה של נציגת האופוזיציה ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) כאחת משתי נציגות הכנסת בוועדה לבחירת שופטים, עליו למצוא דרך אחרת להשיג רוב בוועדה – רוב שבאמצעותו יוכל, לפחות חלקית, לקדם את המהפכה המשפטית שהוא מוביל. הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: שר המשפטים שעומד בראשה, שר נוסף בממשלה, שני חברי כנסת, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים, ועוד שני נציגים של לשכת עורכי הדין.

זו הסיבה שהפעם הבחירות למועצה הארצית ולראשות לשכת עורכי הדין, שצפויות להיערך מחרתיים, הן דרמטיות במיוחד. היו"ר וחברי המועצה הם אלה שיבחרו את שני נציגי הלשכה לוועדה לבחירת שופטים, ולכן לקואליציה ולאופוזיציה חשוב מאוד לוודא שהנבחרים יתנו להם את הרוב הדרוש בוועדה. השר לוין יודע שאם שני נציגי הלשכה בוועדה יהיו תומכי המהפכה המשפטית, הרי שיחד איתו, עם השר הנוסף, ועם נציג הקואליציה שייבחר, יהיה בידיו רוב של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה. מדובר ברוב שעל פי התקנון אמנם לא יכול לבחור שופטי עליון (לכך נדרש רוב של שבעה שופטים), אך יכול למנות שופטי שלום ומחוזי, וכן למנות גם את הנשיא הבא של בית המשפט העליון, אחרי סיום תפקידה של הנשיאה אסתר חיות – וכך גם להתגבר על שיטת הסניוריטי הנהוגה, שלפיה נבחר השופט העליון הבא בתור מבחינת ותק – כפי שרצה לוין לעשות ברפורמה.
שני המועמדים המובילים לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין הם עו"ד אפי נוה, שכיהן בעבר בתפקיד ונתמך על ידי הקואליציה, ועו"ד עמית בכר שמשמש כיום כממלא-מקום יו"ר הלשכה ונחשב למתנגד חריף במיוחד של המהפכה המשפטית. אמש, בהפגנה ברחוב קפלן בתל אביב, נשא עו"ד בכר דברים: "הבחירות ללשכת עורכי הדין השבוע הם צו 8", אמר. "התגייסתי בצו 8 לשמור על מערכת משפט עצמאית, לשמור על מדינת ישראל דמוקרטית. השבוע נעשה עוד ניסיון לרסק את מערכת המשפט, למנות שופטים פוליטיים שירצו את המשטר. ניסיון להשתלט על מוסד נשיא בית המשפט העליון, לרסק את הדמוקרטיה.
"למה הם ניסו לדחות את הבחירה של נציגי הכנסת? הם רצו לראות אם הם יכולים להשתלט על הוועדה דרך לשכת עורכי הדין וזה בדיוק מה שהם מנסים לעשות. הם מנסים לעשות באמצעות בחירת ראש לשכה עבריין שלא בוחל באמצעים ואין לו גבולות ומוסר, והוא יביא לשליטה מוחלטת במינוי שופטים ובמינוי נשיא בית המשפט העליון הבא - זה מה שהם רוצים. לעולם לא ניתן לבחירת שופטים להיות פוליטית ולא מקצועית, לא מפורום קהלת ולא משום ארגון קיצוני אחר".
2 צפייה בגלריה
הצבעה לוועדה לבחירת שופטים במליאת הכנסת
הצבעה לוועדה לבחירת שופטים במליאת הכנסת
"הוטלו עליי סנקציות דרקוניות והזויות". ח"כ גוטליב
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בזירה הפוליטית הרוחות בליכוד ממשיכות לסעור סביב בחירתה של ח"כ אלהרר לוועדה לבחירת שופטים. חברת הכנסת (ליכוד) טלי גוטליב, שסירבה להוראה להסיר את מועמדותה לוועדה ונענשה בסנקציות חמורות של אי השתתפות בוועדות הכנסת, איסור העלאת הצעות חוק, ואיסור לדבר בשם הליכוד במליאה, זעמה. גוטליב פנתה ליועצת המשפטית של הכנסת וכתבה בחשבון הטוויטר שלה: "ההחלטה להטיל עליי סנקציות דרקוניות והזויות על ידי ח"כ אופיר כץ משוללת כל סמכות חוקית. ואם נדמה למישהו שאעמוד מנגד, מוטב שיחשוב שוב. מצורפת פנייתי ליועמ"שית הכנסת שגית אפיק המייצגת את הכנסת ובה הדרישה להורות על ביטול הסנקציות. ‏אני לא בובה. תמיד אהיה נאמנה לימין, לצו מצפוני ולאמת".
מי שלא השתכנע מהסערה הוא יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שכתב בחשבון הטוויטר שלו: "שוחחתי עם שורה של בכירים מאוד בליכוד. התמונה המסתמנת, היא שכל מה שהיה ביום רביעי בכנסת סביב ההצבעה לוועדה לבחירת שופטים הייתה הצגה אחת גדולה, שמאחוריה היה דיל מרובע בין גנץ ולפיד מצד אחד לנתניהו ודרעי מהצד השני. האינטרס של לפיד וגנץ היה להראות 'הישג' בהצבעה בכנסת; האינטרס של נתניהו היה להקפיא את ההפיכה המשטרית על מנת להגיע לוושינגטון ולמסמס את המחאה; והאינטרס של דרעי היה להמשיך את השיחות בבית הנשיא על מנת לסלול את דרכו לממשלה. נתניהו ודרעי הבינו שללא נציגת האופוזיציה בוועדה תקום סערה ציבורית והכל יתפוצץ. זה פשוט המשך שיתוף פעולה, וחלק מאותה הסכמה של גנץ ולפיד להכשיר את דרעי ולהכניסו לממשלה. גנץ ולפיד הרימו דגל לבן, ועשו מכירת חיסול של הציבור הליברלי במדינת ישראל".