תרגיל היערכות לרעידות אדמה בצפת
( צילום: אביהו שפירא)
ברקע רעידות האדמה שפוקדות את המזרח התיכון בשבועות האחרונים, התכנסו שלשום (שלישי) בצפת, עיר שנחשבת לאחד ממוקדי הסיכון הגבוהים ביותר, מתנדבים תושבי העיר וכוחות החירום העירוניים לתרגיל חילוץ והצלה מבניינים קורסים. בסמוך לבית הספר היסודי "נעם" הקימו לוחמי החילוץ של פיקוד העורף אתר הרס קטן, שבו מתאמנים התושבים ומשפרים את ההכשרה והכלים התיאורטיים שקיבלו למתן מענה לשעת חירום.
קולות המוזיקה הרועשת, מחגיגות פורים וחודש אדר שהתקיימו בבית הספר הסמוך, התערבבו עם קולות הפקודות והלמות הפטישים מאתר ההרס שנראה אמיתי לחלוטין. לעיני כולם עמדו גם מראות ההרס מרעידת האדמה החזקה שפקדה לפני שבועות ספורים את טורקיה וסוריה והותירה אחריה עשרות אלפי הרוגים ופצועים.
כ-40 אלף בני אדם חיים בצפת, שיושבת על השבר הסורי-אפריקני. העיר הזאת, כמו אחרות לאורכו של השבר, יודעת לפחות אחת במאה שנה רעידת אדמה חזקה והרסנית. האחרונה הייתה לפני 96 שנים, מה שאומר שהבאה עלולה להגיע כל יום.
בשנים האחרונות הובילו בפיקוד העורף הקמת יחידות אזרחיות ברחבי הארץ, שבהן מתנדבים מוכשרים למתן תגובה ראשונית בעת מצב חירום, כמו רעידת אדמה חזקה. האפשרות לפגיעה בצירי תנועה ותשתיות לצד אתרי הרס רבים ברחבי ישראל, עלולים ליצור מצב שבו הסיוע למקומות רבים יתעכב והרשויות המקומיות יידרשו לתת את המענה הראשוני ולהציל כמה שיותר חיי אדם.
בשנה האחרונה הוכשרו בצפת ארבעה צוותים של כ-80 מתנדבים מחלצים, ואלו יהיו כוח החוד של בני הקהילות השונות הפזורים בשכונותיה של העיר. המתנדבים עברו הכשרת 'מחלץ קל' ונדרשים במסגרת תפקידם לספק מענה ראשוני בתחום חילוץ, עזרה ראשונה וכיבוי שריפות באירוע חירום, עד להגעת הכוחות הייעודיים לטיפול באירוע.
כחלק מהתרגיל יוסי מימון, חבר צוות סע"ר (סיוע עצמי ראשוני), צעק "הדממת אתר. כולם שקט. הדממת אתר!", וסימן לחבריו לעצור מעבודות החילוץ ולהחזיר את השקט למתחם. כמו בתיאורים מזירות החילוץ ברעידת האדמה בטורקיה ובאירועי עבר, הדממה הפתאומית מקפיאת דם. בתוך שניות צעק מימון לחבריו בהתלהבות, "יש פה עוד אחד למטה! הוא מדבר! קדימה, תביאו לי חגורות וג'ק מכני". כמה מטרים ממנו, בצידה השני של ערימת פסולת הבניין ושברי הריהוט, עבדו מתנדבים אחרים על חילוץ בובת אדם מספוג, לכודה מתחת לקיר בטון. "תחזיקו לו את הראש טוב!", צעק אחד המחלצים. "הוא עוד נושם, אנחנו לא רוצים לאבד אותו". כעבור כמה דקות, לאחר שהצליחו להגביה מעט את הבטון הכבד, חולצה הבובה לקול מחיאות הכפיים של העדים לתרגיל.
הצטרפנו אליהם שלשום לתרגיל הפתע שבו הוקפצו ממקומות העבודה שלהם והתבקשו להגיע לתת מענה לקריסת בניין מגורים. "אנחנו רוצים לתת לעצמנו את היכולת לתת מענה כשאף אחד לא יוכל לבוא לעזרתנו" הסביר רוני מרדכי, קב"ט העיר. לדבריו, "משרד הפנים מתקצב לנו ציוד, ורק בשנה האחרונה קיבלנו מיליון ומאתיים אלף שקל לרכישת ציוד והכשרות ואימונים וכל שנדרש, אך עדיין חסר לנו ציוד רב וכלים כדי למצוא את הדרכים ולהתגבר על אירוע כזה של רעידת אדמה. אנחנו עושים כל שאנחנו יכולים במסגרת הכוחות שלנו, אל תשכח שאנחנו בסך הכל עירייה ולא צבא".
מרדכי לא יודע איך ייראו תוצאות רעידת אדמה ומה תהיה עוצמתה. הוא לא יודע מי מבין עשרות המתנדבים שהכשיר יהיה כשיר לתת מענה לאחר הרעש האיום, ואפילו אם הוא בעצמו ישרוד, אבל הוא הסביר שדאג שכל עובדיו במערך החירום והביטחון ידעו לתת את המענה ולגבות האחד את השני. "אני מקווה שיהיו לעזרתנו כמה שיותר מתנדבים כשירים ושנצליח לאמן עוד ועוד קבוצות מאורגנות למענה בחילוצים והצלת חיים".
כוח עם אחריות
בתקופה האחרונה ערכו בצפת, ביחד עם מהנדסי פיקוד העורף, מיפוי של בנייני המגורים ברחבי העיר. אותרו עד כה כ-150 מבנים שהם מעל שלוש קומות והבנייה שלהם נעשתה לפני 1985 ויש סיכוי רב שהבניינים האלו יקרסו בזמן רעידת אדמה משמעותית. המידע על המבנים המסוכנים עלה על מפות שישמשו לניהול מערכי החילוץ בשעת אסון.
מרדכי הסביר כי השאיפה היא "לפרוס ברחבי העיר כמה שיותר תושבים שחיים במקום ומוכשרים לפעולות חילוץ קל מציל חיים. באמצעים פשוטים ומעט ידע אפשר לטפל באדם שקיבל מכה ויש לו חתכים שמסכנים את חייו או להוציא אותו מבין הריסות". הוא הוסיף כי "המתנדבים בסע"ר עוברים גם הכשרה בחסימות עורקים ועזרה ראשונה. בניסיון של העולם מסביבנו ברעידות אדמה גילו שרוב החילוצים של לכודים בהתחלה נעשו בידי שכנים וחברים שהצילו ורק בהמשך הגיעו היחידות המיוחדות עם המכשור הכבד והמקצועי".
בין המתנדבים מאובקי הבגדים פגשנו את יהודה ג'רבי, בעלים של חברת מחשבים צפתית. "אני רואה חשיבות עצומה בכוח שלנו, התושבים, לתת מענה לשכונה ולסביבה שלנו כשלא יהיו כאן גופים מקצועיים וחזקים שיתקשו להגיע מיד עם האסון", סיפר. "אני רואה את התיעוד הקשה והעצוב מטורקיה וההתגייסות של צה"ל ומדינת ישראל לסייע לנפגעים שם, כמו באירועי אסון אחרים ברחבי העולם, ויודע שהאחריות הזאת מוטלת גם על הכתפיים שלי. על זה חונכנו ועל זה גדלנו, גם כמשפחה, ועל זה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. הצטרפתי ליחידת החילוץ מתוך ההבנה שאם אנחנו כמדינה הולכים לעזור לאנשים שהם לא יהודים בארצות אחרות, קל וחומר שאנחנו האזרחים נעזור למדינה שלנו ולאחים שלנו, ובטח שלמען העיר והתושבים שלנו".
רבים מבין המתנדבים שהוכשרו ליחידות הסע"ר הם מקרב מתנדבי ארגון "ידידים" ו"איחוד הצלה". אריה ניסלביץ הוא מנהל הסניף המקומי של "ידידים". בשעת חירום יחבוש את קסדת פיקוד העורף וירכז את מאמצי החילוץ באזור שאליו יישלח. "האמת שזה מלחיץ", אמר והצביע לעבר חבריו שעמדו בראש ערימת שברי ההרס באתר התרגיל. "זה מה שגורם לנו להבין כמה חשובים צוותי הסע"ר בתגובה המיידית הראשונה בשעות הראשונות. אני יודע שאני גר בעיר שאחוז המבנים המסוכנים בה מאוד גבוה ולכן בוודאי שדבר כזה יכול להתרחש ושומרים על היערכות. המחשבה שצפת תהיה נצורה והגישה אליה מבחוץ תהיה מורכבת גורמת לנו לקחת את הנושא הזה ברצינות רבה, בתקווה שנוכל לתת תגובה ומענה ראשוני מציל חיים ומתפללים כמובן שלא נדרש לבחון את המוכנות שלנו".
ערבים זה לזה
כמה דקות לפני תחילת התרגיל ערך ראש העיר שוקי אוחנה דיון בחדר הפיקוד הקדמי שבהיכל התרבות המקומי שממנו תנוהל העיר בשעת אסון שכזה. "אנחנו חייבים להביט למציאות בפנים ולהיערך לקראתה, גם אם היא מפחידה ומאיימת ובתקווה כמובן שלא נדרש לה", אמר אוחנה ועטה על עצמו אפודה זוהרת. כמה רגעים קודם לכן, נעל את הדיון בקריאה נוקבת לעשרות המשתתפים בחדר הצפוף ואמר להם: "חברים, העיר שלנו היא אחת מתשע הערים ברמת הסיכון הגבוהה בישראל ולצערי אנחנו יודעים שזו לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי תפקוד אותנו רעידת אדמה קשה, כפי שחוותה העיר אחת למאה בעבר. אנחנו מבינים שב-72 השעות הראשונות נצטרך להיות כאן לבדנו ואנחנו אלו שנדרש לתת את המענה ולהציל חיים עד שהמדינה תבוא לעזרתנו. בואו ונצא לתרגל. בואו ונעשה את המקסימום כדי שנהיה מוכנים".
באתר האימונים הוא עקב מקרוב אחר פעילות צוותי החילוץ, ביחד עם קציני פיקוד העורף, כבאות ומשטרה. "לשום מדינה אין יכולת לטפל בו-זמנית באירוע רוחבי ועד הגעת הכוחות, התושבים הם אלו שמצילים אלפי חיים", אמר אוחנה והביט בגאווה על התושבים עטויי האפוד והקסדה שהסתירה מתחתיה פיאות מסתלסלות, כיפה שחורה או סרוגה וגם פדחת קירחת או מתולתלת. מתחת לקסדה, כולם שווים. "צפת זו משפחה" העיד אוחנה. "העיר הזאת ידועה בערבות ההדדית שבה, גם דורות רבים לאחור. ראינו זאת בקורונה, היו לנו 300 מתנדבים שהתגייסו לסייע בשיא המגפה וגם באירועי שלג קיצוניים תמיד יש מתנדבים".
אוחנה ביקש למקד את השיחה שלנו לנקודות הדורשות מענה מיידי מצד המדינה ולא לאפשר לה לסמוך על רוח ההתנדבות של אזרחיה. "אנחנו מאוד מודאגים כשרואים את תיעוד ההרס העצום בטורקיה ויודעים שאסור לנו לברוח מהמראות האלו. אני קורא לממשלת ישראל להכניס את היד לכיס ולהקים מינהלת מוכנות לרעידות אדמה ולהאיץ את חיזוק הבניינים הישנים. הנזק שיהיה לאחר רעידת אדמה הוא פי כמה מאשר המחיר שנשלם אם נכין את עצמנו מראש. אתה יודע בכמה בתים עד כה השלימה המדינה את חיזוקם? שבעה בניינים בסך הכל חוזקו בעיר ויש עוד שלושה בדרך", מרעים אוחנה בקולו. "יש לנו מאות בניינים מטרום שנות השמונים ואנחנו בבעיה חמורה".
באפריל 2005 אישרה ממשלת ישראל תוכנית מתאר ארצית מהפכנית לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידת אדמה בתמורה לתמריץ כלכלי לקבלנים שיקבלו זכויות בנייה וקיצור ההליכים הבירוקרטיים לקבלת היתר הבנייה. התוכנית הזאת נחלה הצלחה גדולה בעיקר במרכז הארץ, בערים שרמת הסיכון בהן נמוכה יחסית. "התוכנית הפכה למיזם כלכלי נטו המתקיים באופן אבסורדי במדינת גוש דן בעוד שהערים המועדות לפורענות ברעידת אדמה לא מטופלות כלל", האשים אוחנה.
"בניינים יקרסו לתוך עצמם, הפגיעה הרוחבית תחסום מעברי גישה, תנתק כבלי חשמל ותקשורת, תעקור קווי מים ותותיר את התושבים להתמודד בכוחות עצמם במשך ימים רבים. נכון, זהו תרחיש אימים אבל לא תרחיש בדיוני. זה קורה ברחבי העולם. זה קרה בישראל. צפת, טבריה ויישובים נוספים נחרבו כליל. בשנתיים האחרונות אנחנו מקבלים עוד ועוד איתותים. הטבע צועק לנו, מזהיר אותנו, אבל מדינת ישראל טומנת ראשה בחול כמו בת יענה. שיטת 'יהיה בסדר' שוב גוברת על הרציונל ועל כל מנורה אדומה שנדלקת כאן".
אוחנה ציין כי "אי-אפשר למנוע רעידת אדמה, אבל אפשר להיערך לרעידת אדמה ולדאבוני מדינת ישראל לא עשתה מספיק, לא עושה מספיק וכאשר היא עושה, המדינה פשוט עושה זאת באזורים הלא נכונים. אנחנו כותבים, צועקים ועושים הכל. לא מזמן הייתי גם בוועדת הפנים של הכנסת והתרעתי בנושא. אני מאשים את מדינת ישראל ומבקש 'תנו לנו את הכלים לנהל ולטפל באירוע, כמו בקורונה'. תנו לנו את התקציבים, תבטלו בירוקרטיות ונעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות".
