חלוקת תלושי מזון לעניים, כמו חלוקת תרומות מזון, היא ריטואל מיוחצן, דוחה ומוכר. הוא מתרחש בעיקר ערב חגי תשרי, פסח ויום השואה. ערב החגים בימים אלה הוא נעשה קשה לעיכול במיוחד. גם משום שתלושי המזון מחולקים מכספים קואליציוניים, נדבה של מפלגה לעניים "שלה" על חשבון הציבור כולו, גם כי משרד הפנים מחלק אותם, ולא משרד הרווחה, כדי שחס וחלילה לא יפספסו הרעבים איזו יד מחלקת להם את האוכל, ועוד.
בסוף, בכפייה, הושגה "פשרה" (גם ניצולי שואה עניים, מקבלי הבטחת הכנסה וחד-הוריות יקבלו, באמת תודה רבה). אבל העיקר לא נאמר: חלוקת תלושי המזון עצמה היא חרפה גדולה, וכישלון מהדהד וכואב של ממשלות הימין לדורותיהן, בעיקר של זו העכשווית, שלצרכיה הפוליטיים מזייפת אמפתיה לעניים בקולות תרועה, הסתה ומדון.
האם אריה דרעי לא מבין שעצם העובדה שהוא מחלק תלושי מזון, היא העדות החדה והחותכת ביותר לכישלון החברתי והכלכלי המוחלט של שלטון הימין? זה שתמיד הוא עצמו היה ועודו חלק חזק ומשפיע בתוכו, ועוד החלק ה"חברתי"? לא עולה בדעתו ההרהור שמא העובדה שהרעבים הם רעבים, היא בושה וחרפה למדיניות הרווחה של הממשלה, ועוד זו שתוקפת את האליטות בתור תחביב ידוע?
מה עשיתם, לעזאזל, לטובת צמצום הפערים בין עניים לעשירים, לטובת המאבק בעוני, לטובת ביטחון תזונתי אמיתי, לטובת השכלה שווה לכל, לטובת שכר ראוי לעובדים עניים, לטובת חיזוק השירותים החברתיים, העצמת החינוך והבריאות השווים לכל? כלום. אפס.
יותר גרוע מאפס: שנים של מדיניות של ייבוש והפרטה של כל מה שהוא ציבורי, ממלכתי ושוויוני – הולידו את אותם רעבים שהיום אתם דוחפים להם אוכל לפה. נדבות של אוכל? זו מדיניות חברתית? לא. זה סחר בעוני. לתת לבני אדם תלוש, כרטיס, שבאמצעותו הם מציגים את עצמם ברשתות השיווק כעניים ומקבלים אוכל – זו לא מדינת רווחה ואפילו לא מדינת סעד.
זה חלום בלהות, ועליו אתם מבקשים קרדיט? כבר לא סוד הוא שאת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ולא רק אותה, מעצב פורום קהלת. זה פורום שהיה אמור להיות קיקיוני, עשב שוטה, בשל דעותיו הקיצוניות הביזאריות, שמזכירות את האגף הליברטריאני היותר הזוי של הרפובליקנים בארה"ב. אבל אצל ממשלת ישראל 2023, איך לא, הוא הפך למעצב מדיניות מרכזי, שותף לדיונים, כותב הנאומים וניירות העמדה (וגם כמובן הקטר של ההפיכה המשטרית).
שלי יחימוביץצילום: עמית שאביהטור הזה לא מוקדש למשנתו המבולגנת והמזיקה של קהלת, אבל תזכורת של פוסט אחד שפרסם המנכ"ל שלו מאיר רובין אולי תמחיש את טיבו. "כספי הארנונה שלנו יושבים כמובן בצד, משחקים בפלאפון", הוא כתב לצד תמונה שצילם, ובה פועל ניקיון מבוגר, מותש, בחמסין, יושב לנוח בצל סככה במגרש משחקים, בקבוק מים ותיק מרופט לרגליו, גופו כפוף ושחוח והוא מסתכל במכשיר הסלולר שלו. היש דוגמה טובה מזו לשנאת עניים ולתפיסת עולם מרושעת ונטולת שביב של אמפתיה לדל ולחלש? קהלת היא-היא המדיניות של ממשלת ישראל.
מי שיזדקקו לנדבת אוכל מידו של הנדבן דרעי, הם לא נפגעי רעידת אדמה שיש לשלוח להם בדחיפות שמיכות ומזון, אלא נפגעי אידיאולוגיה כלכלית ימנית קיצונית. בנימין נתניהו ודרעי הם לא מתנדבים חסודים שבאו לחלק אוכל. הם-הם המדינאים שאחראים לחוסר הביטחון התזונתי. תפקידה של המדינה לדאוג לכך שמזון, חינוך ובריאות יהיו נגישים לכל אזרחיה, תמיד, ובלי קשר למצבי רוח ולצרכים פוליטיים מתחלפים. וכשהם מפקירים את הזכות הבסיסית, הזכות למזון, לגחמות קואליציוניות, ומחלקים תלושי אוכל דרך כספים קואליציוניים, אז היום יש קצת, ומחר – אלוהים גדול.
- שלי יחימוביץ הייתה יו"ר מפלגת העבודה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 24.08.23
