הבת שלי נאנסה במלונית הקורונה. פתאום אני במלחמה. נגד האנס, נגד מערכת אכיפת החוק, נגד השעון ובעיקר בעדה, בעד הבת הקטנה שלי, כדי שיום אחד היא תוכל לחזור לחיות.
זאת מלחמה בלי מועד סיום. כל יום קרב חדש.
בתוך הכאוס הזה שנכנס לחיים שלי, מצאתי קצה אור. הרבה אנשים טובים. מילה חמה, הפגנה, תמיכה. גיליתי שיש דבר כזה ערבות הדדית ואם יש סיכוי שאני אנצח זאת הסיבה.
בשבועות האחרונים התהפכו לי החיים. חלום בלהות של כל אמא הפך עבורי למציאות נוראית, בלתי נתפשת, כזאת שכואבת בכל פינה בגוף. הבת שלי הקטנה נאנסה על ידי חיית אדם. הוא פגע בנפשה, רמס את גופה והרס את חייה רק כדי להשיג את תאוותו. מעשה מחריד ונתעב.
2 צפייה בגלריה
"אני מבטיחה להיות הקול שיתריע וירחיק סוטי מין מהילדים שלנו". צילום אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"האונס במלונית הקורונה" קראו לזה בחדשות וכולם הזדעזעו. אני התכנסתי בפינה שלי ורק התפללתי שיהיו לי את הכוחות להתמודד עם הדבר הזה, שאוכל לגרום לבת שלי לשוב ולחייך.
קמתי לעולם שחור. מצאתי את עצמי בתוך מערבולת. אם חד הורית לשתי בנות, הקטנה שבורה וכואבת, השנייה, הגדולה, מנסה לאחות את השברים ונושכת שפתיים כדי לא להישבר מולנו.
אני עוד לא מצליחה למצוא את עצמי ואז נוחתת עליי המכה: כתב אישום מקל. אז הבנתי שאם לא אכנס למצב של מלחמה, אפסיד הכל. עצרתי את העבודה, עצרתי את החיים. זעקתי כדי שכולם ישמעו.
צפו באם בריאיון באולפן ynet:
אם בת ה-13 בפרשת ירין שרף: אונס זה אונס. לא הייתה טיפה של הסכמה
(צילום: עידו ארז, משי בן עמי)
ההחלטה שלא להאשים באונס הייתה כמו דקירה בחזה. שלי ושל הבת שלי. איזה הסכמה? אגרסיביות, אלימות והמון כאב. אבל אז גיליתי שאני לא לבד. הפגנות צצו מכל מעבר. מאות ואלפי נשים שאיני מכירה התייצבו לצידנו. זה היה מרגש מאוד, כל האוויר שיצא ממני, חזר בשנייה.
"מלחמה כזאת אי אפשר לנצח לבד"
צפיתי מהצד באחת ההפגנות, הרגשתי כאב יחד עם תחושת ניצחון אדירה. נשים וילדות צעקו בגרון ניחר. הייתי חייבת להראות את המפגן הזה לבת שלי, התקשרתי אליה. היא בכתה מהתרגשות.
כשכתב האישום תוקן לעבירת אונס, הרגשתי שנעשה צדק, אחרת הלגיטימציה לעוד "ירינים שרף" הייתה בשיאה. כבר שמעתי מאז כל מיני סוטים שצועקים שצריך להוריד את גיל ההסכמה ל-12. איפה אנחנו חיים? בקרוב יתחיל המשפט שלו. אני אהיה שם כדי לוודא שהוא לא יימלט משלם על מעשיו, אני אהיה שם כי רק כך תרגיש הבת שלי בטוחה, אני אהיה שם כי כמעט אלף אנשים תמכו בנו בקמפיין מימון המונים שיזמו עבורי.
זה לא רק הכסף, זה הרבה הרבה יותר מכך. זה כמו חיבוק, כמו טפיחה על השכם, כמו לחיצת יד חמה ואוהבת. זה עם ישראל במיטבו.
אני מבטיחה לא לוותר לאנס, אני מבטיחה לשמור מכל משמר על הזכויות שלי הבת שלי, אני מבטיחה, למרות שפניי תמיד מוסתרים, להיות הקול שיתריע וירחיק סוטי מין מהילדים שלנו. אני לא אתן לאנס הזה לנצח אותי, לא אתן לו לנצח את הבת שלי.
בקרוב יסתיים פרויקט מימון ההמונים שחברים הקימו עבור המאבק שלנו. מעולם לא חשבתי שאבקש עזרה או סיוע. אבל הבנתי שמלחמה כזאת אי אפשר לנצח לבד.
אתן ואתם הכוח שלי.
פשוט, תודה
- שמה המלא של הכותבת שמור במערכת.
