בשיתוף המכון למחשבה ישראלית
"האתגר המונח על כתפי הדור שלנו הוא לחולל מהפכה מבנית, לחזק את מוסדות המדינה ולחלץ את ישראל מהמשבר המאיים שבו היא נתונה. זה בידיים שלנו, וההיסטוריונים של העתיד כבר מביטים בנו ובוחנים את מעשינו" – כך פתח פרופ' אבנר בן־זקן את הוועידה השנתית של "המכון למחשבה ישראלית", שהתקיימה אמש בבית ציוני אמריקה בתל־אביב.
בוועידה השתתפו מומחים בכירים, והפאנלים המרתקים עסקו בסוגיות הבוערות סביב מצבה של ישראל מבחינה משטרית, מדינית, ביטחונית וכלכלית. גולת הכותרת של הוועידה הייתה חשיפת הדוח החדש והמקיף, "תמונת מצב של ישראל 2024", שבו נחשף מצבה של ישראל בפרמטרים שונים שנבחנו במחקר עומק על פי מדדים בינלאומיים. התמונה שעולה מהדוח קשה: לפי הנתונים, ישראל נסוגה במדדים בינלאומיים בהשוואה למדינות העולם והגיעה במרבית התחומים והפרמטרים לתחתית דירוג מדינות ה־OECD.
"בעוצמת האש היינו לפני כעשור במקום ה־10 בעולם, ומאז ירדנו למקום ה־17", נתן פרופ' בן־זקן דוגמה מהנתונים העגומים שעולים מהדוח, "עקפו אותנו בדירוג שלוש מדינות מהאזור – טורקיה, איראן ומצרים, שכיום יש להן עוצמת אש גדולה משלנו. אנחנו נמצאים תחת הרושם כי בסייבר ישראל היא מעצמה מבין המובילות בעולם. אמנם מצבנו טוב, אך אנחנו לא בעשירייה הפותחת, והדירוג הכולל שלנו במדד הסייבר הוא 11. אגב, איראן תופסת תאוצה מרשימה בתחום הסייבר והיא מדורגת היום במקום ה־10". נתונים מעניינים נוספים שהוצגו בוועידה נגעו למדד שלטון החוק – שבו ישראל מדורגת מתחת לממוצע ה־OECD, ולמדד החופש – שבו אנחנו מדורגים במקום ה־78 מתוך 210.
לפי המחקר, החירויות בישראל הולכות ומצטמצמות. במדד חופש העיתונות אנו מדורגים במקום ה־97 מתוך 180. במדד אמון הציבור בממשלה דורגה ישראל במקום ה־24 מתוך 41 שנבדקו. במדד שבדק מה חושבים האזרחים לגבי הסבירות שבמדינה יקרו מעשי אלימות או טרור ממניעים פוליטיים אנחנו מדורגים גרוע במיוחד, בתחתית הרשימה העולמית, במקום ה־187 מתוך 193. רוב הנתונים, יש לציין, מבוססים על מחקרים שבוצעו בשנת 2022. כיום, לאחר קרבות המהפכה המשפטית ואירועי 7 באוקטובר, אפשר להניח שמצבה של ישראל רע אף יותר.
2 צפייה בגלריה
פאנל תמונת מצב משטרית ודמוקרטית. (מימין לשמאל) פרופ' אווה אילוז, פרופ' מוחמד ותד, פרופ' תמר הוסטובסקי ומרדכי כהן
(באדיבות המכון למחשבה ישראלית)
"יש כאן קריסה"
בהמשך לנתונים אלו, בפאנל שעסק בעוצמתה הצבאית והמדינית של ישראל אמר ד"ר דורון אביטל, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל: "ברור ש־7 באוקטובר הוא המשבר החמור ביותר בתולדותינו. זו טעות ניווט דרמטית והיסטורית שיושבת על סיפור עמוק ופנימי. מה שקרה, בעיניי, הוא שהיה פער מסוכן בין הדימוי העצמי הישראלי המגלומני לבין המציאות, לבין הכוח של המערכת. אחרי הטבח למדינת ישראל התנפץ הדימוי העצמי. המיתוסים שלנו קרסו. עכשיו אנחנו צריכים להתחבר מחדש, בצניעות, לסיפור המקורי ההיסטורי שלנו. ישראל השתמשה במקורות המודיעיניים לא בשביל תוצאה בקרב, אלא בשביל מאמצים שיווקיים ותדמיתיים. היא ביזבזה את המקורות בשביל תפאורה. בתהליך ארוך טווח נחלשו כל המערכות היסודיות – גם הביטחוניות וגם האזרחיות. יש כאן קריסה".
ברקע הדיווחים על הקפאת משלוח נשק אמריקאי לישראל, אלוף (מיל') אורי שגיא, ראש אמ"ן לשעבר, אמר כי "כל מי שחושב שישראל יכולה להתקיים בבועה ותצליח להחזיק מעמד לטווח ארוך, כשמסביבנו עולם עוין אחר – שוגה, אולי טועה ומטעה".
ד"ר ענבל מימון בלאו, עמיתה ב"מכון למחשבה ישראלית", אמרה במהלך הוועידה: "שלב ראשון של תהליכי שיפור ותיקון הוא מיפוי חוזקות וחולשות. זה בדיוק מה שהדוח עושה, באופן מקיף ביותר. הדוח שפורסם הוא יחיד מסוגו, מאגד וממפה בתוכו ריכוז של מדדים בינלאומיים אמפיריים ואת מיקומה של ישראל ביחס אליהם בתחום עוצמה צבאית, מדינית וכלכלית, החוסן החברתי, החינוך ועוד. דוח זה מאפשר לנו לראשונה ללמוד את החוזקות וחולשות של ישראל במדדים בינלאומיים. בשלב הבא, לאור נתוני הדוח ניתן יהיה לפעול להפקת לקחים, להתוות כיצד יש לפעול לשיפור המדדים החלשים, ולאמץ כלים ממדדים שבהם יש לנו הצלחות כדי לשפר באמצעותם את אלה שבהם ישראל חלשה יותר".
"המכון למחשבה ישראלית" הוקם לפני כארבע שנים על ידי בועז אמיתי ופרופ' בן־זקן. המכון מקיים פעילות מחקרית שממוקדת בזיהוי בעיות מבניות של מדינת ישראל. תכליתם של המחקרים, שנערכים על ידי בכירים בתחומים הרלוונטיים לצד פוסט־דוקטורנטים צעירים, הוא להעניק מבט מבני וקונסטרוקטיבי על בעיות היסוד של המדינה. העיסוק המרכזי סובב סביב שאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות הנוגעות למוסד המדינה הישראלית.
2 צפייה בגלריה
פאנל עוצמה צבאית ומדינית. (מימין לשמאל) פרופ' שלמה בן-עמי, אלוף במיל' אורי שגיא וד"ר דורון אביטל
(באדיבות המכון למחשבה ישראלית )
"שבריריות המדינה"
"בעיניי, המדד שמתכתב עם תפיסת העולם של המכון, לפיה ישראל שברירית וחלשה מבחינה מוסדית, הוא מדד שבריריות המדינה – שם אנו נמצאים במקום ה־143 מתוך 178", אומר פרופ' בן־זקן, "זאת בעוד שלפני יותר מעשור היינו במקום ה־34. נתון זה מוכיח כי הכיוון שבו בחרנו ללכת במכון הוא נכון: הסכנה הקיומית הגדולה ביותר העומדת בפנינו היא סכנת ההתפוררות הפנימית. על הישראלים לגלות בשעה זו שאר רוח, להניח בצד את המלחמות ולהוביל יחדיו מהפכה מבנית בסדרי השלטון, מהפכה בשיטת הבחירות וצורת המשטר, מהפכה בקביעת הגבולות, מהפכה במבנה המוניציפלי, מהפכה כלכלית שתאפשר לישראלים חיים הוגנים, ומהפכה חוקתית שתמסגר את החיים המשותפים שלנו בערכים וזהות משותפים ובכללי משחק מוסכמים".
ד"ר רותי ארד, מחברת הדוח "מצבה של ישראל 2024", סיכמה ואמרה: "לישראל עוצמות צבאיות וטכנולוגיות ניכרות, אך משאבי העוצמה המדינית, החברתית, הממשלית והחינוכית שלה פחותים במידה ניכרת מהרבה מדי מדינות בעולם. א־סימטריה זו פוגעת בביטחונה ובחוסנה של המדינה. יש לשים לב לכך שישראל היא מדינה בסיכון נוכח עוצמת האיומים והסיכונים החמורים לשלומה, וזה עולה ביתר שאת מהשוואת הדירוגים שבחנו מגוון רחב של מדדי עוצמה ואיום".
בשיתוף המכון למחשבה ישראלית
פורסם לראשונה: 11:44, 09.05.24
