בשיתוף תַּכְלִית
גם ותיקי הכנסת, אפילו אלה שבאמת ראו הכול, יתקשו להסביר את התקופה האחרונה. היכל הדמוקרטיה הישראלית, המקום שאמור להיות הבמה לגיבוש מדיניות לטובת הציבור ולליבון מחלוקות ערכיות, הפך להיות מקום זועם ומשותק. התלהמות, אלימות וחברי כנסת שפועלים בנמרצות נגד רעיונות שהם תומכים בהם רק בשביל ״לתקוע״ לצד השני הם כעת חלון הראווה של הדמוקרטיה שלנו. מפתה לחשוב שהבעיה היא מקומית וזמנית - קואליציה שאיבדה את האצבע ה-61 ומתקשה לתפקד. אבל האמת היא שזו לא (רק) הקואליציה שלא מתפקדת, זו המערכת הפוליטית בכללותה ששבורה ומרוסקת.
איך זה קרה לנו? וחשוב מכך, האם יש דרך להחזיר אותה למסלול? התשובה הישירה היא שמדינת ישראל סובלת מתסמונת חמורה של קיטוב פוליטי, מחלה ממארת שדמוקרטיות רבות בעולם מתמודדות איתה.
הדלק המניע את הקיטוב הפוליטי הוא פוליטיקת זהויות, המצאה חדשה יחסית שהחלה במסדרונות השמאל האמריקאי והתפשטה ברחבי העולם. בדחיפתם של פוליטיקאים אופורטוניסטיים ומובילי דעה מבחוץ, מחנות פוליטיים החלו בשנים האחרונות להתגבש סביב זהויות – מגזריות, עדתיות, מעמדיות, ואפילו כאלה שמגדירות את עצמן דרך תמיכה או התנגדות למנהיג מסויים. מרגע שאנשים מוגדרים לפי זהותם, עובדות ורעיונות אינם חשובים עוד, ולכן אין כל טעם בויכוח, שכנוע או שיתוף פעולה: אמרו מאיזה מחנה אתם ונדע הלנו אתם או לצרינו.
עוד בנושא:
כמו כל מחלה קשה, קיטוב פוליטי מייצר סימפטומים מסוכנים. הראשון שבהם הוא חידוד עמדות ובריחה לקצוות. פוליטיקאית משמאל שנדרשת לאותת לבוחריה כי היא חלק מהמחנה, לא יכולה להרשות לעצמה להשמיע קול מגומגם. נכונות לפשרה יכולה ותשמש נגדה בבית הדין של ההמון המחנאי.
הסימפטום השני, המסוכן יותר, הוא הגברת ההשפעה הפוליטית של קולות קיצוניים. מערכת פוליטית בריאה מבוססת על היכולת של צדדים שונים לשתף פעולה דרך בניית קואליציות. זה הכוח הממתן של דמוקרטיה פרלמנטרית. השמאל והימין נדרשים לפנות למכנה המשותף הרחב כדי לבנות הסכמה. התהליך הזה מוביל לחישול מדיניות שמבוססת על תמיכה ציבורית רחבה, וזו קיימת בדרך כלל באזור המתון ולא בקצוות. כך זה היה תמיד. בן גוריון שיתף בקואליציה שלו את המזרחי והחרדים ולא את מפ״ם השמאלית יותר; שמיר נאלץ להושיט יד לפרס, אבל סרב לכל שיתוף פעולה עם כהנא ומעולם לא השלים עם נוכחותו בכנסת.
בעולם של קיטוב פוליטי, הכול מתהפך. מכיוון ששיתוף פעולה עם המחנה הנגדי אינו בא בחשבון, הדרך היחידה לבנות קואליציות היא לחפש עמוק בקצה של המחנה שלי. כך מצאו עצמם בנט ולפיד רודפים אחרי תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. כך הפך נתניהו את איתמר בן גביר לחלק מהמיינסטרים בימין.
ד"ר אלעד גיל, ראש המחקר בתכלית, המכון למדיניות ישראליתצילום: : גיטל פרסלחוסר הנכונות לשתף פעולה עם המחנה השני יש מחירים. סביר להניח שבכנסת הבאה האופוזיציה תנהג בצורה דומה. זהו עיוות דמוקרטי שחולש על המערכת בכללותה, ולא מוגבל לראש ממשלה זה או אחר.
הציבור הישראלי חייב לדרוש זאת מנבחריו
החטא הקדמון שגורר אותנו אל התהום הזו הוא היעדר כללי משחק. הדמוקרטיה הישראלית נבנתה על יסוד משטרי רעוע, ללא מנהגים הזוכים לכבוד או הסדרים חוקתיים שמגדירים את גבולות המשחק הפוליטי ואת היחסים בין הרשויות. לכללי משחק יש אפקט מצנן על הקיטוב הפוליטי: נציגות האופוזיציה בוועדות הכנסת חשובה לצורך יצירת פיקוח נאות על הממשלה והכנסה של עמדות מכל קצות הקשת לשיח קבלת ההחלטות; המפגש הקבוע בין ראש הממשלה וראש האופוזיציה מסייע להם לבנות יחסי אמון ולשתף פעולה; חוקי היסוד מעניקים יציבות משטרית ומכיילים את כל המערכת סביב מסגרת שמחייבת שיג-ושיח פוליטי בין מחנות פוליטיים ובין המוסדות השונים.
כל ההסדרים הללו - ורבים אחרים - הפכו לעפר ואפר בשנים האחרונות, כלי משחק במאבק של כל צד לבצר את אחיזתו בשלטון. במקומם, נכנסנו למעגל של הסלמה, בה כל צד משתמש בכלים קיצוניים יותר כדי להגיב לצעדים שנקט נגדו הצד השני.
2 צפייה בגלריה
דיון בוועדת החוקה- ביטול רישום פלילי על שימוש עצמי בקנאביס
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת,עמית שאבי , מארק ישראל סלם)
כדי להתחיל ולשקם את המערכת הישראלית ולחסנה מהשפעותיה ההרסניות של תופעת הקיטוב הפוליטי, צריך להתחיל ולמסד כללי משחק משטריים ברורים ויציבים. זה אולי לא יקרה בממשלה הזו. אבל הציבור הישראלי חייב לדרוש את זה מנבחריו. אחרת, התמונות שראינו בשבועות האחרונים יהיו רק המבוא לתופעות חמורות בהרבה.
מסדירים את כללי המשחק ביום שידורים מיוחד
מחר, (ביום שלישי, 14.6) בין השעות 13:00 ל-17:00 יתקיים יום שידורים מיוחד שיועבר בשידור חי ב-ynet ובדף הפייסבוק של תַּכְלִית, המכון למדיניות ישראלית. במשדר יוצג הסקר המלא וייערכו שלושה פאנלים בהשתתפות בכירים במערכת הפוליטית, משפטנים, מובילי דעה ומייצגי ציבור בהם חברי הכנסת מיקי זהר (הליכוד), שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אפרת רייטן (העבודה) וצבי האוזר (תקווה חדשה), המשפטנים עו"ד ג׳וני גרין, פרופ׳ יפעת ביטון, עו״ד יסכה בינה, העיתונאי בן דרור ימיני, ד"ר נחומי יפה, עופר ברקוביץ ועוד.
יום השידורים המיוחד יוקדש לסוגיית הסדרת "כללי משחק" משטריים יציבים. בין היתר ידונו המשתתפים בפאנלים במציאות הפוליטית הנוכחית, שנה להקמתה של ממשלת בנט-לפיד והאם דווקא כעת ניתן לייצר הזדמנויות חדשות לפשרות בנושאים שעד היום פיצלו את הפוליטיקה הישראלית?
אלעד גיל הוא ראש המחקר בתכלית המכון למדיניות ישראלית וחוקר במרכז פדרמן באוניברסיטה העברית
בשיתוף תַּכְלִית
