בשבועות האחרונים פורסמה ב-ynet מגמה מדאיגה: מספר הילדים ובני הנוער שפונים לחדרי המיון על רקע מחשבות אובדניות בישראל, נמצא בעלייה חדה. אותם נתונים מצטרפים למקרים קשים של נערים ששמו קץ לחייהם בעקבות חרם בחודשים האחרונים.
לפי עמותת "סה"ר" (סיוע והקשבה ברשת - נ"פ), מאז 7 באוקטובר 2023, ילדים ובני נוער ישראלים סובלים יותר מחרדה, בדידות ודיכאון, במקביל לעלייה בתופעות של חרם ובריונות - וכל אלו משתקפים בעלייה חדה בפוסטים ברשתות החברתיות שעוסקים בנושאים האלו, והתפרסמו על ידי בני נוער במהלך השנה האחרונה.
3 צפייה בגלריה
"הפוסטים שאותרו בנושאי בדידות, קשיים חברתיים, חרם ובריונות עלו ב-70%"
(אילוסטרציה: Shutterstock)
לצד קווי הסיוע, העמותה מספקת גם מענה פרו-אקטיבי באמצעות ניטור הרשת וזיהוי פוסטים המביעים מצוקה. מניתוח של אותם פוסטים עולות, כאמור, מגמות מדאיגות: "בהשוואה שנערכה בין החודשים אוקטובר 2024 לאוקטובר 2025, בפוסטים של בני נוער שאותרו ברחבי הרשת, ראינו עלייה של 25% במצוקות שמביעות חרדה ודיכאון", מעידה ענבר שנפלד, מנכ"לית העמותה.
"הפוסטים שאותרו בנושאי בדידות, קשיים חברתיים, חרם ובריונות עלו ב-70%", היא מתארת, "אנחנו רואים שבקרב בני 30-10 - צעירים אחרי צבא או תוך כדי צבא ומילואים - יש עלייה במצוקות. זה נורמלי להרגיש לא נורמלי עכשיו. חווינו שנתיים מאוד קשות ודווקא עכשיו אחרי כשזה נגמר - טבעי שהמצוקה תגבר. ילדים ובני נוער עברו תקופות קשות מאוד מאז הקורונה. זה דור העתיד שלנו, ואנחנו מחויבים לתת להם כלים להתמודד".
לונה בן דיין, סמנכ"לית מקצועית בעמותת "סה"ר", עובדת סוציאלית ומטפלת CBT, מדגישה שהתחושה שמאפיינת את רוב הפונים היא כעס כלפי המערכת: "יש חוויה רגשית שיש בה סערה, תחושת חוסר נראות, ציפייה לתמיכה מהרשויות. עבור הצעירים, כבר כמה שנים שהשגרה היא חוסר יציבות מתמשך. הם עוברים מטלטלה לטלטלה. יש קשיי הסתגלות ואובדן אמון בעתיד יותר מבוסס וברור".
הייתה עלייה בפניות לאחר ה-7 באוקטובר?
שנפלד: "אחרי 7 באוקטובר, הפניות לצ'אט שלנו גדלו ב-230%. 'סה"ר' הוא הססמוגרף הלאומי של הנפש, וכשקורה משהו בחוץ - זה משתקף בהתנהגות.
"מערכת בריאות הנפש לא ערוכה לטפל בכל כך הרבה אנשים, ויש תופעה של אובדנות מושהית. אחרי מלחמת כיפור עברו שנים עד שחיילים פנו לעזרה, וגם הפעם החשש הגדול הוא מה'צונאמי' שעלול להגיע. לכן אנחנו צריכים לתת את המענה בתקופה הזו, לפני שהפונים יהיו פוסט-טראומתיים - ויקרסו".
בן דיין: "הסרטונים מ-7 באוקטובר שהציפו את הרשת, וגם ילדים ונערים נחשפו אליהם, העלו את מספר הפונים אלינו. בשנתיים האחרונות, אנחנו מפיצים מדריכים שמסבירים להורים ולבני נוער איך להתנהל מול תכנים כאלו בצורה המיטיבה ביותר".
מישהו לדבר איתו
עמותת "סה"ר", שהוקמה בשנת 2000, פועלת להצלת חיים ולהענקת סיוע נפשי, מיידי ואנונימי דרך הרשת, לאנשים החווים מצוקה ומצבי אובדנות. בין היתר, העמותה מפעילה קווי סיוע בצ'אט ובוואטסאפ (24/7 בעברית ובערבית), מציעה אתר עשיר בתוכן לעזרה עצמית, ופועלת להגברת המודעות למניעת התאבדויות.
חלק מהפניות ל"סה"ר אף מגיעות מאפליקציית "פז"ם", המיועדת לחיילים ולחיילות: "באפליקציה יש מעבר לאזור שנקרא 'מישהו לדבר איתו', שמאפשר גישה אלינו דרך הצ'אט באפליקציה. אחוז מאוד גבוה מהנכנסים למתחם פונים אלינו", מסבירה שנפלד.
אבל הרי סיוע באמצעות טקסט הוא מוגבל. אי אפשר, למשל, להבחין דרכו בטון של הפונה.
שנפלד: "היום בני נוער פחות מדברים. ילדים לא מתקשרים לחברים, הם כותבים להם ומשתמשים באימוג'ים להבעה. אנחנו יודעים לתת להם מענה בשפה שלהם.
"כשאת משתפת אחרים בתחושות שלך, את לא נשארת להתמודד עם כל הקושי הזה לבד, ודרך כך את בעצם מבינה שיש אחרים שחווים את אותם דברים ושהתחושות שלך הן נורמליות וטבעיות, ובעיקר - שאפשר וצריך לקבל עזרה", מדגישה שנפלד את החשיבות בשיתוף המצוקה. "המתנדבים שלנו מראים את האור למי שמרגיש שהכול חשוך, ומעניקים כלים להתמודדות".
בן דיין: "בחוויית המשבר האובדני יש אמביוולנטיות - תחושה שאי אפשר להמשיך ככה, ובאותה נשימה כמיהה להחזיק את הראש מעל המים".
ענבר שנפלד, מנכ"לית עמותת "סה"רצילום: שרון לויןעצם הפניה לתמיכה מצביעה על הרצון הזה?
בן דיין: "כן. כשאנשים כותבים על הכאב שלהם, עצם הכתיבה היא הושטת יד לעזרה - אני שולח את הכאב שלי כדי שיראו אותי. אחת הדרכים המשמעותיות שלנו לסייע לאנשים המתמודדים עם מצוקה כזו, היא ללמוד לדבר איתם על המשאלה להפסיק את הכאב - כי בסוף, הכאב הזה הוא שגורם להם לבקש עזרה. וכמובן לא לשפוט, לרחם או להתיימר להבין עם מה האחר מתמודד".
מה חשוב שהורים ידעו על אובדנות ומניעתה?
בן דיין: "חשוב לשים לב מה קורה עם הילד. לאפשר פחות שהות בחדרים נעולים ושוטטות אינסופית במחשב. הרשת יכולה להיות מקום מכיל אבל גם מטלטל ומאיים, למשל בתגובות שדוחפות לאקטים שיש בהם סיכון. הכול מתחיל בדוגמה האישית - אל תהיו עם הטלפון כל הזמן.
"חשוב לשים לב גם לבעיות שינה, להזנחה, לשינויים בהיגיינה או בלבוש, למשל כשעוברים ללבוש בגדים ארוכים מאוד שמסתירים את הגוף. כל אלו מעידים על מצוקה".
לונה בן דיין, סמנכ"לית מקצועית בעמותהצילום: אור פרבוזניקאיך נדע אם מישהו בסביבתנו זקוק לסיוע?
שנפלד: "יש רמזים מילוליים, אמירות כמו 'אני לא יכולה להמשיך ככה'. לראות אם יש שינויים במצב הרוח, בהתנהגות. אם יש חשש כזה, לשאול באופן ישיר למשל, 'האם את חושבת להרוג את עצמך?'. לא לחשוש מהשאלה הקונקרטית - היא יכולה לעזור לנו להבין את המצב.
"השלב הבא והחשוב הוא לשכנע את אותו אדם לקבל סיוע. לומר לו שהרבה אנשים מרגישים ככה ושאפשר לעזור, גם אם עכשיו נראה שאין תקווה. להפנות לגורם מתאים, בין אם אלו הורים, רופא משפחה, פסיכיאטר או העמותה שלנו. כשמרגישים סכנה מיידית קונקרטית, לגשת למיון ביחד או להתקשר למשטרה. לא להשאיר את האדם לבד".
בן דיין: "שינויים שיכולים להצביע על אובדנות כוללים לא רק הזנחה בלבוש ובהיגיינה כמו שנאמר, אלא גם יכולים להתבטא בשינויים באכילה, בשינה, חלוקת רכוש - אם מישהו לפתע מוסר חפצים שידוע שחשובים לו. כל פקטור כזה בפני עצמו לא בהכרח מעיד על מצוקה, אבל במכלול, זו יכולה להיות נורת אזהרה".
לונה בן דיין: "כשאת רואה כאב של מישהו אחר, שנמצא בתוך בור, תרדי איתו רגע לתוך הבור ושבי לצידו כדי שירגיש פחות לבד. לא חייבים להכיר או להבין את המצוקה, רק לתת מילים טובות, שלא מנסות בהכרח לפתור אותה. לכתוב - 'אני לא בטוחה שאני מבינה, אבל אני רואה במילים שלך כמה כואב לך'"
אם אנחנו רואים פוסט ברשת שמביע מצוקה, מה כדאי לעשות?
בן דיין: "אם זה נמצא ברשת - זה ציבורי, וכל מי שרוצה יכול לענות. כשאת רואה כאב של מישהו אחר, שנמצא בתוך בור, תרדי איתו רגע לתוך הבור ושבי לצידו כדי שירגיש פחות לבד. לא חייבים להכיר או להבין את המצוקה, רק לתת מילים טובות, שלא מנסות בהכרח לפתור אותה. לכתוב - 'אני לא בטוחה שאני מבינה, אבל אני רואה במילים שלך כמה כואב לך'. זה משהו שכל אחד מאיתנו יכול לעשות. כשיש ספק לגבי מצב חמור, אפשר לדווח למוקד 105 (המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, זמין 24/7)".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או ב-www.headspace.org.il.
