ביום חמישי האחרון (5 בפברואר), התכנסה קהילת משואות יצחק - מושב סמוך לאשקלון - לטקס הכנסת ספר תורה לזכרו של סרן (במיל') נריה זיסק ז"ל, בן היישוב. בשירה, בריקודים ובתפילה משותפת, חגגו חברי המושב את המורשת והערכים שהותיר אחריו נריה - ומתוך תקווה לימים של ביטחון וגאולה.
הערב המרגש נפתח בכתיבת האותיות האחרונות בספר התורה. "את הספר כתב סופר הסת"ם יוסי גלעד במשך שנה וחצי, תוך כדי שירות מילואים", אמר ישראל דוד, אביו של נריה. "עם סיום כתיבת האותיות, יצאנו לכיוון בית הכנסת במושב בשירה וריקודים, בהובלת תזמורת היישוב. בסיום הערב, משתתפי האירוע התכבדו בסעודת מצווה שהתקיימה באולם האירועים הסמוך לבית הכנסת".
4 צפייה בגלריה
הוריו של סרן (במיל') נריה זיסק ז"ל, גלית וישראל דוד, עם ספר התורה לזכר בנם
(צילום: באדיבות המשפחה)
בין המשתתפים נכחו שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש המועצה האזורית שפיר אדיר נעמן, הרבה הראשי של המושב מאיר נהוראי, וחברים רבים שבאו לחלוק כבוד לגיבור שנפל ולמשפחתו.
טקס הכנסת ספר תורה לזכרו של סרן (במיל') נריה זיסק
(צילום: באדיבות המשפחה)
באירוע לקחו חלק גם מספר משפחות שכולות - ביניהן הוריו של רס"ן שי שמריז ז"ל שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, ההורים של סמ"ר נטע כהנא ז"ל שנפל בשג'אעיה, אביו של סרן כפיר פרנקו ז"ל שנפל בקרב בצפון הרצועה, וכן אביו של עודד אברג'ל ז"ל ואביו של אלדד ברגמן ז"ל, שנרצחו בפסטיבל הנובה.
"אחי מן השריון"
נריה הוא בנם השלישי של גלית וישראל דוד, בנוסף לארבע אחיות ושלושה אחים. בבית מתארים אותו כמי שהיה ילד שובב וטוב לב, קצת ביישן, שגדל להיות נער רגיש ואכפתי שהפיץ סביבו אור ושמחה. חבר שאפשר היה לסמוך עליו בכל עת, ואדם שדיבר עם כולם בגובה העיניים ושימש אוזן קשבת לרבים.
במילואים שירת כמפקד פלוגת שריון - "ומפיר אימפריה" בגדוד 52 של חטיבה 401. חבריו ללחימה מספרים על לוחם חדור מטרה ורצון לנצח, עם חיוך תמידי שהשרה אווירה טובה בטנק.
4 צפייה בגלריה
סרן (במיל') נריה זיסק ז"ל, על הטנק. "היה אכפתי וקשוב לכל חייל"
(צילום: באדיבות המשפחה)
"כמפקד, נריה הוביל את חייליו מבחינה מקצועית וערכית. מצד אחד לא ויתר להם ודרש מהם, ומצד שני היה אכפתי וקשוב לכל חייל. בכל פעם ששובצו חיילים חדשים ביחידתו, הוא רצה לקבל את המאתגרים שבהם, מתוך אמונה שיגרום להם להשתפר", מספר אביו.
עם שחרורו משירות הקבע עבד נריה בריסוס במטעים באזור המושב שבו גדל, ולאחר מספר חודשים הגשים את חלומו ויצא ל"טיול הגדול" בדרום אמריקה - שם הצטרף לארבעה חברים קרובים שהקדימו אותו בחודשיים, וטייל בין היתר בפרו, קולומביה ופנמה.
כששמע על מתקפת הטרור ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב-7 באוקטובר, לא חשב פעמיים - והתעקש להתגייס בהקדם לכל תפקיד, בלי קשר לדרגתו - אף שכלל לא זומן בצו 8.
"הוא עלה על טיסה לספרד, ומשם טס ישירות לישראל - נדחס בתוך תא הטייס, משום שלא היה מקום פנוי במטוס, תוך שהוא מפברק סיפור שזימנו אותו למילואים, למרות שלא כך היה הדבר", מספר אביו. "הצענו לו להמתין עד שייקרא למילואים, אבל זה לא עזר. הוא אמר שיש לו מחויבות לשמור על הבית בעת מלחמה".
עד כדי כך היה נאמן לחייליו ולמדינה, שכשנוצר זיהום בעינו במהלך הקרבות והוא פונה לבית החולים, התעקש נריה לחזור לפלוגה תוך ימים אחדים, והמשיך להילחם כתף אל כתף עם חבריו מתוך תחושת שייכות ומחויבות - "עד הסוף, כי אין ברירה אחרת", היה המשפט שאמר לחבריו ולמשפחתו כשניסו לשכנעו לנוח ולהחלים.
ב-27 בדצמבר 2023, בזמן שהיה יחד עם הפלוגה בתוך הרצועה, התנדב נריה לצאת מן הטנק כדי לחלץ כבל ברזל שהסתבך בזחל. כעבור שניות אחדות מרגע צאתו, נורה על ידי צלף ונפל במקום. בן 24 היה בנופלו.
לזכרו נכתב השיר "אחי מן השריון", שמבצעת מקהלת "פרחי ירושלים" – את המילים והלחן כתב חנן אביטל, בהתבסס על מידע שהועבר לו מטעם המשפחה. בימים אלו עומלים הוריו גם על הקמת בית הכנסת "משכן נריה" לעילוי נשמתו, שעתיד לקום בשכונה החדשה "נאות הכפר" בקריית מלאכי.
