ריאיון אולפן עם השף איל שני ותם קיש
(צילום: ירון ברנר)
כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, מספר המתמודדים עם תסמיני פוסט-טראומה בישראל גדל מאוד ועומד כיום על יותר ממיליון, ובהם לוחמים שחזרו משדה הקרב, שורדי הטבח בעוטף, פדויי שבי וכן קורבנות אונס ותקיפה מינית.
רבים מהם כבר לא נכנסים למסעדות, לקניונים ולמקומות בילוי - הרעש, הצפיפות והמוזיקה החזקה עלולים לעורר אצלם מצוקה קשה, והם מעדיפים להישאר בבית. "התו החברתי" (PTSD friendly), מיזם ראשון מסוגו בישראל, מבקש לפתוח להם את הדלת.
את המיזם הקימו במשותף "מטיב - המרכז הישראלי לפסיכוטראומה" וקהילת TECHgym, שחברים בה אלפי ישראלים מעולם ההייטק והטכנולוגיה.
בתי העסק שמצטרפים אליו עוברים הכשרה בסיסית על השפעות הטראומה על חוויית השהייה במרחב הציבורי, מתחייבים להעניק שירות קשוב, סבלני ולא שיפוטי, ומפרסמים מידע על מאפייני המקום - רמת הרעש והצפיפות, תאורה משתנה וקיומם של אזורים שקטים - כך שכל אחד יוכל לדעת מראש לאן הוא נכנס.
כל עסק שעומד בתנאים מקבל שלט ייעודי, והתו מופיע גם באפליקציות איזי ו-ontopo. בין הראשונים שהצטרפו: השף איל שני, קבוצת "מחניודה", קבוצת "שגב" של השף שגב משה ומרכזי הקניות "ביג".
השף איל שני. "פתאום הבנתי: אני יושב בתוך עמי, ועמי אכן נושא פצעים בנפשו"
(צילום: גבריאל בהרליה)
את המיזם מוביל תם קיש, ששירת כקצין ב"חרבות ברזל" ומתמודד בעצמו עם פוסט-טראומה. הרעיון, הוא מספר, נולד מהשטח - מהמתמודדים עצמם, שמגיעים מכל חלקי החברה.
"זה יכול להיות לוחמים שחזרו משדה הקרב, אמא שרצה עם התינוק שלה למקלט וראתה יירוטים מעל הראש, קורבנות אונס או שורדי שבי. אנחנו חיים במדינה רוויית טראומה, לצערי, ויש מספר שכבר בלתי אפשרי להתעלם ממנו".
לדבריו, החיבור בין הפסיכולוגים הקליניים של "מטיב" לאנשי הטכנולוגיה נולד מתוך הבנה ש"יש צורך מצד אחד למצוא פתרונות פרקטיים לבעיה, ומצד שני יש לנו המון ידע שלא מונגש כרגע".
ואיך העסקים מגיבים למהלך?
"ההיענות מדהימה. התחלנו לעבוד עם המון עסקים, ועם ישראל מראה את הצד היפה שלו. התהליך מאוד פשוט: אנחנו נותנים לצוות ידע וכלים איך לעזור במקרה שאדם פוסט-טראומטי נכנס להתקף, ומייצרים התאמות בעסק שיעזרו למתמודדים להרגיש בטוחים יותר".
צלחת שעוברת מעל הראש
השף איל שני, מהשמות הראשונים שנרתמו למהלך, מאמין שאחרי המלחמה החיים כאן ייראו אחרת לגמרי.
"אנחנו אופטימיים, רואים אופק ורוד, מואר ובעיקר שונה מהחושך שיש לנו היום", הוא אומר. "אבל צריך להכיר בזה שהמציאות החדשה היא גם מציאות שבה עם ישראל, האומה הזאת, הישראלית, תצטרך לחיות עם פצע בנשמה שלה. אנחנו אומה נפלאה עם פצע בנשמה, ואנחנו צריכים להקל על כל מי שנפגע".
איל שני: "כשתם פנה אליי, הרגשתי שבבת אחת נכנסת לתוכי הכרה שלא יכולתי לאסוף עד אז. פתאום הבנתי: אני יושב בתוך עמי, ועמי אכן נושא פצעים בנפשו. כל התפקיד שלי הוא להעניק עונג, נחמה ותקווה - וזה חייב לשנות את כל הצורה שבה אני רואה את האורחים שלי"
את הפגיעה הזאת, לדבריו, אפשר לראות בכל פינה. "הארץ נעשתה טראומטית. בן אדם הולך ברחוב, קורה לו משהו שאתה בכלל לא שם לב אליו - צלחת שעוברת לו מעל הראש, צליל חזק שמגיע פתאום מאיזשהו מקום - וכל הדברים האלה הם טריגרים להתפרצויות ולעינוי נפשי אצל מי שנפגע.
"היכולת לרכך את המהלכים, להכיר בזה, להפנים ולהכיל את זה - ולהבין שהתפקיד שלנו במרחב הציבורי הוא להושיט עזרה - זה כבר הבדל של שמיים וארץ ממה שקורה היום".
היססת אם להצטרף למיזם?
"לא היה לי ספק שאצטרף. כשתם פנה אליי, הרגשתי שבבת אחת נכנסת לתוכי הכרה שלא יכולתי לאסוף עד אז. פתאום הבנתי: אני יושב בתוך עמי, ועמי אכן נושא פצעים בנפשו. כל התפקיד שלי הוא להעניק עונג, נחמה ותקווה - וזה חייב לשנות את כל הצורה שבה אני רואה את האורחים שלי".
"צלחת שעוברת מעל הראש, צליל חזק שמגיע פתאום מאיזשהו מקום - כל הדברים האלה הם טריגרים להתפרצויות ולעינוי נפשי אצל מי שנפגע"
(צילום: shutterstock)
ההכרה הזאת, מקווים במיזם, תחלחל בהדרגה לעוד ועוד בתי עסק ברחבי הארץ. "המינימום שאנחנו יכולים לעשות כחברה שעברה כל כך הרבה קשיים הוא לתת שירות טוב והמון-המון חמלה, וזה גם לא דורש מאיתנו הרבה", מסכם קיש.
"כמעט אין אף אחד במדינה הזאת שלא מכיר מישהו שסובל מפוסט-טראומה, ברמה כזאת או אחרת. זה צו השעה עבור כולנו - לעזור למי שזקוקים לנו עכשיו כדי להשתקם".
