בשיתוף מזרחי טפחות
מסירים את הכפפות, פרק 2: איך מפרקים חרם מבפנים?
(צילום: ירון שרון )
יש רגעים בחיים שבהם אתה מרגיש שקוף לחלוטין. שאתה קטן בתוך מערכת ענקית, ואף אחד לא רואה אותך. תחושת הבדידות הזו מוכרת היטב לשניאור שמח, כוכב הנינג'ה שהפך לסמל של חוסן מנטלי. בשלב מסוים בחייו הוא קיבל החלטה אמיצה: לנתק קשר עם העבר ולצאת לדרך חדשה ועצמאית לחלוטין. המחיר ששילם לא היה פשוט – לחצים חברתיים כבדים, ניכור עמוק ובדידות מזהרת. הוא נאלץ לעמוד זקוף מול סביבה לוחצת, ולמצוא בעצמו את העוגן שיחזיק אותו מעל המים במצבי משבר.
במסגרת הפרק השני של הפרויקט המיוחד "מסירים את הכפפות", בשיתוף בנק מזרחי טפחות ו-R.G.E, נפגש שניאור עם שלושה נערים בני 16, תלמידי כיתה י"א ומדריכים בעמותת "אדם לאדם זה לב": אלון דה לאון, רועי הס ועומר סלע, שבגילם הצעיר כבר מצילים נפשות ומפרקים חרמות בבתי ספר.
הפעילות של השלושה נשמעת כמו מבצע חשאי, אבל המטרה שלה היא להגיע ללב. "אנחנו נכנסים לכל כיתה, שניים או שלושה מתנדבים", מסביר אלון דה לאון. "התלמידים לא יודעים מראש למה הגענו. אבל המטרה שלנו ברורה: לגרום למחרימים, למוחרמים, ובעיקר לאלה שיושבים על הגדר ולא מתערבים – להתקרב כולם ולשתף פעולה".
העובדה שהם בעצמם בני נוער, מהווה את היתרון הגדול ביותר שלהם במשימה המורכבת הזו. "בגלל הגיל, אנחנו הרבה יותר קרובים אליהם מאשר המורים", אומר עומר סלע. "הם מקשיבים לנו אחרת, זה משפיע עליהם יותר".
כששניאור מקשיב להם, הוא לא יכול שלא להיזכר בילד שהוא עצמו היה. "באתי מבית חרדי, הייתי בפנימייה. זה מקום כזה שאתה מרגיש בו קטן במערכת, לא מרגישים אותך, לא רואים אותך. יש המון אנשים הרבה יותר גדולים ממך ואתה מרגיש מפוחד, לא יודע איך להתנהל. התמודדתי עם דברים מאוד לא פשוטים מבחינה חברתית. הייתי צריך לקחת את עצמי לבד ולעשות את השינוי – וזה הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי בחיים. לכן, לראות אתכם באים למקום, מערבבים ומאחדים בין כולם – זה מדהים. יש לכם חושים לזהות מי בצד הזה ומי בצד הזה, ולחבר ביניהם".
לזהות את הילד השקוף
היכולת לזהות מצוקה חברתית היא שם המשחק. "אלו דברים שאתה רואה מאוד מהר", משתף רועי הס. "את הילד שקצת יותר קשה לו – הוא מתנהג אחרת, הוא נראה קצת אחרת, רואים את זה עליו בכיתה".
איך עושים את החיבור בפועל? עומר מספר על המורכבות, אך גם על ההצלחה: "בתחילת השנה היה מאוד קשה לשלב את הילד המוחרם עם כולם בתכלס. אבל נעזרנו בדברים שהילד אוהב. נניח, אם הוא אוהב לשחק כדורגל – דרך זה אתה מחבר ביניהם ליתר הכיתה".
בעולם שבו בני נוער רבים עסוקים במסכים ובעצמם, הבחירה של השלושה להתנדב בעמותה אינה מובנת מאליה. "פתאום יש לך את ההזדמנות הזו לבוא ולהשפיע באמת על החברה. זו משמעות אדירה. אני מרגיש משמעות אדירה" משתף רועי בכנות.
אלון מוסיף: "אני מרגיש שבאמת השפעתי בטירוף. אם החרם הזה היה ממשיך, יכול להיות שהחיים של הילדים האלה היו נראים לגמרי אחרת".
מסר לילדים בבית: "אל תשתקו על הגדר"
לקראת סיום המפגש, ביקש שניאור מהשלושה להעביר מסר לילדים שצופים בהם בבית ונמצאים כרגע במצב קשה, וגם לאלו שעומדים מהצד. "קטן עליכם, לא הכל קשור אליכם. יש ילדים שפשוט אוהבים לעשות רע." מסביר רועי ומבקש לחזק את הילדים המוחרמים. "ואלה שעומדים מהצד – תנסו קצת יותר לראות. אני יודע שזה מאתגר וזה נורא מפחיד, אבל תנסו לקבל את ההחלטה הנכונה".
אלון מצידו מבקש לפנות לאלו ש"עומדים על הגדר": "אולי זה טיפה יפגע בכם חברתית לצאת נגד ילדים שחזקים חברתית, אבל תחשבו על העתיד ותחשבו כמה טוב אתם תרגישו אחרי שתעזרו לילד שחלש יותר". "זה ישתלם לכם בסוף", מסכם רועי. "יש לכם את הכוח להשפיע בכיתה שלכם, אז נסו לשים לב לזה".
"לפחות אתם עושים משהו", מחייך שניאור בגאווה. "לא שותקים ועומדים בצד ומחכים שמשהו יקרה. לקחת יוזמה זה בסוף הדבר הכי חשוב בעולם".
ולעומר יש גם מסר קצר וחד למחרימים עצמם: "פשוט תפסיק. מה אני אגיד? שיחשוב על מה שהוא עושה, שיחשוב על הצד השני ואם הוא היה במצב הזה – מה היה קורה?".
"הכל זה תקופה והכל עובר"
"רגע לפני שאנחנו מסיימים", מבקש שניאור, "אני חייב לומר משהו אחרון לילדים בבית. הלוואי שהייתי יכול ללכת אליי של לפני כמה שנים, לתת לו חיבוק ולומר לו את זה: הכל זה תקופה והכל עובר. לא צריך לקחת החלטות ברגע, ולא צריך להגיד 'זהו, הלכו לי החיים'. אנחנו ילדים וכל החיים שלנו לפנינו, וזה מה שבונה אותנו. תאמינו לי באמת שהכל יהיה בסדר".
כשהוא מביט בשלושת הנערים שיושבים מולו, עיניו מלאות הערכה. "שמחתי נורא להכיר אתכם. לא חשבתי שיש ילדים שעושים מעשים כל כך אמיצים וכל כך מעוררי השראה."
בפרק הבא: כוכב הכדורגל טום שלח עולה למגרש
החיבור הזה מוכיח שהשינוי החברתי הכי עמוק מתחיל לפעמים פשוט בלהקשיב. מי שהחליט לפתוח את הלב ולהיות השותף המרכזי שמאפשר לצעקה הזו להישמע הוא בנק מזרחי טפחות. בבנק בחרו לא לעמוד מהצד, אלא להוביל את היוזמה מתוך רצון עמוק ואמיתי לחבק את בני הנוער, להעניק להם רוח גבית חזקה ולהזכיר להם - ולהורים בבית - שהם אף פעם לא לבד במערכה.
פרויקט "מסירים את הכפפות" מגיע לשיא: בשבוע הבא ייערך האירוע המרכזי והגדול של הסדרה, רוצים לקחת חלק בשינוי? "מסירים את הכפפות" – 27.7, נמל תל אביב.
בשיתוף מזרחי טפחות










