כיסא גלגלים שהפך לעמדת DJ, הליכון שהפך לחללית וטיולון שיקומי שהפך לכבאית: בתיכון "צפית" בכפר מנחם התקיים השנה "אפיק פורים" - הפנינג חגיגי וייחודי שהפגיש בין ילדים עם מוגבלות מוטורית לבין בני נוער מהתיכון, שהכינו עבורם תחפושות המותאמות לעזרי הניידות שלהם.
את האירוע המרגש יזמה משפחתו של אפיק רוזנטל ז"ל, לוחם מגלן שנפל ב-7 באוקטובר בהיתקלות עם מחבלים סמוך לקיבוץ נחל עוז, לאחר שהוקפץ יחד עם חבריו ליחידה זמן קצר לאחר תחילתה של מתקפת הטרור - והיה בוגר תיכון "צפית". לאחר מותו בחרה המשפחה להנציחו בעשייה שמגשימה חלומות לילדים.
בפעילות השתתפו כ-80 תלמידים משכבה י', כמעט שכבה שלמה - והעבודה על התחפושות התקיימה בקבוצות של כחמישה תלמידים לכל ילד. הצוותים נפגשו במשך חודשיים, גם בשעות הלימודים וגם לאחריהן, חשבו יחד עם הילד והוריו על רעיון התחפושת, והוציאו את התוכנית לפועל.
שיאו של התהליך הוא בהפנינג מסירת התחפושות, שבו בודקים התלמידים שהכול יושב היטב ומבצעים התאמות אחרונות במקום. בסיום האירוע המרגש, סיפרו התלמידים למשפחתו של אפיק ז"ל, שמעולם לא חוו חוויה כל כך מעצימה כמו הרגע שבו ראו את החיוך של הילד שעבורו הכינו את התחפושת.
הייתה גם אמא ששיתפה שאחיו של אחד הילדים - ילד ללא מוגבלות - קינא בתחפושת המיוחדת של אחיו. "פתאום היוצרות התהפכו", אמרה ים, אחותו של אפיק, "והאח בלי הצרכים המיוחדים מקנא באח המיוחד".
ים עצמה היא אמא לילד עם שיתוק מוחין. "מור כתר, חברה שלי מהמעון השיקומי, שגם היא אמא לילד עם שיתוק מוחין, הציעה את הרעיון ממש כמה שבועות אחרי הנפילה של אפיק - ויזמנו אותו יחד", היא מספרת.
10 צפייה בגלריה
מור כתר ובנה. הציעה את הרעיון כמה שבועות אחרי הנפילה של אפיק"
(צילום: תומר שונם הלוי)
"לאפיק היה קשר מיוחד מאוד עם הבן שלי, ארי", מוסיפה האחות בגעגוע, "הרעיון להנציח אותו במיזם של אור - כשאפיק היה כולו אור בחייו - היה מדויק. המיזם מדבר בדיוק את הערכים שהובילו אותו בחייו: קבלת השונה, חשיבה על האחר, ויותר מהכול - שמחה. כמשפחה, החלטנו לבחור בהנצחות של עשייה למען האחר - ולא בהנצחה של אנדרטאות".
10 צפייה בגלריה
סמל אפיק רוזנטל ז"ל. "בחרנו בהנצחות של עשייה למען האחר, ולא בהנצחה של אנדרטאות"
(צילום: דובר צה"ל)
לדבריה, כשאפיק היה בחטיבת הביניים הגיע לקיבוץ ילד חדש, דובר רוסית שעלה ארצה זמן קצר לפני כן ועדיין לא שלט היטב בעברית. אפיק הבין שהדבר עלול להוביל לנידוי חברתי של אותו ילד, ולכן בחר לקחת אותו איתו שוב ושוב למפגשים חברתיים, ולדאוג לשלב אותו עם כל החברים. אותו ילד, סמ"ר יובל בן יעקב, נפל אף הוא ב-7 באוקטובר.
בבוקר של ה-7 באוקטובר, כשהשמש עלתה על מוצב יפתח שליד זיקים, יובל לא היה על מדים - הוא לא היה אמור להיות בקו האש. אבל כששמע את זעקות המש"קית בש"ג, הוא רץ יחף וללא מדים בניסיון להילחם במחבלים. במותו, הציל את חייהם של 75 חיילים שהיו במוצב. בן 21 היה בנופלו.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.02.26
