לפני כשלושים שנה פרידה נקטלוב, אם יחידנית צעירה בת 27 מתל אביב, הייתה בדרכה לעבודה. כשהגיעה לתחנה המרכזית בעיר, החלה לחצות את הכביש באור ירוק. באותו רגע, אוטובוס של חברת "אגד" שפנה ימינה במהירות, פגע בה בעוצמה ודרס את כף רגלה.
"האוטובוס פשוט עלה לי על האצבעות והעיף אותי", משחזרת פרידה את הפציעה הטראומתית ההיא. "בגלל שהייתי עם נעל סגורה, בכלל לא ידעתי מה גודל הפגיעה. שכבתי על הכביש עם כאבי תופת. עובר אורח שהכיר את המשפחה קרא לאמבולנס, והודיע לאמא שלי.
"דודה שלי הגיעה מיד לבית החולים איכילוב, וזה מה שהציל אותי. בבית החולים פשוט רצו לכרות לי את כל כף הרגל, והרופא אפילו שאל אותי, כשאני מטושטשת לחלוטין מזריקות, אם לחתוך חצי כף רגל או את כולה. דודה שלי לחשה לי, 'פרידה, אל תסכימי, את צעירה ואת תשתקמי'. דרשתי שיורידו רק את מה שנפגע. לפחות נשארה לי רגל".
השיקום היה ממושך, ובמשך חצי שנה הייתה פרידה מרותקת לכיסא גלגלים. גם כיום, התפרים שנמצאים בחלק התחתון של כף הרגל גורמים לכאבים עזים בכל צעד, והיא מתמודדת עם בעיות של שיווי משקל.
כדי לעמוד על הרגליים היא זקוקה לנעליים אורתופדיות מיוחדות עם מילוי קשיח, שכל אחת מהן עולה כ-5,000 שקלים.
פרידה: "מה שלא הסבירו לי אז, זה שברגע שאני לוקחת את הכסף, לא מכירים בי יותר כנכה ולא מגיעות לי נעליים מיוחדות, רכב רפואי וגם לא קצבת נכות. העדפתי את הכסף בגלל המצוקה שהייתי בה, רק אחר כך הבנתי את הטעות"
לסבל הפיזי התווספה פגיעה כלכלית קשה, לאחר שחתמה על הסכם פשרה מול חברת "אגד". "הייתי צעירה, גרושה ומפרנסת יחידה, ולא הבנתי את גודל האירוע", היא מסבירה. "עורכת הדין שלי אמרה לי 'תחתמי, תחתמי'.
"מה שלא הסבירו לי אז, זה שברגע שאני לוקחת את הכסף, לא מכירים בי יותר כנכה ולא מגיעות לי נעליים מיוחדות, רכב רפואי וגם לא קצבת נכות. העדפתי את הכסף בגלל המצוקה שהייתי בה, רק אחר כך הבנתי את הטעות".
פגיעה מתמשכת
בשנת 2004 פרידה הוציאה רישיון נהיגה, אבל רק בשנת 2008, לאחר שנים של קושי, סייע לה החתן שלה להנפיק תו נכה לראשונה.
אולם במקום לקבל אישור קבוע כמתבקש ממצבה, משרד התחבורה מאלץ אותה לחדש את התו מדי תקופה, הליך הדורש קביעת תורים והמצאת אישורים רפואיים מחדש - אף שמוגבלותה הפיזית הינה קבועה. כמעט שלושה עשורים אחרי התאונה, ולפרידה ולמשפחתה נמאס.
"אין שם שום מענה אנושי". משרד הרישוי
(צילום: רועי רובינשטיין)
"מאמללים אותי בכל פעם מחדש", אומרת פרידה. "האורתופד כתב באופן הכי מפורש: 'היא קטועת אצבעות, זו נכות לצמיתות'. ועדיין, משרד התחבורה לא מאשר תו לצמיתות. מה הם חושבים שם, שיגדלו לי האצבעות? הלוואי שהיו גדלות לי אצבעות, לא הייתי צריכה תו נכה ולא כלום.
"ברגע שאין לי תו, אני פשוט כלואה בבית. אין לי שיווי משקל, אם תגעי בי קלות, אני נופלת. אני רק רוצה שיכירו בזה ויספקו לי תו לצמיתות".
מאיר, בנה של פרידה שמסייע לה במאבק הניירת מול הרשויות, מתקשה להבין את אטימות המערכת. "אנחנו דורשים את מה שמגיע לאמא בדין, תו נכה לצמיתות. "התקשרתי בזמנו למשרד התחבורה, ושאלתי למה נותנים רק לשנים ספורות אם הרופא קבע שהמצב צמית, וענו לי: 'זו ההחלטה, ואין עם מי לדבר, רק במייל'. אין שם שום מענה אנושי.
"הרגל שלה לא תגדל ולא תצמח חזרה. אין שום טעם לשגע אותה ואותנו כל כמה שנים, כדי לבדוק אם גדל שם משהו ברגל".
השינוי שמחמיר את המצב
פרידה ממש לא לבד. בשנה וחצי האחרונות, מאז נחשפו רשתות "מאכערים" שזייפו מסמכים רפואיים והובילו לאישור במרמה של עשרות אלפי תגים - התנאים לקבלת תו נכה הוקשחו, ויש לא מעט נכים וקשישים שנופלים בין הכיסאות.
לפני חודש, אחרי עבודה ארוכה וממושכת, פורסמה רפורמה לטיפול בנושא. כיום רשומים בארץ יותר מ-600 אלף רכבים נושאי תג, נתון היוצר פער חריף מול היצע החניות הקיים.
מאיר, בנה של פרידה: "התקשרתי בזמנו למשרד התחבורה, ושאלתי למה נותנים רק לשנים ספורות אם הרופא קבע שהמצב צמית, וענו לי: 'זו ההחלטה, ואין עם מי לדבר, רק במייל'. אין שם שום מענה אנושי"
הרפורמה נועדה להעביר את הסמכות לבחינת הבקשות ממשרד התחבורה לוועדות המקצועיות של הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד הרווחה, במטרה לבסס את הזכאות על קריטריונים רפואיים ותפקודיים מוגדרים.
כעת, לאחר גיבוש ההמלצות, מתקיים שיח מקצועי בין הגורמים המעורבים להסדרת מנגנוני היישום המעשיים.
אלא שבינתיים, תקופת הביניים מייצרת קשיים משמעותיים בשטח. זה למעלה משנה שמשרד הרישוי מחיל מדיניות מחמירה ואינו מאשר תגים לצמיתות, למעט במקרים חריגים, אלא מעניק תוקף זמני לשנה בלבד.
המשמעות היא שגם אנשים כמו פרידה - שסובלים מפגיעה פיזית משמעותית - נאלצים לקבל תו לשנה אחת בלבד. מדובר בפחות זמן אפילו מהתו שפרידה הייתה מקבלת עד הפרשה - שהיה למשך שלוש שנים.
(צילום: shutterstock)
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה:
"אנו פועלים להבטיח כי תגי חניה לנכים יוענקו לזכאים להם בלבד, תוך ביצוע בדיקות קפדניות ביחס למצב הרפואי, בין היתר על רקע תופעות של זיופים, הונאות ושימוש לרעה בתגים.
"בהתאם למנגנון הקיים, משרד התחבורה מנפיק כיום תגי חניה לתקופה מוגבלת של עד שנה, וזאת עד לשינוי התהליך המתוכנן במסגרת הרפורמה בנושא.
"במקרה המדובר, ומבלי להיכנס לפרטים אישיים מטעמי צנעת הפרט, הבקשה לחידוש התג הוגשה לאחר פקיעת תוקפו, והיא ממתינה לבחינתו ולאישורו של רופא מוסמך. אם יימצא כי נפלה טעות בעניינה של הפונה, הנושא ייבדק בהתאם למסמכים שהוגשו.
"ככל שיימצא כי היא עומדת בתנאי הזכאות שנקבעו לקטועי רגליים, יונפק לה תג חניה לנכה לצמיתות".
פורסם לראשונה: 00:00, 27.09.26
