בשיתוף המחנה הישראלי
1. על הארגונים והערכים המובילים
הקואליציה שלנו כוללת מספר עמותות ויוזמות אזרחיות – עמותת מאחדים , עמותת בר"ל – ברית רשויות ליברליות, ותנועת ברית ערים. על אף שכל אחת מהתנועות פועלת במרחב שונה – רעיוני, מוניציפלי, אזרחי או טכנולוגי – כולן חולקות חזון משותף: ישראל אחת, דמוקרטית, חזקה ומלוכדת, הפועלת במבנה פדרטיבי שבו אחריות, אוטונומיה ושותפות מתקיימות זו לצד זו באמצעות עיצוב מחדש של מבנה הממשל והשותפות האזרחית בישראל.
2. הנעה לפעולה – הצורך ברפורמה מבנית
מדינה ישראל היא כיום מבין המדינות הריכוזיות ביותר ב-OECD, כאשר רוב תחומי החיים הציבוריים והאזרחיים מנוהלים ישירות על ידי הממשלה. מציאות זו יוצרת מאבק מתמיד בין קבוצות אוכלוסייה שונות על הערכים השולטים, חלוק ת תקציבים ומשאבים ועוד. ובכך מעמיקה את השסע החברתי-תרבותי בין "השבטים" בישראל, ומערערת על יציבות המדינה.
הפתרון שאנו מציעים הוא מעבר הדרגתי למודל פדרטיבי-מאחדי: רשת של פדרציות אזרחיות ותרבותיות שינהלו את תחומי הפנים, בעוד הממשל המרכזי מתמקד בענייני העל. הרשויות המקומיות יהוו את יחידות הביצוע הבסיסיות, ויפעלו תחת המאחד אליו הן משתייכות. כך נוכל להפוך את המגוון ליתרון – לתת מקום לזהויות השונות מבלי לפרק את הלכידות , תוך החלפת תפיסת הרוב בתפיסה של שונות ושותפות.
3. החזון – ישראל פדרלית־מאחדית־עירונית
מבנה הממשל המוצע: אנו מציעים הוספה של רובד ביניים בין שני הרבדים הקיימים היום, לקבלת מבנה שלטוני בעל שלושה רבדים:
א. הרובד הפדרלי: מופקד על ביטחון, מדיניות חוץ, מוסדות שלטון פדרליים, כלכלה מאקרו-לאומית, בריאות ורגולציה כללית.
ב. רובד המאחדים: רובד ביניים א-גיאוגרפי המאחד רשויות בעלות צביון חברתי ותרבותי משותף. תושבי כל רשות מקומיות יוכלו לבחור את המאחד אליו הרשות תשתייך. כל מאחד יתכלל את תחומי החיים האזרחיים, ובכלל זה חינוך, תרבות, תחבורה, רווחה, דת, וכו'.
ג. הרובד המקומי: הינו הגוף האחראי ישירות לאספקת מכלול השירותים לתושבי הרשות המקומית בדומה לנעשה כיום ובכלל זה נושאי רווחה, תרבות, תברואה ועוד.
ארבעת יסודות הרפורמה הם:
א. חוקה רזה וחקיקה משלימה - חוקה מצומצמת שתעגן את עקרונות הביזור ותחומי הסמכות של כל רובד בממשל, ולצידה מערך חקיקה נרחב שיאפשר את יישום הרפורמה והעמקת המבנה הפדרלי.
ב. ביזור סמכויות נרחב - העברת סמכויות ניהוליות ותקציביות לרובד ביניים – רובד המאחדים – תוך עיגון חוקי ברור של תחומי האחריות תחת הרבדים השונים.
ג. מיסוי רב שכבתי - יצירת מבנה מיסוי בדומה למודלים פדרליים בעולם: מס פדרלי, מס מאחדי ומס מוניצפלי. בפרט, כל מאחד ייהנה מעצמאות פיננסית רחבה, המבוססת על גביית מיסים ישירה ואחריות עצמית לניהול התקציב והשירותים לתושביה.
ד. כיבוד הדדי של אורחות חיים, תרבות ואמונה לצד שיח חברתי חדש - מעבר מתפיסת כור ההיתוך לתפיסה חדשה של "שותפות מתוך שונות". מנגנוני שיח ושיתוף בין המאחדים - לצד המאחדים, יוקמו מסגרות קבע לשיח, שיתוף פעולה והכרה הדדית ביניהם. הממשלה תעודד מיזמים ארציים שיחברו בין המאחדים בתחומים שונים - למשל בחינוך, באמצעות תוכניות "הכר את שכניך" או החלפת תכנים, בדומה למיזמים הקיימים היום בין מגזרים שונים.
מחזון למציאות
השינוי המוצע הוא מהותי, רחב ועמוק , והוא נוגע בשורשי המבנה השלטוני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. משום כך, הוא מחייב הסכמה ציבורית רחבה והובלה אחראית מצד הדרג הפוליטי והממשלתי גם יחד. הצלחת המהלך תלויה בראש ובראשונה ביצירת ברית רחבה של מפלגות , מנהיגים ואנשי ציבור מכל קצות הקשת הפוליטית, שיבינו כי מדובר במהלך ממלכתי ולא מגזרי - תהליך של התחדשות ישראלית ולא של הכרעה אידאולוגית. לצורך כך יש להניע שיח ציבורי חדש שמציג את רעיון הביזור והפדרציה כדרך לחיזוק החוסן החברתי והכלכלי של ישראל.
בשנת 2048 אנו רואים את מדינת ישראל כמדינה אחת, ריבונית ודמוקרטית, שבה קהילות שונות מנהלות את חייהן לפי ערכיהן, תוך מחוייבות משותפת לחוסן הלאומי, לדמוקרטיה ולביטחון. מדינת ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית, אך גם פלורליסטית, ערכית, ומבוזרת
לצד ההובלה הציבורית והפוליטית, נדרש מערך מקצועי רב-תחומי, שיבטיח שהשינוי יתוכנן וייושם באופן מבוקר, אחראי ומבוסס נתונים. לצורך כך מוצע להקים מספר גופים מתכללים:
א. מועצה לאומית לרפורמה מבנית, שתכלול נציגים מן הממשלה, האקדמיה, הרשויות המקומיות והחברה האזרחית. תפקידה יהיה לגבש את המתווה הכולל של חלוקת הסמכויות בין הרבדים - הפדרלי, המאחדי והעירוני - ולהגדיר את העקרונות החוקתיים המנחים.
ב. צוות משפטי־חוקתי, שיוביל את ניסוח התיקונים הדרושים בחוקה וברגולציה הקיימת, יגדיר את גבולות האחריות של כל רובד ויבטיח את שמירת עקרון השוויון בין אזרחי המדינה.
ג. יחידת תכנון כלכלי־פיסקלי, שתעסוק בבניית מודל המיסוי הרב-שכבתי, חלוקת המשאבים בין הרבדים השונים, והסדרת מנגנוני פיקוח ובקרה על השימוש בכספי הציבור.
ד. מכון ידע ומדיניות ציבורית , שישמש גוף חשיבה ומעקב שיפעל לטווח ארוך, ינתח נתונים חברתיים־כלכליים ויגיש דוחות הערכה שנתיים על יישום הרפורמה והשפעותיה.
התהליך צפוי להימשך שנים אחדות ואף עשור ויותר, ויחייב סבלנות, הקשבה, ובנייה הדרגתית של אמון בין הציבור למוסדות המדינה. עם זאת, תוצאותיו עשויות להיות מרחיקות לכת: מבנה שלטוני יציב, מדיניות ציבורית מבוזרת אך מתואמת, והעמקת תחושת האחריות האזרחית בקרב כלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. במובן זה, הרפורמה הפדרלית־מאחדית איננה רק מהלך מוסדי; היא תהליך חברתי, תרבותי ומנהלי שנועד להבטיח את חוסנה של מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות.
לאחר גיבוש העקרונות החוקתיים והמבניים, השלב הבא ברפורמה הוא יישום הדרגתי באמצעות פיילוטים אזוריים, שיפעלו במתכונת של מאחדים מתפקדים במודל מוקטן. כל פיילוט ינוהל על בסיס הסכמה מרצון של הרשויות המקומיות המעוניינות להשתייך אליו, ויפעל במתווה מוגדר מראש לתקופה של חמש עד שבע שנים. מטרת הפיילוטים היא לבחון במציאות את יעילות המנגנונים השלטוניים, הכלכליים והחברתיים המוצעים, טרם הרחבתם למודל ארצי.
תהליך זה ינוהל בפיקוחם של הגופים המקצועיים שתוארו לעיל: המועצה הלאומית לרפורמה מבנית תלווה את המאחדים הניסיוניים, תתאם ביניהם ותבחן את גבולות הסמכות בפועל. הצוות המשפטי־חוקתי יוודא שהפעילות מתבצעת בהתאם למסגרת החוקית, תוך שמירה על זכויות אזרח ושוויון בפני החוק. יחידת התכנון הכלכלי־פיסקלי תנתח את הנתונים הפיננסיים מהפיילוטים ותפתח מודלים לבקרה ולתמרוץ.
מכון הידע והמדיניות הציבורית יאסוף נתונים חברתיים וכלכליים, יבחן את השפעת המודל על אמון הציבור, ויפרסם דוחות תקופתיים להפקת לקחים. פיילוטים מוצלחים ישמשו אבני יסוד להרחבה הדרגתית של המודל לכל רחבי המדינה, כך שהביזור יהפוך ממיזם ניסיוני למדיניות לאומית מעוגנת ומוסכמת.
מדדי הצלחה והשפעה על ישראל 2048
א. עד שנת 2030 - חקיקה ראשונית לעיגון המבנה הפדרלי-מאחדי
ב. עד שנת 2035 – פיילוט ראשון
ג. 2045 – הרחבת הפיילוטים לכלל הרשויות בישראל.
ד. המדדים שייבחנו יהיו מדד אמון הציבור במוסדות השלטון ובקהילות המקומיות, עצמאות כלכלית של המאחדים השונים, וכן צמיחה כלכלית של המדינה. עלייה בתעסוקה וביעילות השירותים הציבוריים, ירידה במדדי קיטוב ועלייה בשיתופי פעולה בין-קהילתיים.
חזון 2048
בשנת 2048 אנו רואים את מדינת ישראל כמדינה אחת, ריבונית ודמוקרטית, שבה קהילות שונות מנהלות את חייהן לפי ערכיהן, תוך מחוייבות משותפת לחוסן הלאומי, לדמוקרטיה ולביטחון. מדינת ישראל תישאר יהודית ודמוקרטית, אך גם פלורליסטית , ערכית, ומבוזרת – מדינה שבה הזהויות השונות אין נלחמות זו בזו, אלא בונות יחד חברה חופשית וצודקת.
בשיתוף המחנה הישראלי
