בעקבות לחץ כבד שהפעילה הקהילה היהודית בפורטוגל יחד עם ארגונים יהודיים ברחבי העולם, הפרלמנט הפורטוגלי נסוג מהכוונה לשנות את החוק שאפשר עד כה לאלפי ישראלים לקבל דרכון פורטוגלי בטענה שהם צאצאים של מגורשי ספרד ופורטוגל.
מאז שהחוק נכנס לתוקף במרץ 2015 ועד אפריל 2020, הוגשו כ-102 אלף בקשות אזרחות מצד יהודים בכל העולם. כ-20 אלף כבר קיבלו את הדרכון הפורטוגלי, ולפי הערכות כ-12 אלף הם ישראלים והשאר מטורקיה, ברזיל, מדינות אחרות בדרום אמריקה ומהקהילה היהודית במרוקו.
אילוס דרכון פורטוגליאילוס דרכון פורטוגלי
דרכון פורטוגלי
(צילום: shutterstock)
רק ב-2019 הוגשו 25 אלף בקשות מישראל, כשהזמן הממוצע לאישור בקשה לאזרחות מעת הגשתה נע בין שנה וחצי לשנתיים. במקרים שבהם מגיש הבקשה שהה בחו"ל בשנים שלפני הגשתה, משך התהליך מתארך עקב הצורך באישורים ממדינות אחרות. עלות תהליך הנפקת אזרחות פורטוגלית נעה בין 7000 ל-15 אלף שקל לאדם.
ביום רביעי האחרון הונחו שתי הצעות חוק שדרשו להוכיח זיקה חזקה יותר למדינה כדי לאפשר קבלת אזרחות. המפלגה הסוציאליסטית, שנמצאת בשלטון, הציעה באפריל לקבוע תנאי של שנתיים מגורים במדינה כדי לעמוד בתנאי קבלת האזרחות, אך לאחר שהושמעו טענות על כך שמדובר בהתנערות מהעוול ההיסטורי ליהודים, ריככה המפלגה את התנאים, ודרשה להוכיח זיקה עכשווית למדינה. הצעה נוספת, שביקשה לקבוע שבעוד חמש שנים יפקע החוק - ירדה מהפרק.
בהצעה נוספת שהוגשה, מטעם המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט (PSD), נכתב כי מבקש האזרחות צריך להוכיח שצאצאיו בספרד או בפורטוגל, אך גם לעמוד באחד מהתנאים הבאים: מגורים במדינה במשך שנתיים, קשרי עבודה עם פורטוגל, החזקת נדל"ן לפחות שלוש שנים לפני בקשת האזרחות או נסיעות תכופות למדינה.
הקהילה היהודית בליסבון דרשה לוותר על הצעות החוק - ולהסתפק אך ורק בידיעת השפה הפורטוגזית. בדיון שנערך בפרלמנט לא הצליחו חברי המפלגה הסוציאליסטית וחברי PSD להגיע להסכמות, ובסופו של דבר החליטו למשוך את שתי הצעות החוק בכל הנוגע ליהודים.
הצוות שעובד על הצעות החוק החליט להסמיך את הממשלה לקבוע בתקנות נוהל חדש, או לחדד את הגדרות החוק, כדי לוודא שמבקשי האזרחות יוכיחו זיקה למדינה, אך טרם התקבלו החלטות.
עו"ד איתי מור, נשיא התנועה הציונית "מעבר לקשת פורטוגל", שהיה פעיל מאחורי הקלעים נגד התיקון לחוק, אמר כי המשמעות של הסרת הצעות החוק מהפרק היא שפורטוגל ממשיכה להכיר בזכות החוקית של מגורשי ספרד ופורטוגל, אך ממליצה לממשלה לעשות רגולציה כדי להסדיר את הנושא ולמנוע את מסחורו. "זה הליך מורכב בשביל ממשלה שעסוקה בתקופת הקורונה, ולא בטוח שזה יהיה על סדר היום שלה", אמר מורף. "כרגע אין עוד דיון בפרלמנט אם לשנות את החוק, וזה הישג אדיר".
עו"ד אדם ידיד, שמלווה את הנושא עוד טרם החקיקה, אמר: "לעת עתה ירדה מהפרק הצעת החוק, ובינתיים למד העם היהודי אילו חברי אמת בעלי רצון טוב יש לו בפורטוגל. לצערי, כל עוד צורת הפרסום של נותני שירותי אזרחות בישראל תימשך, זה עניין של זמן עד שהפורטוגלים יאלצו לחזור ולצמצם את יכולתם של צאצאי המגורשים להתאזרח בצורה מקלה. כדאי לנהוג בכבוד וממלכתיות, ולמנוע צורך בחוקים שכאלה".