ביוני 2019 הודיע הארגון המטאורולוגי העולמי שהשנים 2019-2015 נחשבות לחמש השנים החמות בהיסטוריה מאז החלו המדידות. שיאי חום היסטוריים נמדדו בשנים אלו בצרפת, בגרמניה, בהולנד, בגרינלנד ובמדינות נוספות באירופה. הארגון הוסיף כי בשנים הבאות גלי החום באירופה צפויים להיות ארוכים יותר, בעלי טמפרטורות גבוהות יותר ולהופיע בתדירות גבוהה יותר.
פינה קרירה בעולם מתחמם
(צילום: זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה)

אך בעוד חלקים רבים בעולם מתחממים, יש נקודה על פני כדור הארץ שדווקא מתקררת. "מדובר באזור גדול בצפון האוקיאנוס האטלנטי, שנשאר מאוד קר וזה משהו יוצא דופן שצריך להסביר אותו" אומר פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה וחוקר אטמוספרה ואקלים.

זרימה של מים קרים

בעוד שהטמפרטורה בפני הים באוקיאנוסים מסביב לעולם עלתה מאז 1900 בממוצע בכמעלה אחת צלזיוס, הרי שהטמפרטורה בפני הים בצפון מרכז האוקיאנוס האטלנטי, באזור שממוקם דרומית לגרינלנד, ושזכה לכינוי "הבועה הקרה", ירדה בכ-0.9 מעלות צלזיוס באותה התקופה. מחקר חדש שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Nature Climate Change הציע הסבר לתופעה זו: "החוקרים השתמשו בתוכנת מחשב שמדמה את מערכת האקלים בצפון האטלנטי. סוג כזה של תוכנות מחשב שהן מודלים אקלימיים, משמשות להבנת תהליכים שונים במערכת האקלים. בעזרת המודל ניסו החוקרים להסביר את התצפיות באזור זה", מסביר פרופ' חזי גילדור, חוקר אוקיאנוסים ואקלים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית.
"לפי תוצאות המחקר, התופעה הזאת נובעת דווקא מההתחממות המואצת של האזורים שצפונית לאזור שמתקרר", מסביר פרופ' יאיר. "קווי הרוחב של גרינלנד וצפונה מחוג הקוטב הצפוני מתחממים, כתוצאה מכך באופן בלתי נמנע יש הפשרה של הקרח באזור, שהופך ממצב צבירה מוצק לנוזל. לכן אנו מקבלים זרימה של מים קרים מאזור גרינלנד לאזור הצפון אטלנטי. זרימת המים הקרים יוצרת בפני השטח מערבולת שמסתובבת באיטיות, זרם אוקיאנוס שמסתובב נגד כיוון השעון ומקרר את האוויר שמעליו. יש פתאום אזור קר בשעה שכל האזור סביבו התחמם".
קרחון ליד גרינלנדקרחון ליד גרינלנד
קרחון ליד גרינלנד
(צילום: shutterstock)
"זרם המים הקרים מאט זרימה שנקראתAtlantic Meridional Overturning Circulation (AMOC), זרימה הגורמת להסעת חום מקווי רוחב נמוכים לקווי רוחב גבוהים. ככל שהמים האלה נעים צפונה לכיוון צפון האטלנטי, החום שאצור בהם משתחרר לאטמוספרה. לכן יש לכך השפעה מאוד גדולה על מערכת האקלים", אומר גילדור.
בנוסף, החוקרים מעלים השערה שעננות בצפון האוקיאנוס האטלנטי מחזקת את מנגנון הקירור. "באזור הזה יש יותר עננים נמוכים באטמוספרה. הם יכולים להימצא מגובה הקרקע ועד לגובה של כ-2 קילומטרים. ככל שהטמפרטורה נמוכה יותר, העננים מתעבים יותר בקלות ומחזירים חלק גדול מהקרינה שמגיעה מהשמש ישירות אל החלל. מצב זה ממשיך את ההתקררות ומאיץ עוד עננות וכך מונע את ההתחממות המואצת באותו אזור ומשמר את המצב", מסביר פרופ' יאיר.
קרחון ליד גרינלנדקרחון ליד גרינלנד
קרחון ליד גרינלנד
(צילום: shutterstock)

ישראל מתחממת

בניגוד למצב בבועה הקרה, הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בין השנים 2017-1950, זאת לפי דו"ח של השירות המטרולוגי משנת 2019. "ישראל אמנם תורמת מעט מאוד מבחינת כמות גזי החממה בכמות הכוללת, אבל כשעושים חישוב פר נפש כמה כל אדם בישראל תורם לפליטת פחמן-דו חמצני, כמה הכלכלה שלנו, התחבורה והתעשייה פולטת אז אנחנו במקום די גבוה בעולם וזה לא טוב", אומר יאיר.
"אנחנו יושבים באזור שבו אם באמת ההתחממות ושינוי האקלים יחריפו לפי התרחישים שצופים, השינויים יהיו גדולים במיוחד. גם בתקופה של שינויים אקלימיים גלובליים, ההתחממות והשינויים הם לא אחידים על פני כל הגלובוס. ישראל נמצאת באזור שהוא מעין hotspot של אקלים. ניתן לראות שבממוצע פני האוקיאנוסים התחממו במעלה, צפון האטלנטי מתקרר בכלל, מזרח הים התיכון התחמם בכמעט שתי מעלות צלזיוס ב-40 השנה האחרונות. האזור שלנו משתנה בצורה יותר מהירה מהממוצע", מוסיף פרופ' גילדור.
חוף צ'ארלס קלורחוף צ'ארלס קלור
חם בישראל. חוף צ'ארלס קלור
(צילום: מוטי קמחי )
לעבור למשק דל-פחמן
המידע מהמחקר הנוכחי ומחקרים דומים יכול לעזור בהיערכות לשינוי האקלים. "הדרך הנכונה להיערך לשינוי האקלים בישראל היא קודם כל להריץ מודלים שיהיו ספציפיים למזרח התיכון. אנחנו שותפים לכל מיני מודלים שמריצים בגוש האירופי כדי לחזות את שינוי האקלים, אבל אנחנו נמצאים בקצה של המודל שאותו הם מריצים. לכן, באזור שלנו המודלים הם לא מאוד מדויקים", אומר גילדור. "אחרי שמקבלים את התרחישים מהמודלים שהרצנו, אפשר להיערך מבחינה מעשית. אבל בשביל לשנות בצורה הגיונית את התקנים של הבנייה ואת כל ההיערכויות צריך לדעת טוב יותר את כל התרחישים ואת זה אני חושב שאנחנו עדיין יכולים לשפר".
"ברמת המדינה, הרעיון הוא לעבור למשק שהוא דל-פחמן, המבוסס על מקורות אנרגיה מתחדשים, כגון קרינת שמש, רוח וכמה שפחות אנרגיה מדלקים מאובנים." מוסיף פרופ' יאיר.
גם ברמת הפרט יש מה לעשות. "צריך לחסוך באנרגיה בכל מקום שאפשר. אם ניתן, צריך לחסוך במיזוג, ללכת במקום לנסוע ברכב וכדו'. כדור הארץ לא הולך להתקרר בעתיד, אבל אם לא נעשה כלום הולך להיות חם בצורה בלתי נסבלת. אנשים יכולים לחשוב לעצמם: אז מה אם אני אעשה? מה זה יעזור? אבל שמכפילים את זה במיליונים פתאום מתקבלת עוצמה אחרת", מסכם יאיר.