תגיות

אוקיינוס

דולפין סוסא אוסטרלי חובש ספוג ככובע
אופנת הכובעים של הדולפינים
דולפינים במערב אוסטרליה נצפו כשהם חובשים ספוגי ים על ראשיהם. האם כך הם מחזרים אחר נקבות? 
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 23.11.25
מימין לשמאל: פרופ' עודד קליפלד, פרופ' דבי לינדל ופרופ' עודד בז'ה
חוקרים ישראלים חשפו את הגן הטרויאני של הנגיף הימי
חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון חשפו איך משתמשים נגיפים ימיים בגנים "חטופים" - כדי להשתלט על חיידקים ולנצל את מערכות האנרגיה שלהם
ynet | 23.11.25
הכפר ויק, שעלול להיות בסיכון אם הר הגעש קטלה יתפרץ, בדרום-מערב איסלנד
הסכנה שמרחפת על איסלנד: "איום על החוסן והביטחון הלאומי שלנו"
איסלנד הגדירה את הקריסה הפוטנציאלית של מערכת זרמים מרכזית באוקיינוס האטלנטי כדאגה ביטחונית לאומית ואיום קיומי. בשל סיבה זו, הממשלה המקומית פועלת לתכנון אסטרטגיות התמודדות עם התרחישים הגרועים ביותר
רויטרס, יוגב ישראלי | 13.11.25
מימי האוקיינוס האטלנטי
ההחמצה שעלולה להאיץ את התחממות כדור הארץ
ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני באוקיינוסים גדלה, האצות שקולטות אותו מהאטמוספרה ומשקעות אותו במעמקים מתקשות למלא את תפקידן האקולוגי 
נגה כרמון, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 11.11.25
איסוף מיקרופלסטיק באמצעות רשת נגררת
מיקרופלסטיק ואצות: כך יצר הזיהום האנושי מערכת אקולוגית חדשה באוקיינוסים
פלסטיק הפך לסמל עולמי בכל הקשור לזיהום ימי, בדגש על הים התיכון. עם זאת, מתברר שחלקיקי המיקרופלסטיק שצפים בים הם לא רק פסולת, אלא גם משטח מחייה חדש ולא צפוי. הממצאים מצטרפים לשורה של עדויות עולמיות לכך שפסולת הפלסטיק הימית אינה רק בעיה סביבתית, אלא גם גורם אקולוגי פעיל שמעצב מחדש את מערכות החיים הימיות
יוגב ישראלי | 03.11.25
לווייתן גדול סנפיר
הצלילים של עולם הדממה
מתזוזות טקטוניות, דרך קריאות חיזור של הלווייתנים ועד לתנועה של להקות הדגים – העולם התת-ימי שופע קולות ורעשים. וגם: איך החסילון יורה?
ד"ר דן אלחנתי, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 13.10.25
למעלה מימין: ד"ר חימנה ולאסקז דוגמת שטרגליים מדוגמאות פלנקטון במעבדת ספינת המחקר, למעלה משמאל: שטרגליים שנאספו בתחנות הדיגום לאורכו של הים התיכון, למטה : צוות המחקר
יצורים זעירים, תובנות גדולות: המיקרוביום של השטרגליים משקף את מפת הים
מחקר חדש מגלה שמיקרואורגניזמים הנלווים לשטרגליים – סרטנים קטנים בעלי חשיבות אקולוגית – משקפים טוב יותר את זרמי הים ותנאי הסביבה מאשר מיקרואורגניזמים חופשיים. "ייתכן שבעתיד נשתמש במיקרואורגניזמים אלו כסמנים ביולוגיים לניטור שינויים במערכות אקולוגיות ימיות – במיוחד תחת שינויי אקלים", אומרת פרופ' תמר גיא-חיים, שהובילה את צוות המחקר
יוגב ישראלי | 25.08.25
כריש פטישן פגום-חרטום
אסטרטגיית הטרף יוצאת הדופן של פטישן פגום-חרטום
כרישים רבים טורפים יצורים ימיים קטנים שנמצאים בשפע באוקיינוס. לעומת זאת, כרישי פטישן פגום-חרטום – הידוע גם בשם פטישן גדול – יש אסטרטגיה שונה לגמרי: לטרוף כרישים אחרים. היותו של מין זה נתון בסכנת הכחדה חמורה, מגדילה עוד יותר את חשיבות המעקב אחר צרכיו התזונתיים
יוגב ישראלי | 05.08.25
קרקעית הים באתר טיקה, לפני ההתפרצות
בפעם הראשונה: תיעוד של התפרצות געשית במעמקי האוקיינוס
צוללת חדישה ותחזית מוקדמת של הפעילות הוולקנית בלב האוקיינוס השקט אפשרו למדענים לצפות במאגמה בוקעת ממעמקי האדמה ולבחון את השפעתה על האקולוגיה בתהומות הים 
שקד אנגלברג, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 31.07.25
פיטופלנקטון
הווירוסים שבאוקיינוס שמשנים את חוקי האקלים
מחקר חדש של אוניברסיטת בר-אילן ורוטגרס חשף תפקיד מפתיע של וירוסי RNA במיחזור הפחמן הימי, כשהתברר שהם פוגעים בפיטופלנקטון – האצות הזעירות שמסייעות בוויסות האקלים העולמי. "הווירוסים הללו משנים את חוקי המשחק", אמרה החוקרת הראשית
יוגב ישראלי | 16.07.25
צילום לווייני של התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה
כשהאוקיינוס נחנק: נחשפו נזקי ההתפרצות הגעשית הגדולה ב-2022 בעומק הים
עמוק מתחת לפני האוקיינוס, אורגניזמים הניזונים מחומרים הנפלטים מנביעות הידרותרמיות, סבלו מהשלכות ההתפרצות הגעשית של הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה לפני שלוש שנים וחצי. משקעי ההתפרצות שהתגלו בקרקעית האוקיינוס מספקים הזדמנות ייחודית לחקר השפעת תנועת המשקעים על היצורים החיים במעמקים שאליהם קרן אור לא חודרת 
יוגב ישראלי | 08.07.25
כתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
מחקריםוירוסהתחממות כדור הארץנגיףאיכות הסביבהשינוי אקליםחיידקיםאיסלנדהתחממות גלובלית