שר החוץ של לבנון, נאסיף חתי, התפטר היום (ב') מתפקידו במחאה על הטיפול הכושל לדבריו של הממשלה במשבר הכלכלי החמור ביותר שפוקד את ארץ הארזים זה עשרות שנים, משבר שמהווה איום על עצם יציבותה. חתי התפטר תוך כדי הטחת האשמות קשות בממשלתו של חסן דיאב, בה תומך בין היתר חיזבאללה, וטען כי היעדר חזון ונכונות מצדה לשינוי יסודי במדינה עלולים להפוך אותה ל"מדינה כושלת".
בעקבות המשבר: בלבנון פונים לסחר חליפין
מדובר בהתפטרות הראשונה של שר בעקבות המשבר הכלכלי בלבנון, ובמדינה רואים בכך מכה קשה לממשלתו של דיאב, שמונה לראש ממשלה בתחילת השנה ומאז מתקשה ליישם את הרפורמות הנדרשות על מנת למנוע את הקריסה הכלכלית. עד כה ערכה של הלירה הלבנונית איבד 80% מערכו, האינפלציה גואה וקרוב למחצית מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני.
המשבר אילץ את לבנון לבקש סיוע מקרן המטבע הבינלאומית, אך התורמים הזרים שעד כה סייעו ללבנון הבהירו כי לא יעניקו לה סיוע נוסף אלא אם תילחם בשחיתות ובבזבוז של כספים, שהם לדבריהם שורשי המשבר. השיחות עם קרן המטבע החלו בחודש מאי, אך נקלעו מאז למבוי סתום.
בהודעה שפרסם חתי, לאחר שהגיש את מכתב התפטרותו לראש הממשלה, הוא האשים את דיאב וממשלתו בכישלון מוחלט בניהול המשבר. "לאור היעדר רצון אפקטיבי להשגת רפורמה מבנית ומקיפה, שלה קוראות החברה שלנו והקהילה הבינלאומית, החלטתי לפרוש", מסר חתי.
"לקחתי חלק בממשלה הזו כדי לעבוד עבור בוס אחד שנקרא לבנון, ואז גיליתי שלמדינה שלי יש הרבה בוסים ואינטרסים מנוגדים", הוא הוסיף. "אם הם לא ידעו לפעול יחד בשם האינטרס של הצלת העם הלבנוני, הספינה תטבע יחד עם כל מי שנמצא בה". הוא הוסיף כאמור שבמצב הנוכחי לבנון נמצאת בסכנה להפוך למדינה כושלת.
חתי, שבעבר שימש שגריר לבנון בליגה הערבית, מונה לתפקיד שר החוץ עם השבעת ממשלתו של דיאב בינואר השנה, ממשלה שכאמור נתמכת בידי חיזבאללה. בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו מפי גורמים שמקורבים למשרד החוץ כי חתי פרש על רקע תחושת תסכול מכך שנדחק הצדה בממשלה.
בכלי תקשורת לבנוניים דווח גם כי חתי זעם על הביקורת שהטיח ראש הממשלה דיאב בשר החוץ הצרפתי ז'אן-איב לה דריאן, שביקר בביירות בשבוע שעבר. דיאב תקף אז את לה דריאן על שהתנה הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית ביישום רפורמות בלבנון, וטען כי הוא לא הכיר היטב את הרפורמות שכבר יושמו במדינה. לה דריאן עצמו מתח ביקורת על הממשלה של דיאב, ואמר שלא נקטה את הצעדים הנדרשים על מנת למנוע קריסה כלכלית.
המשבר הכלכלי בלבנון, נזכיר, הוביל להפגנות ענק עוד בחודש אוקטובר אשתקד, כשלבנונים רבים יצאו אז לרחובות כדי למחות על השחיתות במדינה והניהול הכושל של הכלכלה שלה בידי האליטה השלטונית. לדעת לבנונים רבים האליטה הזו פועלת לטובת אינטרסים מגזריים ולא מתוך חזון לאומי.
אותן הפגנות הביאו להתפטרותו של ראש הממשלה הקודם חסן אל-חרירי, ולמינויו של חסן דיאב לתפקיד, תחת ממשלה שהוצגה כ"ממשלת טכנוקרטים" לכאורה. אלא שגם זו לא הצליחה לפתור את המשבר, שרק החריף עם התפרצות מגפת הקורונה וההגבלות שננקטו על מנת לבלום אותה.
במרץ האחרון הממשלה השתמטה לראשונה מתשלום חובותיה. לפני כחודשיים החלו כאמור שיחות עם קרן המטבע הבינלאומית על הסכם לקבלת סיוע כספי – אך זה נקלע למבוי סתום, בין היתר בעקבות מחלוקות בתוך הנהגת לבנון. שני בכירים בצוות המשא ומתן הלבנוני פרשו מאז, תוך שהם מביעים תסכול ממה שתיארו כחוסר נכונות של הממשלה ליישם רפורמות משמעותיות.
בממשלת לבנון אומרים כי כדי לצאת מהמשבר החמור היא זקוקה לסיוע של כ-20 מיליארד דולר. סכום זה כולל 11 מיליארד דולר שכבר הובטחו ללבנון בוועידה בפריז ב-2018, אם כי הכספים הללו מעולם לא הועברו אליה בשל המחלוקת על יישום הרפורמות.
