נדמה כי אין טוב יותר מנגיף הקורונה על מנת להדגים את המושגים כפר גלובלי וגלובליזציה. הווירוס המדבק גרם לצעדים דרסטיים בעולם כולו, מבידוד וסגר ועד ביטול טיסות, והכה לא רק בבני האדם אלא גם בבורסות ובשווקים. ככל שממדי התופעה גדלים ומתפשטים מסין מערבה, אנו מגלים שמשרד הבריאות בישראל הקדים והגדיל לעשות כדי למנוע את התחלואה בישראל, ועל אחת כמה וכמה את התמותה. המשרד מנהל את "האירוע המתגלגל" בקור רוח ובאחריות, מלווה את המהלך בהסברה יוצאת דופן - נדמה אפילו שבתקופת הבחירות שמענו וראינו את מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ואת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד, פרופ' סיגל סדצקי, יותר מאשר את נציגי המפלגות. לכל אלה נוספו הליווי של כל אזרח ואזרח שהגיע מהמדינות החשודות כנגועות, והדיווח המפורט על המסלול שעשה מי שנדבק במחלה, ואפילו השקת אפליקציה למידע ותמיכה בשם CoronApp, הכוללת הודעות ועדכונים מחמ"ל המשרד, פירוט של מסלולי החשיפה לקורונה, דיווח על בידוד בית ועוד.

שר הבריאות ליצמן בריאיון לאולפן ynet, אתמול
(צילום: אלכס גמבורג, חגי דקל)


אין ספק, למרות שעולים פה ושם טיעונים ושאלות האם המדיניות האקטיבית והמונעת הזו נחוצה, שההתנהלות של משרד הבריאות בתחום מעוררת השתאות. על אחת כמה וכמה כאשר ברור שיש לה השלכות שמעבר לתחום הבריאות, מנושאים כלכליים ועד מדיניות חוץ. ודווקא נוכח כל אלה חייבים לשאול, כאן ועכשיו, איפה נמצא משרד הבריאות בשמירת הבריאות של אזרחי ישראל כשמדובר בזיהום אוויר?
זיהום אוויר הוא אחד מהגורמים המרכזיים לתחלואה ותמותה מוקדמת בעולם כולו, אם לא הגדול מבניהם. על פי ארגון הבריאות העולמי - 9 מתוך 10 אנשים נושמים אוויר מזוהם ברמת זיהום מעל לתקן הבינלאומי, ובכל שנה מתים בעולם כ-7 מיליון איש מזיהום אוויר, כמחצית מהם מזיהום אוויר חיצוני שמקורו בתחבורה, בתחנות כוח ובמפעלי תעשייה. גם בישראל המספרים מאוד גבוהים ומדאיגים. לפי ארגון ה-OECD, בכל שנה מתים בישראל כ-2,200 אנשים מזיהום אוויר, ובהשוואה לממוצע במדינות ה-OECD ולממוצע העולמי המספרים בישראל גבוהים מאוד.
אז איך זה יכול להיות שלא שמענו על התכנסות של כל בכירי משרד הבריאות לדיון ומאבק בזיהום האוויר בישראל? איך זה יכול להיות שהמשרד לא נשמע כמעט בדיונים על הזיהום התחבורתי בערים הגדולות או הזיהום התעשייתי? איך זה יכול להיות שהוא לא פועל לסגירת מפעלים מזהמים, או מתנגד להקמת תחנות כוח לצד יישובים? איך זה יכול שהמשרד לא מוציא הנחיות לציבור? מדוע משרד הבריאות שותק, גם כאשר מדובר בתחלואה ובתמותה?
משה בר סימן משה בר סימן
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב
(צילום: אלכס קולומויסקי)

יתרה מכך, לא רק שהמשרד שותק, אלא גם בכל פעם שיש פרסום על תחלואה עודפת או תמותה גבוהה באזור זה או אחר, מסרטן, מחלות לב, אסתמה ועוד, המשרד תמיד מסייג באלף סייגים ומסרב לקשור בין הממצאים לבין זיהום האוויר החריג באותו המקום. גם ניסיונות כאלה ואחרים לעשות סקרים אפידמיולוגיים ממוקדים בתחום, למשל בנוגע לקשר בין זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה לתחלואה, כשלו עם השנים, מאין ספור סיבות. ולמרות שכרגע מבוצעים כמה מחקרים שכאלה בחסות המשרד להגנת הסביבה, עדיין התמונה של זיהום האוויר וההשפעה הבריאותית שלו בישראל רחוקה מלהיות ברורה.
לכל אלה נוסף גם הממשק בין המשרד להגנת הסביבה למשרד הבריאות. בעוד שהראשון אחראי על נושא זיהום האוויר, או יותר נכון הפחתת הזיהום או מניעתו, השני צריך להתמודד עם השפעות הזיהום על הבריאות. לאחרונה התפרסם, שמשרד הבריאות פועל לקידום של ביצוע תסקיר השפעה על הבריאות, לצד תסקיר ההשפעה על הסביבה שכבר מעוגן בחוק, כחלק מהליכי התכנון של פרויקטים כגון הקמת תחנות כוח, מחצבות ומפעלי תעשייה גדולים. לתסקיר שכזה יש חשיבות גדולה, כיוון שהוא בוחן פגיעה ישירה בבריאות הציבור (עלייה בתחלואה או בתמותה) כמו גם היבטים רחבים יותר של בריאות, וצעד שכזה בהחלט מבורך. יחד עם זאת, המשרד חייב לקחת הרבה יותר אחריות גם בפיקוח והאכיפה על המפעלים שכבר פועלים ומזהמים.

פרופ' עדי וולפסוןפרופ' עדי וולפסון
פרופ' עדי וולפסון
(צילום: דוד גרינשפן)

ההבדל בין נגיף הקורונה לזיהום האוויר ברור ומוחשי. את ההידבקות בווירוס אפשר לראות בבדיקה פשוטה, וכשמישהו מפתח תסמינים או חס וחלילה מת, החיבור בין הגורם לתוצאה מידי. זיהום האוויר לעומת זה הוא גורם שקט ובלתי נראה כמעט. כמו כן, במקרה של זיהום אוויר יש גם פרמטרים נוספים שמשפיעים על התוצאה, מתזונה ופעילות גופנית ועד גנטיקה ומחלות רקע. האוויר, על הזיהום שבתוכו, הוא שקוף, ויתרה מכף אנחנו לא משלמים עליו והוא נראה לנו מובן מאליו. זאת ועוד, בזמן שווירוס הקורונה נתפס כגזרה משמיים, הרי שזיהום האוויר קשור בפעילות אנושית, ולמעשה בכל אחד ואחד מאיתנו, הצרכנים, ואז קשה לנו לקחת אחריות. יש כאן, כמובן, גם סוגיות של אינטרסים כלכליים ופוליטיים גדולים.
זיהום האוויר בישראל גבוה וגובה בכל שנה קורבנות רבים, רבים מדי. המאבק במקורות הזיהום מחייב פעילות נחושה של המדינה, ומשרד הבריאות חייב להיות גורם מרכזי ומוביל גם במאבק זה. כי אחרי הכל, אם משרד הבריאות הישראלי יכול לווירוס הקורונה, אין סיבה שלא יוכל להתמודד עם הפחתת ומניעת זיהום האוויר בישראל.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).