רק לפני מעט יותר משבועיים שר החינוך יואב גלנט עוד דרש לקיים לימודים גם בערים האדומות. "אתם יוצרים פאניקה שלא לצורך", אמר לשר הבריאות יולי אדלשטיין ולפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו, שדעתם התקבלה בסופו של דבר. היום (חמישי), 16 יום אחרי תחילת השנה, מערכת החינוך תושבת, יממה לפני הסגר שאמור להימשך לפחות שלושה שבועות.
לפי דו"ח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, פילוח גילי התחלואה במגזר הכללי מעלה כי לאחר פתיחת מערכת החינוך ב-1 בספטמבר חלה עלייה בתחלואה בקרב גילאי 0 עד 18 (5.5% מכלל החולים המאומתים החדשים), בעיקר בשכבות הגיל 14-18. לפי נתוני משרד הבריאות, ב-1 בספטמבר היו 730 תלמידים חולים ותוך שבועיים המספר זינק ל-3,895. גם בקרב עובדי ההוראה חל גידול חד מ-338 ל-2,000 נדבקים.
2 צפייה בגלריה
חיטוי בית ספר "הגימנסיה" בירושלים
חיטוי בית ספר "הגימנסיה" בירושלים
חיטוי בבית ספר בירושלים
(צילום: אלכס קולומויסקי)
2 צפייה בגלריה
רוני גמזו יואב גלנט
רוני גמזו יואב גלנט
פרופ' גמזו וגלנט. הפרויקטור דחף לסגירה, השר התנגד
(צילום: לע"מ, מוטי קימחי)
לצד זאת עולה מנתונים שהועברו לשרים כי אחוז קטן של התלמידים נדבק במערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית. מתחקורים שנערכו ל-4,304 ילדים ונערים בני 3 עד 18 שנדבקו מאז 1 בספטמבר התגלה כי 2% מהם נדבקו בגני ילדים, מעונות או פעוטונים, 5% נדבקו בבתי ספר יסודיים, 1% בלבד בחטיבות ביניים ו-2% בבתי ספר תיכון. עוד 16% מהנדבקים שטרם מלאו להם 18 נדבקו בישיבות - שבהן לומדים נערים. על פי ההחלטה, אלו לא ייסגרו בסגר. הרוב הגדול מבין הילדים והנערים שנדבקו - 66% - נדבק בבית.

מערכת החינוך אמנם תיסגר, אבל לעומתה מקומות העבודה במגזר הפרטי שבהם אין קבלת קהל יישארו פתוחים, בחגים ניתן יהיה להתפלל בבתי כנסת (במגבלה של עד 25 מתפללים בקבוצה), גם ההפגנות הותרו, וזה רק קצה קצהה של רשימת ההחרגות.
זו אולי הסיבה שבריאיון באולפן ynet, בתשובה לשאלה אם "הסגר הזה הוא לא באמת סגר", אמר שר הבריאות יולי אדלשטיין: "אנחנו מאוד מודאגים. הרושם שלי הוא שאנחנו חיים עם קורונה והמדינה לא חושבת שיש נגיף שמשתולל, אז אני מודאג מזה. אני אומר ביושר - כל מי שחושב שהמצב יהיה מעודד עוד שבועיים הוא טועה. נתמודד עם ההגבלות האלה לאורך זמן, וכמו שאמרתי אולי אף נהדק אותן".
גם סגנו שר הבריאות יואב קיש נשמע דומה. "סגר הוא כלי אפקטיבי וחשוב, אבל כדי להשיג את מטרותיו אני סבור שצריך להדקו ככל שניתן", כתב בטוויטר. "כשאני רואה סקטורים מסוימים או אנשים פרטיים שמנסים לכאורה להיטיב את מצבם ובכך לצמצם את ההידוק הנדרש, אני חושש שהאפקטיביות של הסגר תיפגע".

בתשובה לשאלה מדוע הוחלט לסגור את בתי הספר והגנים כבר יממה לפני הסגר, ענה אדלשטיין: "אגיד בפשטות - המציאות בשטח. כמה מאות בתי ספר ומספר עוד יותר גדול של גני ילדים נסגרו בעקבות התפרצות המחלה. יש מקומות שבהם חצי ממערכת החינוך סגורה, וחמור מכך - המורים נכנסו לבידוד. במצב המספרים הזה חשבנו שאפילו יום אחד יחסוך כמה אלפי נדבקים".
גורמים במשרד החינוך תקפו אותו על דבריו אלו: "הכישלון הוא יתום. הטבע האנושי מקשה על מי שנכשל להודות בטעותו ובכישלונו. בצר להם מחפשים בכירי מערכת הבריאות שעיר לעזאזל ומנסים להפוך את ילדי ישראל ומערכת החינוך לשק החבטות שלהם. הסגר המיותר הוא תוצאה של הניהול הכושל של מערכת הבריאות ושל פרויקט המאבק בקורונה".
האחריות על הכישלון נזרקת מאחד לשני, אבל את הכאוס קשה להסתיר. לגננות פרטיות שהתקשרו למוקד פיקוד העורף נאמר גם אמש כי מותר להן לפתוח את הגנים. זאת, אף שבמשרד העבודה והרווחה הבהירו שעל פי הנחיות משרד הבריאות הגנים סגורים מיום חמישי.
גם פתרון להורים אין - ואפילו לא לרופאים מביניהם. אתמול שיגר פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, מכתב לשר אדלשטיין ולשר האוצר ישראל כץ ובו דרישה לפתרון לרופאים ההורים. "ללא פתרון מהיר ויצירתי, ומתוך הנחה סבירה שההורים לא ינטשו את ילדיהם – הרי שהרופאים והרופאות ייאלצו להישאר בבית ובכך ייפגע השירות הרפואי שניתן לחולים במרפאות הקהילה ובבתי החולים".
בינתיים, משרד החינוך פרסם דגשים פדגוגיים ללמידה מרחוק. "מאז כניסתי לתפקיד נקטנו בשורה ארוכה של צעדים כדי להבטיח את פעילותה של מערכת החינוך בשגרת קורונה", אמר השר גלנט. "למדנו את הבעיות שהיו בגל הראשון ובכלל זה את הפערים בתחום הלמידה מרחוק. לאור זאת, החלטנו להקצות כ-1.2 מיליארד שקל לשם טיפול בתשתיות טכנולוגיות חדשניות, פיתוח תוכן דיגיטלי, הכשרת מורים ורכישה של מחשבים אישיים לתלמידים".
פורסם לראשונה: 22:54, 16.09.20