הפינגווינים יינצלו? הקרחון הגדול ביותר בעולם עד לא מזמן ממשיך להתפצל לחתיכות קטנות יותר, כשנראה היה שהוא על סף פגיעה באי שבו שוהים מיליוני פינגווינים. כל זאת, שבוע בלבד אחרי שמאותו קרחון הענק שהתנתק מאנטארקטיקה, A68a, התפצל קרחון שגודלו כגודל הכינרת.
מדענים במרכז הקרח האמריקני הלאומי (USNIC) זיהו ב-22 בדצמבר את שני החלקים החדשים, A68e ו-A68f מתמונות שנשלחו מלוויין סנטינל-A1. המשמעות היא שקיימים כעת ארבעה שברים של הקרחון, כולל A68d, שבסופו של דבר צפויים להיסחף לאזורים אחרים.
2 צפייה בגלריה
קרחונים A68a A68 ליד האי ג'ורג'יה הדרומית אנטארקטיקה
קרחונים A68a A68 ליד האי ג'ורג'יה הדרומית אנטארקטיקה
הקרחון הענק ושניים מהקרחונים החדשים שנוצרו
A68 הפך לקרחון הגדול בעולם כשנפרד ממדף הקרח לארסן C שבאנטארקטיקה ביולי 2017. מאז גוש הקרח העצום נע צפונה. בשיאו שטחו היה 5,800 קמ"ר, כרבע משטח ישראל. כבר לפני יותר משנה הוא התפצל לראשונה, ושמו של הקרחון המקורי השתנה ל-A68a.
לפני כשבועיים הקרחון העצום היה במרחק של כ-50 ק"מ מהחוף המערבי של אחד מאיי ג'ורג'יה הדרומית שבדרום האוקיינוס האטלנטי, ביתם של כלבי ים ומיליוני פינגווינים ממין פינגווין הסלעים ופינגווין מלכותי. מומחים חששו כי פגיעה של הקרחון במדפים התת-ימיים של אחד האיים עלולה להקשות מאוד על יכולתם של בעלי החיים להשיג מזון.
"המרחק שעליהם לעבור כדי להשיג דגים וקרילאים, סרטנים קטנים, משפיע מאוד", אמר האוקיינוגרף הבריטי גריינט טרלינג. "אם הם יצטרכו לעשות מעקף גדול, הם לא יוכלו לשוב בזמן לצאצאיהם הצעירים ולמנוע מהם למות ברעב".
2 צפייה בגלריה
פינגווינים באנטארקטיקה
פינגווינים באנטארקטיקה
פינגווינים באנטארקטיקה
(צילום: אוהד נבון)
אבל כרגע נראה כי אותם מדפים תת-ימיים הם דווקא אלו שגרמו לקרחון להתפרק. לפני שהתפצל, הקרחון החל לנוע בכיוון השעון, מה שמרמז כי נתפס בחלקו במדף תת-ימי. מומחית המיפוי לורה גריש העריכה כי כעת שטחו של הקרחון המקורי הוא 2,600 קמ"ר, ואילו שטח שלושת האחרים נע בין 144 קמ"ר (כשטח הכינרת) ל-655 קמ"ר.
כעת התקווה היא שהחלקים הגדולים יותר ינועו צפונה מהאי בעזרת זרמים ימיים חזקים באזור. אבל אם אחד מחלקי הקרחון, או חלקים פוטנציאליים עתידיים, ייתקע באחד ממדפי הקרח עדיין הדבר עלול לגרום להפרעה לחיות הבר באזור. ב-BBC ציינו כי החוקרים ממשיכים לעקוב אחרי הדרמה ליד אנטארקטיקה.
בכתבה של אור אליאסון ממכון דוידסון לחינוך מדעי נכתב כי הזרמים הימיים באוקיינוס הדרומי, שעל גביהם נסחפים הקרחונים המתנתקים מאנטארקטיקה, הם בין זרמי המים העוצמתיים בעולם, והם נתונים לשינויים מקומיים תכופים. תכונה זו מקשה על חיזוי מדויק של מסלול הקרחון, ולא מן הנמנע שהוא אף יחטיא את האי לגמרי.
במהלך עשרות השנים האחרונות נצפתה עלייה במקרי הסידוק והביקוע של מדפי הקרח הנפרשים משולי יבשת אנטארקטיקה אל תוך האוקיינוס, ובהיווצרותם של קרחוני ענק חדשים, שינוי המשויך בחלקו להתחממות האקלים העולמית. מוקדם לקבוע אם המקרה הנוכחי הושפע משינוי האקלים או שהיה מתרחש גם בתקופות אחרות, אולם קיים חשש שאירועים כאלה ייעשו שכיחים יותר ויותר, דבר שייאלץ את המינים המקומיים והמערכות האקולוגיות בדרום כדור הארץ להסתגל לאוקיינוס מסוג חדש.