קבוצת נשרים בדרוםקבוצת נשרים בדרום
נשרים בדרום
(צילום: יובל דקס)
המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות ציבור את הצעת תזכיר החוק להגנת חיית הבר, שמטרתו לתת מענה יותר משמעותי לתופעת ההרעלות בישראל.
הרעלות בשטחים פתוחים מהוות הגורם העיקרי לפגיעה משמעותית באוכלוסיית חיות הבר. הן פוגעות לא רק בבעל החיים שאכל במישרין מהרעל, אלא מביאות ל"הרעלות שרשרת" של בעלי חיים שאכלו מהפגר המורעל. תופעה קשה זו גורמת לדילול אוכלוסיות רבות של חיות בר, ולהכחדה של בעלי חיים נדירים ובכלל זה עופות דורסים שהיו בארץ, כמו הפרס והעזנייה ולדלדול של אוכלוסיית הנשרים בצפון, עד כדי סכנה להכחדתם.
חלק ניכר מההרעלות הוא בפעילות בלתי-חוקית, כגון הרעלות בזדון של חיות בר הגורמות נזק לחקלאות (כדוגמת חזירי בר, תנים וזאבים) או הרעלות הנעשות תוך שימוש רשלני בחומרי הדברה.
הנשרים שהורעלו למוותהנשרים שהורעלו למוות
הנשרים שהורעלו למוות
(צילום: דודו פילס, רשות הטבע והגנים)
תזכיר חוק זה, מגיע בהמשך לאירוע הרעלת הנשרים ברמת הגולן, במאי 2019 שבו הורעלו 10 נשרים, ורק שניים מתוכם שרדו. אירועי הרעלה בזדון הם האיום הגדול והמכריע ביותר על קיומם של הנשרים בישראל. מתוך 213 נשרים שנפגעו בין השנים 2001 - 2015, כ-40% (82 נשרים) נפגעו בוודאות מהרעלה ו-74 מקרי המוות סווגו מסיבה לא ידועה, שלגביהם ההערכה היא שנגרמו מהרעלה.
לא רק נשרים נפגעים מהרעלות. ממחקר שנעשה בחטיבת מדע של רשות הטבע והגנים עולה, כי מספר מקרי ההרעלה הידועים – ומדובר ככל הנראה בהערכת חסר – עומד בממוצע על כ-120 מקרי הרעלה מדי שנה, שבהם מוצאים את מותם מאות בעלי חיים: ציפורים, יונקים ובעלי חיים אחרים, חלקם בסכנת הכחדה.
על-פי הערכות רשות הטבע והגנים, רוב הרעלים המתגלים באירועי הרעלת בעלי חיים הם חומרי הדברה שנעשה בהם שימוש בלתי חוקי. ההרעלה מתבצעת באמצעות פיזור רעל בפיתיונות עשויים בשר, פירות או לחם. הנפגעים העיקריים הם מגוון גדול מאוד של עופות ויונקים, שנמשכים לפיתיון הרעל, או לפגרי בעלי החיים שהורעלו. חומרי ההדברה המשמשים להרעלת בעלי החיים מסוכנים וקטלניים גם לאדם, ויש לקחת בחשבון גם תרחיש של פגיעה אנושה בבני-אדם כתוצאה מפיזור רעל בלתי חוקי.

חזירי בר הורעלו ב נשר הרעלהחזירי בר הורעלו ב נשר הרעלה
חזירי בר שהורעלו בנשר
(צילום: אורן חן, רשות הטבע והגנים)
עיקרי התיקונים המוצעים:
* הטמעת החלטת הממשלה בדבר העברת תפקידים וסמכויות: בהחלטת הממשלה מס' 6318 מחודש נובמבר 1995, הועברו חלק מסמכויות שר החקלאות לפי החוק לשר/ה להגנת הסביבה. מדובר, בין השאר, בסמכויות של הכרזה על חיות בר שהן "מזיק" או "ציד"; קביעת שיטות ואמצעים האסורים לשימוש לצורך צידה; והתקנת תקנות מכוח החוק.
* איסור שימוש ברעל וחומרי הדברה: תזכיר החוק מציע לאסור את השימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר שאינן מוגדרות כמזיקות. במסגרת האיסור על הרעלה, תזכיר החוק מציע להגדיר "פגיעה בחיית בר" באופן רחב כ"פגיעה בחייה, בשלומה, בחירותה או בבית הגידול של חיית בר, או סיכון התפתחותה או התפתחותן הטבעית של ביציה או של כל תולדה אחרת שלה".

הנשר שהובא לבית החולים לחיות בר בספאריהנשר שהובא לבית החולים לחיות בר בספארי
נשר שהורעל ברמת הגול מטופל בבית החולים לחיות בר
(צילום: ברק ספקטור ורוני אליאס)
תזכיר החוק מציע לקבוע שלושה מדרגי חומרה של ענישה: מאסר של שישה חודשים או קנס, מאסר של שנתיים או קנס, או מאסר של שלוש שנים או קנס.
בנוסף לכך, כדי למגר את התופעה הרווחת של השימוש בכלי-רכב לטובת ציד של חיות הבר המוגנות, מוצע כי יתאפשר חילוטו של כלי הרכב המשמש את מבצע העבירה במסגרת פעילות הציד הבלתי חוקית.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "החקיקה הקיימת בישראל אינה נותנת מענה אפקטיבי להגנה על חיות הבר ואנו עדים להרעלות רבות. לצערנו מתרחשות הרעלות בזדון וגם בשל שימוש רשלני בחומרי הדברה חקלאיים. על כן, הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי לבצע תיקון בחוק להגנת חיות הבר, כך שניתן יהיה לאסור לחלוטין הרעלות של חיות בר, לחזק את סמכויות האכיפה, להחמיר את הענישה, ואף להעביר בחוק את הסמכויות בנושא משר החקלאות אליי, כך שנוכל להגן על חיות הבר בצורה הטובה ביותר".
מנכ״ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין: אני מברך את השרה גילה גמליאל על הצעד החשוב למען בעלי החיים. בישראל הנשר מוגדר כמין בסכנת הכחדה חמורה. כ- 50 אחוז מהנשרים נכחדו ב- 20 השנים האחרונות, וברמת הגולן נשארו שמונה נשרים בלבד לאחר אירוע ההרעלה האחרון. הרעלות הן הגורם העיקרי להעלמות הנשרים בגולן, הדרך לשמר את הנשרים בישראל היא באמצעות תיקון החקיקה שמובילה השרה גמליאל".
ניתן להוסיף הערות לתזכיר החוק עד 1 בנובמבר. לצפייה בתזכיר לחצו כאן