טרמיט העל הפורמוסי, שהתגלה לאחרונה בפתח תקווה, גורם לנזקים אדירים במדינות אליהן פלש, ובישראל קיימים תנאים המתאימים לשגשוגו. בארץ עדיין לא קיימת חקיקה מתאימה לגבי מינים פולשים ככלל, ולגבי מין זה בפרט. אז מי הוא טמרמיט העל שהתגלה בפתח תקווה? ומהם המינים הפולשים המזיקים ביותר בישראל?
טרמיטים בפתח תקווה
(צילום: תומר לו - טוטאל הדברות ואלון בר, המשרד להגנת הסביבה)

טרמיט העל הפורמוסי הוא בעל קצב ריבוי מהיר מאוד. מלכה, בשיאה, יכולה להטיל כ-3,000 ביצים ביום, ומושבה יחידה של הטרמיט יכולה להכיל מעל ל-10 מיליון פרטים ולחלוש על שטח של כ- 3.5 דונם. טרמיט-העל הפורמוסי גורם בעולם לנזקים בשווי עשרות מיליארדי דולרים מדי שנה. בסין הטרמיטים חפרו תעלות באלפי סוללות מגן נגד הצפות וכתוצאה מכך נגרמו הצפות.
הטרמיט אוסף באופן מועדף קרקע אטומה למים ואוגר אותה בקן לשמירת הלחות. בניו אורלינס חפר וכרה הטרמיט כ-8.5 מטרים מתחת לסוללות המגן ויסודות הסכרים המגנים על העיר מפני הצפה, ותרם לקריסתם במהלך הוריקן קתרינה ב-2005. הטרמיט גם פוגע בתשתיות חשמל ותקשורת תת קרקעיות, ובניו אורלינס ידוע על לא מעט מקרים כאלו.
אותו טמריט גם פוגע ביותר מ-50 מינים של עצים חיים, כולל הדרים, אלונים, אקליפטוסים ומחטניים שונים. הוא מחליש אותם מבנית, כך שהם קורסים בקלות במזג אוויר סוער, ויכול גם להביא למותם בשל פגיעה בשורשים. הטרמיט מייצר מעופי כלולות המוניים באביב ויכול לפגוע קשות בפעילויות חוץ. בניו אורלינס נאלצו להפסיק משחקי בייסבול. כמו כן, בעלי מסעדות שהשולחנות שלהם ממוקמים בחוץ, איבדו מהכנסותיהם בשל הטרמיט. אתרי בילוי פופלריים, כמו נמל תל אביב, הם מסוג האתרים שעלול להיפגע משמעותית מהטרמיט.
הטרמיט הפורמוסיהטרמיט הפורמוסי
הטרמיט הפורמוסי
(צילום: באדיבות תומר לו, טוטאל הדברות)
אין היערכות בישראל
ההגעה של הטרמיט לישראל בהחלט צריכה להדיר שינה מעיניהם של אנשי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות והבריאות ורבים אחרים בראשם משרד האוצר. אלא שעד עכשיו משרדי הממשלה לא הצליחו לאחד כוחות על מנת לקדם חקיקה ראויה כדי להתמודד עם המינים הפולשים בישראל.  
"באירופה, קיימת דירקטיבה ספציפית לעניין המינים הפולשים, ולפיה מניעה היא האמצעי הטוב ביותר להתמודדות עם תופעת המינים הפולשים, בהיותה האמצעי היעיל והזול ביותר", מסבירה תמר רביב, מנהלת אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה. "הדירקטיבה מאפשרת יצירת כלי חקיקה למניעת חדירת מינים פולשים והגנה על המערכות האקולוגיות ובריאות האדם. בישראל אין כיום כלי חקיקה מספקים להתמודדות עם מינים פולשים, הפוגעים במערכות אקולוגיות ובריאות האדם".
ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, הסביר כי החקיקה נקלעה כמעט למבוי סתום בגלל בעיות בין המשרדים השונים. "דוגמה קלאסית לטמטום אמיתי במדינת ישראל היא הטיפול בנמלת האש הקטנה. כדי לעצור את ההתפשטות צריך להוסיף תקנה ברורה שכל משתלה שבה מוצאים את נמלת האש הקטנה נסגרת ומטופלת. זה לא קיים בחוק", הוא אמר. "אין אפשרות חוקית לבוא למשתלה ולסגור אותה. גם כשברחבי ישראל טיפלו בנמלה היא חזרה למשתלות ומופצת על ידן. מה שנדרש לעשות זה חקיקה ואנחנו עובדים על זה".
מחילות טרמיטים בעץ נגועמחילות טרמיטים בעץ נגוע
מחילות טרמיטים בעץ נגוע
(צילום: אלון בר, המשרד להגנת הסביבה)
מנכ״ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, הוסיף: "אנחנו חייבים לפעול על מנת לטפל בבעיית המינים הפולשים, שפוגעים משמעותית במינים המקומיים בישראל. רשות הטבע והגנים יחד עם המשרד להגנת הסביבה והקרן לשטחים פתוחים של רמ"י משקיעים מליוני שקלים בכל שנה להדברת מינים פולשים. אבל זה טיפה בים. חובה למנוע את כניסתם לארץ. לשם כך נדרש לתקן את החקיקה כך שהיא תאסור הכנסת מינים פולשים לארץ, תאפשר טיפול במינים שכבר נכנסו שתוך צמצום הפגיעה במינים המקומיים. אני מאמין שתיקון חקיקה בנושא זה הנו הכרחי ויאפשר טיפול בבעיה בעלות נמוכה בהרבה מהמחיר שמשלמים היום גופי התשתית והחקלאים להדברת המינים הללו שגורמים הרבה נזק".
מינים זרים פולשים הם אחד מחמשת הגורמים המאיימים על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בעולם. ישנה חשיבות רבה למגר את המינים הפולשים, בעלי חיים וצמחים, כאחד טרם התבססותם, מכיוון שהטיפול בו לאחר התבססות קשה הרבה יותר ויקרה לאין ערוך.  מינים זרים פולשים גורמים לנזק כלכלי שממדיו ברמה העולמית נאמדים ב-1.4 טריליון דולר ויותר בשנה, בין היתר כתוצאה מפגיעה בתשתיות, באספקת מים, בתיירות ובחקלאות.
יכול לגרום נזק עצוםיכול לגרום נזק עצום
יכול לגרום נזק עצום
(צילום: אלון בר, המשרד להגנת הסביבה)
מינים זרים פולשים עלולים לסכן את בריאות הציבור, בהיותם נשאים להפצת מחלות גם לאדם. האמברוסיה (צמח זר פולש במדיניות אירופה, וגם בישראל) הוא מין אלרגני, שעלות הטיפול בנזקי הבריאות שהוא גורם נאמדת ב-20 עד 50 מיליון אירו בשנה. יתוש הטיגריס האסיאתי עלול להעביר כ-20 גורמי מחלה שונים, בהם קדחת מערב הנילוס.
ד"ר אנה טרכטנבורט, ראש תחום מגוון בילוגי במשרד להגנת הסביבה, מציינת כי המינים הפולשים מהווים גורם מרכזי בהכחדתם של מעל מחצית ממיני בעלי החיים, "והם גורם יחיד להכחדתם של מעל רבע ממיני בעלי החיים שנכחדו מהעולם. אין מדובר בתופעה חדשה. עם זאת, נסיבות רבות, ובראשן הגלובליזציה והתגברות הסחר העולמי, גידול בתנועת התיירות – הביאו לגידול בתופעה. שינוי האקלים אף יחריפו את הבעיות האלו ביבשה ובים". 
עצים שנפגעו מטרמיטיםעצים שנפגעו מטרמיטים
עצים שנפגעו מטרמיטים
(צילום: אלון בר, המשרד להגנת הסביבה)
בישראל מינים פולשים רבים המאיימים על המגוון הביולוגי הטבעי. חדקונית הדקל פוגעת במטעי תמרים ועושה שמות בדקלי הנוי כולל פגיעה אפשרית באדם. ציפור המיינה המצויה והדררות פוגעות בכרמים ומהווה מטרד לתושבים עד כדי ירידת ערך הדירות באזורי הלינה ההמוניים שלה. ויחד עם כל אלה יש את נמלת האש הקטנה שהצליחה תוך 15 שנים להתפשט ברחבי הארץ. הנמלה יוצרת מטרד קשה לאזרחים עד כדי כך שאנשים לא יוצאים מבתיהם לגינות ולדשא בשל החשש מעקיצה.