תיעוד התקיפה בהפגנה בתל אביב, ביום שלישי

בפקודת המשטרה מוגדרים תפקידיה כך: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש". זה לא מה שעשתה משטרת ישראל בשבועות האחרונים. אבל לא קציניה ושוטריה אשמים בכך, אלא השר הממונה עליה, אמיר אוחנה, שבא לשרת את האינטרסים הפוליטיים של שולחו.
למציאות ברחובות המדינה לא קוראים עדיין מלחמת אחים. ייתכן שאנחנו על סיפה. עדיין לא מאוחר להחליף דיסקט בפיקוד המשטרה: את חמומי המוח האלימים צריכה המשטרה לזהות, לעצור, להביא למשפט ובמידה שיורשעו בדין – לכלוא בבתי הכלא.
ולא, אין כאן שני צדדים, בניגוד למה שחוזרים ומדקלמים ראשי הימין ודובריהם. אין שחר לדבריו המיתממים של השר אוחנה שלפיהם "מימין ומשמאל חייבים להנמיך את הלהבות". אם יש אלימות מצד המפגינים, אסור למשטרה לאפשר זאת. אבל האלימות כיום, כמו בעבר, היא חד-כיוונית.
השבוע היללו תומכי נתניהו בשירה את יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. איש ימין ריסס מפגיני שמאל בגז פלפל. אחר דקר משתתף בהפגנה בדרום. חבורות של אנשי ימין תקפו בנשק קר והיכו מפגינים בתל אביב ובירושלים. חלק מהמקרים מתועדים ואירעו לעיני שוטרים.
בקיץ 2014 הגיעה קבוצה של פעילי ימין תומכי "הצל" (יואב אליאסי), להפגנה של אנשי שמאל בתל אביב. הם תקפו באלימות את המשתתפים ופצעו כמה מהם. הקורבנות האשימו את המשטרה שלא עשתה די כדי להגן עליהם. טענה זו חוזקה בפי מקצת פעילי ימין, שטענו שהשוטרים עודדו אותם בקריצה, ונתמכה בידי איש ליכוד שעבר באזור: "השוטרים נעלמו ל-20 דקות והיו מכות. מפגיני השמאל... רצו מולם רעולי פנים עם אלות ואגרופים ונתנו להם מכות. לא ראיתי דבר כזה בחיים... זה יכול היה להיגמר ברצח".
לאחר אותו אירוע החלו קבוצות ימין להתארגן ולהגיע להפגנות של ארגוני שמאל בכל רחבי הארץ על מנת לשבשן ולחרחר ריב, לא אחת תוך נקיטת אלימות כנגד המפגינים.
זה מה שקורה גם היום.
מיהם המפגינים בבלפור, במאות הגשרים על כבישי הארץ, בצמתים, ובכיכר רבין? אזרחיות ואזרחים בני כל הגילים, שנמאס להם מהנהגה מסואבת. רבים מהם שירתו את המדינה או תרמו לחוסנה בדרכים אחרות. הם מניפים בגאון את דגל ישראל. וכיום, גם דגל שחור. פטריוטים. לאלה קוראים מנהיגי הימין "אנרכיסטים", "בוגדים", "שונאי ישראל", "שמאלנים קיצוניים", "אנטי-ציונים".

גלעד שרגלעד שר
עו"ד גלעד שר
(שחר תמיר)
ברור מאליו שגם המפגינים שאינם יהודים, או שלא שירתו שירות צבאי, זכאים להגנת המשטרה מפני תוקפים אלימים. כל המפגינים האלה מממשים את זכותם היסודית. הם מבטאים שאט-נפש מהתנהגותו וממחדליו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושל סביבתו הפוליטית והמשפחתית. נמאס להם מהשחיתות והגחמות, מההסתה ומההתעמרות השיטתית בשומרי הסף הממלכתיים.
המפגינים הבהירו, בשלטים ובקריאות, שאינם מוכנים לתת לנתניהו להרוס את המדינה ולסרס את מוסדותיה. הם שואפים לחיים נורמליים במדינה מוסרית, בטוחה ודמוקרטית, שבה שולט כוח החוק ולא חוק הכוח.
החופש להפגין הוא זכות יסוד המוקנית לכל אדם בישראל. באווירה הנוכחית, אם נתניהו וחבריו לממשלה לא יתעשתו, עלולה לפרוץ מלחמת אחים אלימה ועקובה מדם. חובתה של המדינה לאפשר לאזרחים להפגין, וחובה עליה להגן על המפגינים ככל הנדרש.
  • עו"ד גלעד שר הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, ולשעבר ראש לשכת ראש הממשלה וממנהלי המשא-ומתן המדיני
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com