הריאיון עם פרופ' חזי לוי
(צילום: נדב אבס)

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי הביע הבוקר (יום ו') ספק ביכולת של הסגר הכללי שיחל בצהריים להוביל לירידה משמעותית בתחלואה בקורונה. "אם שואלים אותי האם נרד לתחלואה של מאות מאומתים ביום בסגר הזה, התשובה היא כנראה לא", אמר פרופ' לוי בריאיון לאולפן ynet.
מוקדם יותר היום עדכן משרד הבריאות כי אתמול נשבר בפעם השלישית ברציפות שיא מספר המאובחנים היומי. לפי הנתונים, אתמול אובחנו 7,527 ישראלים כחיוביים לנגיף. מתוך 58,919 בדיקות ראשוניות שבוצעו אתמול, 12.8% היו חיוביים לקורונה - אחד מכל שמונה נבדקים. מפרוץ המגפה נפטרו 1,378 ישראלים.
לדברי פרופ' לוי, "אנחנו בהחלט נמצאים בריצה של תחלואה שמתבטאת במספר החולים הקשים המאושפזים, מספר המונשמים ומספר הנפטרים לצערי. ללא ספק, אנו צריכים לעשות מעשים שאינם פשוטים כדי לנסות לשלוט על קצב התחלואה הזה שתופח בפנינו מדי יום".
- הסגר זה מה שיכול לעזור לישראל להתמודד עם המצב? "מניעת התקהלויות בכל אמצעי זו הדרך היום להתמודד עם המחלה, אין דרך טובה יותר בכל העולם. ראו מה קורה בימים אלו באנגליה, צרפת, ספרד ועוד מדינות באירופה שגם הן מתחילות לעלות בתחלואה ולנקוט הגבלות קשות מאוד עד כדי סגרים.
"הסגר אם כך הוא הדרך הפשוטה ביותר להתמודד, זה להגיד לאנשים שיישארו בבתיהם ולא ייצאו. ברור לנו שזה קשה, יש השלכות כלכליות, נפשיות ובריאותיות קשות מאוד ולכן אנחנו מנסים למצוא את האיזונים בין הצורך הברור והמובהק להורדת התחלואה לבין הצורך לשמור איכשהו על מסגרת של כלכלה. זה שבר מורכב וקשה, מלווה בוויכוחים מקצועיים. מניעת התקהלויות וריחוק חברתי הם כרגע הדרך היחידה למנוע את התחלואה ולבלום אותה".
מעבדה לבדיקות קורונה קופת חולים לאומית באור יהודהמעבדה לבדיקות קורונה קופת חולים לאומית באור יהודה
"רוצים לרדת לרמה של 8% נדבקים מהנבדקים
(צילום: EPA)
בנוגע להחרגות וההקלות שאושרו ביממה האחרונה, אמר מנכ"ל משרד הבריאות כי "זה מתכתב עם ההתלבטויות הקשות שמלוות את הדרג של מקבלי ההחלטות, את הממשלה, את השרים ואת הכנסת. אנחנו במשרד הבריאות מביאים אל שולחן הממשלה המלצות מקצועיות, כמובן שהן לא חפות מהסתכלות על עוד דברים. אנחנו חלק מהעם וחלק ממקבלי ההחלטות".
- אבל מה ההבדל המשמעותי מאתמול להיום מלבד ההפגנות? "ההבדל יכול להיות במידת ההחרגה של העבודה במגזר הפרטי ואיזה מגזרים מוחרגים. הסגר שתקף עכשיו, שהתחלנו לפני שבוע, הוא סגר שנתן חירות כמעט מוחלטת לעבודה במגזר הפרטי. הסגר וההחמרה, כפי שהבאנו כעת, נוגעים להתקהלויות נוספות ולחלק מהמגזר הפרטי. אני יודע שהוויכוחים הם על כמה להחריג ואת מי להחריג במגזר הפרטי".
- ובכל זאת, ליום כיפור אושר מתווה שלפיו יהיו התכנסויות במקומות סגורים. "יום כיפור בישראל הוא יום מיוחד. מרבית התפילות יהיו מחוץ לבתי הכנסת ולאחר יום כיפור בתי הכנסת יהיו סגורים בפנים כמעט לחלוטין, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזה יום כיפור - יש מתפללים שלא יוכלו לשהות בחוץ וניתן להם להיות בבתי הכנסת. אבל מרבית התפילות יהיו בעיקר בחוץ, בקפסולות, תוך שמירה על מתווה מסוים".
- בשיחות סגורות מצוטט הפרויקטור פרופ' רוני גמזו כאומר על הסגר "זו החלטה אומללה, אני צריך לקחת חבילות של כדורים נגד בחילה". מה דעתך? "אני לא שמעתי את הדברים האלה. אנחנו בשיח מתמיד כל הזמן ומה שמובא לשולחן הממשלה מטעם משרד הבריאות, כגוף יחד עם רוני גמזו, מלווה לפני כן בדיונים מקצועיים רבים מאוד תחת שרביטו של שר הבריאות. רוני נעתר כמעט בזמן אפס לבוא ולקחת את השרביט. זה תפקיד מאוד מורכב, תובעני, שמהווה מטרה לחצים רבים גם מהציבור וגם לחלק ממקבלי ההחלטות".
- כשהציבור שומע את הדברים האלה מאיש מקצועי, איך אפשר להאמין שההחלטות מתקבלות משיקולים מקצועיים? "הציבור צריך להבין שהחלטות הן מאוד קשות ומורכבות. כשמספר שיקולים לא קטן עומד לעיני כולנו, זה לגיטימי וטבעי שיהיו ויכוחים מקצועיים לפני שאנחנו מביאים אותם. יש הבדל בין מה שאנו מביאים לשולחן לבין הדיונים שבדרג מקבלי ההחלטות, השרים והכנסת. זה טיבו של משטר דמוקרטי. מה שחשוב הוא להביא את הדברים ככל שניתן מגובשים לשולחן הממשלה ולקחת חלק בדיונים האלה".
- וההחלטות בדרג הפוליטי הן מקצועיות נטו? "יש אנשים עם אג'נדה, עם ראיית עולם מסוימת. אנשים רואים עוד דברים - כלכלה, תעופה, תחבורה, חינוך. כל אחד מנסה להביא את הדברים כפי שהוא אחראי ומופקד עליהם".
רוני גמזורוני גמזו
פרופ' גמזו. "נעתר כמעט בזמן אפס לבוא ולקחת את השרביט"
(צילום: אוראל כהן)
- איפה ישראל תהיה בעוד שבועיים בהנחה שהסגר יעבוד? "אני מקווה מאוד שהתחלואה תיבלם. אנו רואים כרגע תמונת הידבקויות ענק לפני שבועיים. זה מתבטא ב-7,500 מאומתים ביממה הזאת, זה מתבטא בכמעט 700 חולים קשים, זה מתבטא ב-61 אלף מאומתים שחיים בקהילה ומהווים מעמסה אדירה גם על מערכת הרפואה בקהילה. ברור שצריך לקחת זמן כדי לבלום את התחלואה ולהורידה.
"אני רוצה שנרד במקדם ההדבקה. אנחנו רוצים להוריד את מספר המאומתים, להוריד את שיעור המאומתים בקרב הנדבקים ולרדת לסביבות 8% ותוך כדי זה להוריד את העומס בבתי החולים. הסגר יימשך עד מוצאי שמחת תורה ובמהלך התקופה הזאת נאמוד כל הזמן את המתרחש - את יכולת האכיפה, את המשמעת שכל אחד מאיתנו יגלה, על מנת לצאת או להקל בסגר עצמו ובמרחב התנועה האישי של כל אחד מאיתנו".
- מה הסיכוי להארכת הסגר? "אני מניח שהסגר לא יסתיים אחרי שבועיים. ייתכן שהמגמות יראו שאפשר להקל בחלק מההגבלות, אבל מניח כאמור שהסגר לא ייגמר. לא נוכל לצאת בתום הסגר הזה, למחרת שמחת תורה, לחיים ולשגרה רגילה כפי שחווינו לפני הסגר שהוטל ערב ראש השנה. אני מניח שבתום הסגר הלימודים במתכונתם הנוכחית לא יוכלו להתחדש מיד, בוודאי לא בשכבות הגבוהות. הדיון יחול על גילי גן וכיתות א'-ד'".
- מה אנחנו יודעים לומר היום על הדבקות בהפגנות? "האמירה המקצועית לגבי הפגנות היא ברורה. ראשית, וזו הדעה של כולנו, חייבים להגן על זכות הציבור להביע את דעתו ולומר את דעתו, בוודאי במדינה ובמשטר דמוקרטי כפי שאנו רוצים להיות. יחד עם זאת, אנו חייבים להגן גם על זכות בריאות הציבור. כל התנהלות שאינה מבוקרת יכולה להעלות את התחלואה. יש הודעות בספרות של מומחים בבריאות הציבור בארה"ב שניתחו את מגמות התחלואה בהפגנות, ורואים 'ספייקים' של עלייה בתחלואה.
"הפגנות כפי שנערכות כאן בעת האחרונה הן התקהלויות לא מבוקרות, ללא שמירה על מרחק, ללא מסכה. הצעקות, השירה והמחאה גורמות לפיזור מכילי וירוסים מאנשים שיכולים להיות נגועים במחלה, לא סימפטומטים ואינם ידועים. לכן, להפגנות צריך להיערך בעת הזו תחת בקרה והתנהלות מבוקרת וקפסולות. צריכים להבין, ואני אומר את זה לכל המגזרים, הווירוס לא מאבחן במי הוא פוגע".
- עד כמה אנחנו קרובים לחיסון ישראלי? "החיסון הישראלי כרגע בשלבי פיתוח וניסוי. להכין ניסוי שהוא בטיחותי ויעיל זו עבודה מאוד קשה שכרוכה בניסויים רבים על אלפי בני אדם. עוד לא הגענו לשלבי הניסוי ההמוניים והסופיים, זה ייקח את הזמן ולא יהיה מוכן לפני החציון השני של שנת 2021. יחד עם זאת, אנחנו מתקשרים עם עוד חברות בעולם שנמצאות בשלבי ניסוי מתקדמים על מנת להבטיח חיסון לאזרחי ישראל".