כדור הארץ מתחמם - וברחבי העולם רואים את ההשלכות הקשות: למעלה מ-160 בני אדם נהרגו בשיטפונות שפקדו את גרמניה ומדינות נוספות באזור. מומחים ברחבי העולם אומרים כי משבר האקלים, שהוא תוצאה של התחממות כדור הארץ שנגרמה מפליטה של גזי חממה לאטמוספרה, מגביר את אירועי מזג האוויר הקיצוניים ואנו צפויים גם לגלי חום קשים וממושכים יותר ומנגד לגשמים עזים, שיגרמו להצפות ושיטפונות.

ד"ר ברוך זיו, חוקר אקלים מהמחלקה למדעי הטבע והחיים מהאוניברסיטה הפתוחה, התייחס לאסון בגרמניה בריאיון לאולפן ynet: "לא היה דבר כזה 60 שנה, והוא נובע מעוצמת הגשם וגם ממשך הגשם. משך הגשם תלוי במערכות מזג האוויר, הן לא השתנו באופן מהותי, אבל עוצמת הגשם תלויה במידה לא מבוטלת בטמפרטורה. כשהעולם מתחמם - עוצמת הגשם עולה. התוצאה היא ששיטפונות לכל סוגיהם ומיניהם - יתגברו".
הוא גם התייחס לבנייה המואצת, ולכך ששטחים חקלאיים הפכו לשכונות מגורים, דבר שמקשה על ספיגת מי הנגר. "אני מוסיף על זה את העובדה שכדור הארץ, בעיקר באזורים בהם חיים בני אדם, הולכים ונהיים יותר בנויים, כלומר יש פחות קרקע פנויה לספיגת המים", אמר ד"ר זיו. "כך, שאם אתה מצרף גם את התגברות הגשמים וגם את התמעטות יכולת הקרקע לספוג אותם, מצב השיטפונות בעולם ילך ויחמיר. אני יודע שבארץ לא ממהרים להתחשב בדברים האלה, והתכנונים רחוקים מלהשביע את ההיגיון בכל הנוגע לשיטפונות, ואולי הסיפורים האלה יעוררו את המודעות. לא רק שאנחנו לא ערוכים למצב העכשווי, המצב עוד יחמיר, ולכן אנו צריכים להיערך שבעתיים".
ד"ר זיו התייחס גם לדרך שבה צריך להיערך מפני אסונות טבע. "היה את האסון הנורא ביפו לפני שנה וחצי שנתיים, כאשר אנשים נלכדו במעלית", הוא הזכיר. "בכל מבנה יש קומות תת קרקעיות, הקומות האלה צריכות להיות בנויות כך שתהיה מערכת ניקוז שתפנה מהם את המים, שתדאג למנוע מצב של הילכדות. יש כל מיני מנגנונים שאף אחד לא משקיע בהם, מפני שאף אחד לא מעלה לדעתו שיהיו נתונים ללחץ של מים. צריכים לחשוב על זה בתכנון - זה תקנים - כמו תקן לרעידות אדמה, צריכים לשנות תקנים שנוגעים לסכנת שיטפונות. הניקוז בערים, העיריות מנקות את בורות הניקוז ותעלות הניקוז, אבל אולי צריכים להגדיל את רשת תעלות הניקוז, לחפור יותר ואולי לבנות קצת פחות, לשנות את התוכנית העירונית".
1 צפייה בגלריה
שיטפונות הצפות גרמניה בלסם
שיטפונות הצפות גרמניה בלסם
שיטפונות בלסם שבגרמניה
(צילום: AFP)
אז יש מה לעשות? ד"ר זיו השיב: "יש כל מיני דרגות ושלבים שעדיין לא עברנו, כל שלב שנחסוך לעצמנו - זה שווה. אין לנו אטמוספרה אחרת, כל מי שחולם שאפשר יהיה לברוח למאדים, לירח או לנוגה, משלה את עצמו. האטמוספרה הטובה ביותר, גם אם תהיה גרועה יותר מהיום, זו האטמוספרה של כדור הארץ".
ד"ר זיו הוסיף: "צריך לנסות לבלום את התהליך, אפילו אם זה לא יקרה עכשיו אלא בעוד 40 שנה, עדיין שווה. למשל בעיית הטמפרטורות הגבוהות היא החמורה מכולן אחרי הכול. ישנם בעולם אזורים עצומים בהם החום יהיה בלתי נסבל לאדם, הפיזיולוגיה שלנו לא עומדת בזה, אנחנו לא יכולים להשתנות, אנחנו לא בנויים לעמוד בעומס כזה, ולכן כל אותם פועלים חקלאים באסיה, שבעצם מספקים את התבואה למיליארדי אנשים, לא יוכלו לצאת לעבודה. צריכים לדאוג לעניין הזה, כל דבר שאפשר לעשות כדי לעצור. אפשר לצמצם את שעות העבודה ולמזג את הערים, לקחת את הערים הצפופות, בנגקוק ושנגחאי ולעשות מרחבים ממוזגים כדי להציל את האנשים, צריך להפסיק להשתמש בדלקים מזהמים ועוד".