קשה לראות את תמונות העימותים בהפגנות המחאה מהשבועות האחרונים. קשה, מכיוון שהמפגינים עצמם רוצים להעביר מסר דרך פעולה דמוקרטית לגיטימית, ומצד שני עומדים השוטרים, שחלקם מזדהים עם מאבקם, אבל חייבים גם לשמור על הסדר.

אחרי ההפגנה הראשונה בירושלים, שבסופה בלטו מראות השוטרים שמפנים בכוח מפגינים, נערכו במשטרה לקראת הפגנות סוף השבוע האחרון. כוחות גדולים הוקצו במיוחד, צוותים סמויים נפרסו על מנת לאתר את אלה שמתכוונים לגרור את ההפגנה לאלימות. אפילו ממלא מקום המפכ"ל הגיע לשטח לעמוד מקרוב על פעילות הכוחות, ועל קבלת החלטות מהירה. כל זה לא עזר. שוב נחסמו צירים, ושוב היו תמונות של עימותים קשים והתפרעות.
ב"קרב" הזה לשוטרים בשטח אין סיכוי. הם גם נשלחים על ידי מפקדיהם לבצע את עבודתם, וגם ידיהם קשורות. כרגע ההפגנות מכוונות למוצאי שבת, למתחמים רחוקים מצירים ראשיים – אבל כמו שראינו זה לא משנה הרבה. אחרי שאותם מובילי מאבק כיוונו את ההמון לחסימת כבישים, הכבישים נחסמו. ברגע שניתן האות להפר את רישיון ההפגנה, היא יצאה מכלל שליטה. אפשר רק לחשוב מה יקרה אם ההפגנות יעברו לימי חול ואז ייפגעו סדרי החיים בצורה משמעותית יותר, ומקרי האלימות שראינו עד כה יהיו רק הקדימון למראות קשים באמת.

הגיע הזמן שקברניטי המשטרה יבינו שאין הפגנה שתסתיים ללא מהומות בסדר גודל כזה או אחר. טוב יעשה סגל הפיקוד הבכיר אם ישקיע בהסברה טרם ההפגנה: יופיעו הקצינים הבכירים בתקשורת עוד לפני, ולא ישלחו קצינים זוטרים בזמן שהם מציבים את השוטרים הפשוטים בחזית עם גדרות, מכת"זיות (מכוניות עם מכשירי התזה) ומסכות על הפנים.
שוטר ממלא פקודה, שוטר לא אחראי על התמונה. השוטרים הם בני אדם - כשמישהו מקלל אותם ממרחק מטר מפניהם, או מרים יד, סביר שיגיבו. הם יודעים להגן כצוות ולגונן אחד על השני, ותמיד זה ילווה במראות לא נעימים.
ויש גם את הצד של מארגני ההפגנות. כמו שהם לא מתנצלים על חריגה מרישיון, גם המשטרה לא צריכה להתנצל על המקרים שיוצאים מכלל שליטה. זה ודאי לא ימנע לחלוטין התפרעויות, אבל אם יותר אחריות תוטל על המארגנים - ציבורית ואולי באמצעות חקיקה כלשהי - ייתכן שאפשר יהיה למתן התנגשויות. המשטרה צריכה לאפשר כמובן את החופש להפגין, אך אולי להתייחס להפגנות כאל אירוע, מופע, שבו כל האזור מופקע לטובת הציבור המפגין ומאבטחים נמצאים בצירים. ואם התנאים מופרים - להפעיל סנקציות. ככה לא יבואו בטענות לשוטרים, שנראה שלא רוצים להיות שם.