פיטר ביינרטפיטר ביינרט
פיטר ביינרט
הגיע הזמן, כתב פיטר ביינרט, גם ב"ניו-יורק טיימס", שציונים ליברלים יזנחו את זכות היהודים למדינה ויתמכו ברעיון של מדינה אחת, דו-לאומית. ביינרט הוא הכהן הגדול של השמאל היהודי בארה"ב. הוא גם האידיאולוג הבלתי מוכתר של ג'יי סטריט. אפשר להתווכח על זכות הכורדים או הקטלונים למדינה עצמאית, אבל אין תקדים בעידן הנוכחי לשלילת זכות הקיום של מדינה קיימת.
ב-2014 פרסם "הארץ" ידיעה על מתנחלים שהציתו פרדס פלסטיני. העיתון התנצל. לא הייתה שום הצתה. אבל ביינרט הגדיל לעשות, וצייץ: "A Lag Ba'omer pogrom". פוגרום? הרי אפילו בידיעה שעליה הוא הסתמך לא הופיע פוגרום. לא רק שאדם אחד לא נפגע, אפילו עץ אחד לא נפגע.
ב-12 במרץ 2014 כתב ביינרט שהציונים הליברלים צריכים לדאוג. ומדוע? משום שהוא חשש שתוכנית השלום של ברק אובמה תכלול דרישה להכרה בישראל כמדינה יהודית, וב"פרמטרים של קלינטון אין דרישה להכרה כזאת". ובכן, במתווה קלינטון יש הכרה בישראל "כבית הלאומי של העם היהודי". פעם אחרי פעם מתברר שביינרט חושב שיש לו פטור מעובדות.
ב-2015 היה לנו עימות פומבי בלונדון. הוא הציג שם עמדות של ליברל ציוני, כך שהעדפתי לא להזכיר לו את ה"פוגרום" שלא היה. הרי מותר לטעות. ליברל ציוני הוא מי שיש לו ביקורת על מדיניות ממשלת ישראל, ולא מי ששולל את זכות הקיום של ישראל. וליברל הוא מי שמכבד את זכות ההגדרה העצמית של שני הצדדים. ביינרט כבר לא ציוני, ובוודאי שלא ליברל.
לא כל הטענות של ביינרט מופרכות. הרי פעילי הימין המתנחלי מנסים לכפות על האזור מציאות של מדינה אחת ויש להם תמיכה חלקית בממשלת ישראל. הם מנסים ליצור את הרושם שההתנחלויות חיסלו את הסיכוי לשתי מדינות. זה לא נכון. עד היום, השטח הבנוי בהתנחלויות הוא 1.5% מכלל יהודה ושומרון, על שטח מוניציפלי של 7.9%.

שלט העם נגד הסיפוחשלט העם נגד הסיפוח
(צילום: מוטי קמחי )
רוב הישראלים מתנגדים לסיפוח, גם חלקי, אלא אם כן מדובר בחלק מהסדר שלום. אבל ביינרט שופך את התינוק עם המים. הוא שולל את זכות היהודים למדינה משום שמיעוט מקרבם שולל את זכות הפלסטינים למדינה. בצרפתית יש כינוי לתמיכה של ביינרט משמאל דווקא למתנחלים מימין: "les extrêmes se touchent". הקצוות נפגשים.
ביינרט מסרב להסביר איך מה שלא עבד ביוגוסלביה, שהתפרקה לשבע ישויות, לאחר עשרות שנים של "מדינה אחת", יעבוד דווקא בין ישראלים לפלסטינים. ואיך מה שלא עובד בלבנון, בסוריה, בעיראק, בסומליה, בלוב ובקושי סוחב בבלגיה – יפרח וישגשג דווקא בין נהר הירדן לים התיכון.
מתי שתי קבוצות עם רמת עוינות כזאת, עם דתות שונות, שפות שונות, תרבות שונה, מסורת שונה – הצליחו להתאחד בשלום ובשלווה? הרי כל צרות המצב הנוכחי, שראוי לשינוי, ייראו כמו גן עדן לעומת חלום הבלהות של "מדינה אחת".
הרי לא רק דוברי חמאס, אלא גם דוברי הרשות הפלסטינית, כולל המופתי שלה, בדיוק כמו המופתי הפרו-נאצי בעבר, חאג' אמין אל-חוסייני, משמיעים קריאות לא רק להשמדת ישראל אלא גם להשמדת יהודים. ביינרט לא כותב על כך מילה. הרי בכל מקום במזרח התיכון שבו יש קבוצות יריבות – לאומית, דתית, אתנית, שבטית - הן שוחטות אחת את השנייה. אף מילה אצל ביינרט.

ערפאת בחתימה על אוסלו. הונאהערפאת בחתימה על אוסלו. הונאה
ערפאת בחתימה על אוסלו. הונאה
(צילום: רויטרס)
הסכמי אוסלו התפוגגו, כתב ביינרט. אבל למה? שנה לאחר שנחתמו נאם ערפאת ביוהנסבורג. הוא הבהיר שמדובר בהונאה. ההמשך היה גל טרור אדיר. ביינרט לא כותב על כך מילה. וגם לא על כך שבשנת 2000 קיבלו הפלסטינים הצעה למדינה מאהוד ברק – ודחו אותה. ועוד הצעה בסוף אותה שנה, מקלינטון – ושוב דחו אותה. הם דחו גם הצעת אולמרט ב-2008, וגם את הצעת אובמה ב-2014.
מדוע אצל ביינרט היהודים, ורק היהודים, אשמים בהמשך השליטה בשטחים, ואין מילה אחת של ביקורת על הפלסטינים? משום שהם פטורים מאחריות. זו גזענות של ציפיות נמוכות.

היהודים כבר חיו עם מוסלמים. בדרך כלל זה לא עבד. הם נרדפו ודוכאו וגורשו. אז פתאום הכול יהיה בסדר, רק משום שביינרט וחבריו מהימין המתנחלי חושבים שמה שלא עובד בשום מקום בעולם יעבוד לפתע פתאום דווקא ב"מדינה אחת גדולה"? הרי חמאס זוכה לתמיכה גוברת והולכת, 41% בסקר האחרון. האם אנשי חמאס יהפכו פתאום לפעילים פוליטיים שמכבדים את כללי המשחק של הדמוקרטיה? הוא רציני?
רוב מוחלט בקרב הישראלים ורוב ברור מקרב הפלסטינים דוחים את הרעיון של "מדינה אחת". זה לא מעניין את ביינרט, משום שהוא חושב שהרעיון שהוא מציע יעניק תנופה חדשה למאבק הפלסטיני. מאבק עבור מה? לא עבור כיבוד הדדי של זכויות, אלא מאבק נגד זכות הקיום של מדינת לאום אחת, רק אחת, מכל מדינות הלאום בעולם. בחוגים מסוימים ומשפיעים במערב יש קונים לסחורה הפגומה הזאת. אבל לא ברור מה הוא מחדש. הרי זה בדיוק מה שעושה קמפיין ה-BDS.
מדינה אחת, אגב, היא רעיון לא רע. בעיקר כאשר מדובר בשתי קבוצות שיש להן את אותם שורשים, אותה דת, אותה שפה, אותה מורשת, אותה תרבות ואפילו קשרי משפחה. כאלה הם הירדנים והפלסטינים, שגם האינטלקטואל ההזוי ביותר יתקשה למצוא מה בדיוק מפריד ביניהם. אז איך זה שהרעיון הזה לא עולה על דעתם של הביינרטים? זו לא הדאגה לזכויות הפלסטינים. זו העדריות האנטי-ציונית שמשתלטת על חוגי הקדמה, שמבוססת על תעשיית שקרים אדירה.
המאמר של ביינרט מציין עוד ניצחון קטן לקואליציה שכוללת את הימין הקיצוני בישראל ובקרב הפלסטינים. אלה ואלה מתנגדים לשתי מדינות. כך שביינרט לא מקדם את השלום ולא את הפיוס בין העמים. העניין הוא שאצל ביינרט מדובר ברעיונות ובמילים. אצל הימין הקיצוני מדובר במעשים, שמנסים להגשים את חזון הבלהות של מדינה אחת גדולה. ביינרט מצטרף למחלקת התעמולה שלהם.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com