האלף-בית בניתוחים פלסטיים

הניתוחים הקוסמטיים נעשים פופולאריים יותר ויותר משנה לשנה. תוחלת החיים גדלה ואנשים מעונינים להיות במיטבם גם בגיל בוגר יותר.
מעניינת ההשוואה בין החזות החיצונית של אדם בשנות ה-60 לחייו בתחילת המאה לבין אדם בן 60 כיום. בן ה-60 מתחילת המאה, לא די בזאת שנראה בוגר ביותר, הוא גם חש והתנהג כאדם זקן. כיום, אדם באיזור גיל ה-60, נחשב לפעיל בכל המובנים, והחזות החיצונית היא חלק מדפוסי ההתנהגות.
בעבר, במיוחד נשים, לא היו שותפות במעגל העבודה, ולכן החשיפה לקהל הייתה מינימלית והרצון למראה אטרקטיבי יותר לא היה קיים כי לא היו לו הרבה סיבות להתקיים. עם המהפכה הנשית של שוויון בכל, נשים החלו להתלבש ולהתנהג שונה מנשים שעסקו רק במשק הבית. הן נמצאות היום יותר במגע עם העולם, ועם זה בא הרצון לשינוי ושיפור החזות.
הרצון להיות צעיר כולל מגוון רחב של פעולות וביניהם גם ניתוחים קוסמטיים. ההוצאה הכלכלית על ביגוד "מתאים", תסרוקת אופנתית, תכשירי קוסמטיקה וכיוצא באלו, נמדדת במיליארדים רבים.
לכן, הניתוחים הקוסמטיים שעד לא מזמן נחשבו אצל רבים מאיתנו כ"מיותרים" (כי בכל זאת מתבצעת כאן פעולה רפואית שלא קשורה במחלה בדרך כלל), הולכים וצוברים תאוצה.
הניתוחים הקוסמטיים קשורים לתרבויות של אזורים גיאוגרפיים שונים על פני הגלובוס. בחורה שנבחרת למלכת היופי במדינה כלשהי באפריקה, למשל, סביר להניח שלא תהיה סמל יופי בארצות אירופה לדוגמה ולהפך.
כך שכאשר מחליטים על תיקון קוסמטי מסוג כלשהו, חייבים לקחת בחשבון בין יתר השיקולים את החברה התרבותית שבה המטופל/ת חיים.
בתקופתנו, שבה כל העולם הפך להיות "כפר קטן", וכולם יודעים על הכל בזמן אמת, החשיפה הזו גורמת לנו לנסות להדמות לאנשים שאנו קוראים ורואים על המרקע. ניסיון החיקוי גורם לרצות לעבור ניתוחים כדי שמידת הדמיון תהיה קרובה ככל שניתן.
לדוגמא, שחקנית קולנוע נערצת על בנות העשרה תגרום לכך שהן תרצנה לעבור ניתוחי אף או הגדלת חזה, להראות כמו מושא הערצתן. באם השחקנית עברה בעצמה אחד מהניתוחים האלו, אזי כמות הניתוחים "המחקים" תהיה רבה ביותר.

יופי בעיני המסתכל

הפלסטיקאי לא אמור להיות שופט העל לגבי קריטריונים של יופי. מה שמכוער בעיני יפה בעיני השני ולהפך.
רבים פונים לבדיקה קדם ניתוחית מלווים בתמונה של דמות נערצת ואומרים: "אני רוצה בדיוק כזה" – זו כמובן משאלה שבלתי ניתן למלא אותה.
הניתוחים הקוסמטיים הנם ניתוחים המבוצעים באופן פרטי. החולה מממן ממיטב כספו את הרצון לשפר את חזותו החיצונית. הניתוחים הפופולאריים הם ניתוחי אף, שאיבות שומן והגדלת חזה – וזה בעולם המערבי.
אבל לא כל מטופל מתאים להתערבות ניתוחית – סף ציפיות לא ריאלי, מחלות רקע קשות (במיוחד בהיבט הנפשי), תקופת אבלות או גירושין, מי שאחד הגורמים משפיע עליו, מוטב שיחכה מעט.
בחירת מנתח היא דבר בעל חשיבות רבה. על המנותח לדרוש לראות תעודת מומחה לכירורגיה פלסטית.
ההסברים הקדם-ניתוחיים, התסבוכים האפשריים, ההוצאות הכלכליות הנלוות בניתוחים חוזרים ושאר הפרטים הקטנים – כל אלה צריכים להילקח בחשבון לפני כל התערבות כירורגית ובשיחה עם הרופא המנתח. כיום, בניגוד לעבר, החזרה למעגל העבודה מוקדם ככל שניתן, היא בעלת חשיבות מכרעת. היעדרות ארוכה היא דבר שצריך לדעת עליו מראש ולהתכונן בהתאם.
בנוסף, נשאלת השאלה העקרונית, מדוע חלק מהניתוחים הקוסמטיים המבוצעים באופן פרטי וחלים בהם סיבוכים, מופנים לבתי חולים ציבוריים, על חשבון משלם המסים, ולא על חשבון המטופל עצמו או המכון שבו הוא נותח. אין צורך להעמיס על המערכת שהיא ממילא קורסת, ואם אנשים שילמו ממיטב כספם, מוטב שיקבלו את הטיפול במרפאה פרטית.