שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רגיש מדי: אלרגיה למזון אצל תינוקות וילדים
    במקרה הסבתם את מבטכם רק לרגע, והילד חטף משהו מהשולחן. תוך שניות מתכסה עורו בפריחה אדמומית, פניו מתנפחות, חום גופו עולה במהירות ונשימתו מתקצרת בהשתנקויות חריפות. בחדר המיון הרופאים מאבחנים אלרגיה למזון, הסיוט הגדול של כל הורה. אבל בלי פאניקה: הרפואה המודרנית מציגה כלים חדשים למלחמה באלרגיות

    כבר כשהיה בן ארבעה חודשים, הבחינו הוריו של רוי דביר ממושב נווה-ימין שכמעט בכל פעם בה הוא אוכל את מזון התינוקות שלו, הוא נעשה אדום, מקיא ועל פניו מופיעה פריחה. מאחר שרוי ינק רוב הזמן, הם לא היו מוטרדים יתר על המידה, אך מפעם לפעם גיוונו את מזונו בתחליף סויה.

     

    יום אחד נוספו לתופעות המוכרות גם קוצר נשימה קל, אבל השיא היה בגיל שנה וחודשיים, כשסבתו האכילה אותו בטעות מעדן חלב. הפעם הסתיים האירוע בחדר המיון, כשרוי סובל מפריחה ואדמומיות בכל הגוף, מנפיחות, מחום גבוה ומקוצר נשימה חריף.

     

    אחרי שבגיל שנה וחצי הופיעו אצלו גם אחרי אכילת "במבה" פריחה קלה, שיעול מתמשך ונשימות חטופות ומהירות, פנו הוריו של רוי לד"ר איתי נוימן,

    מומחה לאלרגיה ולאסתמה ומומחה לרפואת ילדים ב"מדיקל סנטר" בהרצליה. "בדיקות האלרגיה שעשינו לו מצאו שהוא רגיש, בנוסף לחלב, גם לסויה, לביצים, לשומשום ולבוטנים", מספר האב ליאור דביר. "מאז הבדיקה אנחנו לא מכניסים לבית את המזונות האלה. הוא אוכל ירקות, פירות, בשר ועוף, וכל הזמן אנחנו בכוננות עם כדורי בטניזול מסיסים במים, למקרה שהוא מפתח משהו.

     

    "רק לפני שבוע, כשהיינו אצל סבתא שלו, גיסתי הוציאה לעצמה מהמקרר יוגורט והניחה אותו לשנייה על השולחן במטבח. רוי קלט את היוגורט, לקח אותו הצידה בלי שאף אחד יראה, פתח את המכסה לבד ושתה.

     

    "קלטתי אותו שנייה אחרי שהוא עשה את זה, אבל בינתיים הוא הספיק לשתות סדר גודל של שתי כפיות. קפצתי עליו, אבל זה היה כבר מאוחר: תוך דקות התחילו ההקאות, הפריחות, קוצר הנשימה וכל הסימנים שהכרנו. לא לקחנו סיכון, רצנו ישר למיון, שם נתנו לו תרופות כדי לייצב אותו, אינפוזיות ואינהלציות, ואישפזו אותו עוד לילה שלם בבית-החולים, ליתר ביטחון.

     

    "צריך להשגיח עליו כל הזמן ולפעמים גם אלף עיניים לא מספיקות. פעם נשפך עליו, על העור, קצת קפה ששתינו, והוא מיד פיתח תגובות. אפילו מגע חיצוני של הנחת כף ידו על הכוס גורם לו לפריחה בכל הגוף".

     

    אצל גולן כהן, היום בן 8, מתל-אביב, התגלתה האלרגיה לאגוזי קשיו בגיל שלוש וחצי. זה קרה כשסבא שלו נתן לו בסופר אגוז קשיו ממדף הפיצוחים ותוך שניות הוא חש גירוי בגרונו, סבל מטעם מר בפיו, התנפח וחש ברע. רק טיפול מיידי בחדר המיון החזיר אותו לעצמו. כעבור שנה וחצי, בביקור משפחתי, הוגשו לשולחן עוגיות. גולן טעם עוגייה וכעבור שניות התפתל מכאבי בטן ומעוויתות. בדיקה מהירה הראתה כי העוגיות הכילו פירורי אגוז קשיו.

     

    "יידענו כמובן את הגננת בגן, וכשהוא הולך למסיבות ימי-הולדת או לחברים, אני תמיד שולחת אותו עם תיק שבו תרופות ומזרק מיוחד, ומזהירה את המארחים שלא יתנו לו אגוז קשיו", אומרת אמו, לוסיל.

     

    רגישויות שכיחות

     

    הרגישויות למזון השכיחות בעולם הן הרגישות לחלב, ביצים, סויה, אגוזים מהעצים ודגים, כשהשכיחות משתנה ממדינה למדינה, מוסר ד"ר נוימן.

    בארצות-הברית, למשל, 2% מהאוכלוסייה רגישים לבוטנים, ואילו באירופה, בה אוכל כל אדם 20-25 קילוגרם תפוחים בשנה, כ-2% מהאוכלוסייה רגישים לתפוחים. בישראל קיימת רגישות גבוהה לשומשום ולטחינה. שלושת האגוזים האחראים לכ-75% מהתגובות הקשות הם אגוזי קשיו, אגוזי מלך ופקאן, ואחריהם השקדים.

     

    "אצל כל אחד תתבטא הרגישות באופן שונה", אומר ד"ר נוימן, "החל מגרד ופריחה קלה על העור, נפיחות בשפתיים, בלשון, בגרון ובפנים ותחושת חנק, ועד למצב של עילפון ושוק אנפילקטי, קריסת כל המערכות, איבוד הכרה, ירידת לחץ דם ומוות. לפעמים הרגישות היא כל-כך גבוהה, עד שרק מגע ולאו דווקא אכילה, עלול לגרום לתופעות קשות.

     

    "למשל, אם האמא שותה כוס קפה ומנשקת את הבן שלה, הרגיש לחלב, על הלחי, הוא יכול לפרוח כולו, או אדם אלרגי לבוטנים שטס במטוס, יכול למות רק מחלקיקי האוויר המכילים פירור של בוטן. כמה מקרי מוות כאלו הביאו לכך שחברות תעופה אמריקאיות הפסיקו לחלק בוטנים בטיסות".

     

    אצל 20% מהילדים נעלמת הרגישות לבוטנים

     

    הרגישויות לחלב, ביצים וסויה, האופייניות לתינוקות, חולפות ברובן עד גיל שש ורק מעטים נשארים עם הרגישות לכל החיים. יש מקרים בהם מתבטאת הרגישות למזון רק כשהאדם נמצא במאמץ גופני בסמוך לאכילתו, או כשהוא במצב של מתח נפשי, לחצים שונים או גיל מעבר אצל נשים. נמצא גם קשר ישיר בין אלרגיה למזונות לבין אסתמה של העור.

     

    "הדרך לבדוק רגישות למזון היא באמצעות תבחיני עור, כשצריך לדעת שכאשר התוצאה שלילית, זו התשובה הסופית", מסביר ד"ר נוימן. "אך תוצאה חיובית נכונה רק ב-70% מהמקרים. לא בכל מקרה שהטסט חיובי, האדם באמת רגיש לחומר הנבדק. הדרך הוודאית והבטוחה לדעת זאת, במקרה כזה, היא לתת לו לאכול את אותו המזון, בצורה גלויה או סמויה, תחת השגחה, ולבדוק את השפעתו – כאשר גם הנותן וגם המקבל לא יודעים מה נלקח לפה.

     

    "2% מהאוכלוסייה סובלים מאלרגיה מתמשכת למזון לכל החיים, במיוחד לבוטנים. אצל 20% מהילדים נעלמת הרגישות לבוטנים במשך השנים, ואצל 9% חולפת במהלך החיים גם הרגישות לאגוזים מעצים".

     

    רגישויות נפוצות אחרות למזון, התורמות לתחלואה לא פחותה, הן רגישויות לצבעי מאכל ולחומרים משמרים, "תוספי מזון, שהם הרבה יותר גרועים מהמזון עצמו", מגדיר ד"ר נוימן. "צבע מאכל, למשל, או אפילו יין המשומר עם סולפיטים וגופרית דו חמצנית, יכול לגרום ליצירת ליחה, לנזלות, לכאבי ראש, לקשיי נשימה ולפריחות אדומות בעור, כמו גם שוקולד או פירות יבשים שיובשו בגופרית דו-חמצנית (סולפיטים), הגורמים לאותם תסמינים.


    אסור להסב את המבט מילדים רגישים (צילום אילוסטרציה: ויז'ואל/ פוטוס)

     

    "נמצא שילדים הסובלים מהיפראקטיביות ומהפרעות קשב מושפעים מאוד מצבעי מאכל, עד כדי כך שמספיקה סוכרייה אחת המכילה צבע כזה, כדי שהתנהגותם תשתנה לרעה למשך 24 שעות, כולל שינוי בכתב היד שלהם".

     

    הקאות, שלשולים וחוסר עלייה במשקל 

     

    ד"ר יעל לוי, סגנית מנהל המכון לאימונולוגיה ואלרגיה בבית החולים לילדים "שניידר" בפתח-תקווה, נתקלת בעבודתה במקרים חמורים של אלרגיה למזון בקרב ילדים. "באופן כללי, השכיחות לאלרגיה למזון בתינוקות ובילדים היא בין 3% ל-5%, ובמבוגרים בין 1% ל-2%, כשמה שגורם לתגובות האלרגיות במזונות הם החלבונים: החלבון של החלב, החלבון של הביצה, החלבון של הסויה, בוטנים, אגוזים ושומשום.

     

    "אלרגיה לחלב תופיע, בדרך כלל, סמוך לזמן שהתינוק מתחיל לאכול פורמולה על בסיס חלב, כשלביצה נחשפים תינוקות בדרך כלל בגיל שנה. אצל 80% מהתינוקות הסובלים מאלרגיה לחלב פרה תחלוף הרגישות עד גיל שלוש שנים. בגיל מתקדם יותר מפתחים מבוגרים אלרגיה גם לדגים, לפירות-ים וכן אלרגיה לפירות מסוג אפרסק, שזיף, מישמש וקיווי, שבאה, לרוב, יחד עם אלרגיה לגרגרי אבקה של צמחים שונים".

     

    - מהם הסימנים הקליניים הראשוניים המעידים על אלרגיה למזון מסוים?

     

    "סמן אחד זו התגובה האלרגית המיידית, שמתבטאת תוך מספר דקות מאכילת המזון האלרגני בבחילה, הקאות, כאבי בטן, פריחה מפושטת עם גרד, התנפחות ולעתים גם קוצר נשימה. בתינוקות, כתגובה לחלבוני חלב וסויה, יכולות להופיע תגובות שמערבות רק את מערכת העיכול, כלומר, הקאות מרובות, לעיתים מלוות בשלשולים אפילו דמיים, או שלשולים כרוניים וחוסר עלייה במשקל.

     

    "במבוגרים בדרך כלל האלרגיה למזון היא מהסוג המיידי החריף, של הפריחה, ההתנפחות, קוצר נשימה ולפעמים גם ירידת לחץ דם, כשבאלרגיה לבוטנים, לדוגמה, התגובה האלרגית המיידית מהסוג האנפילקטי, יכולה לגרום אפילו לתמותה.

     

    גם אסתמה בנוסף לפריחה

     

    "כדי שתהיה אלרגיה למזון, מערכת החיסון של הגוף צריכה להיחשף למזון הזה לפני כן. התופעות הללו לא קורות, לרוב, בפעם הראשונה, כשהחשיפה הראשונה לאותו מזון היתה, כנראה, שלא ביודעין. אותם אנשים אכלו באיזשהו שלב פה ושם כל מיני דברים שהכילו את המרכיב האלרגני ולא היתה שום תגובה. רק אחרי חשיפה חוזרת יכולה להופיע תגובה אלרגית, ואז, בחשיפות הבאות למזון האלרגני תופענה תגובות אף יותר קשות.

     

    "במטופלים עם נטייה כללית למחלות אלרגיות, כמו נזלת אלרגית, אסתמה ודרמטיטיס אטופיק, יש שכיחות יותר גבוהה של אלרגיה למזון מאשר באוכלוסיה הכללית. מטופל כזה הוא בסיכון לפתח התקף חריף של אסתמה בנוסף לפריחה ולהתנפחות במהלך התגובה האלרגית".

     

    - איך מטפלים בתגובה אלרגית?

     

    "הדבר הראשון הוא לאבחן שאכן מדובר בתגובה אלרגית למזון החשוד. אנחנו מתחילים בשמיעת הסיפור הקליני ובפרטים שמוסר לנו המטופל על מה שאכל. אחר כך אנחנו מאשרים את האבחנה באמצעות תבחיני עור מיידיים למזונות החשודים, או בנוסף, גם בבדיקת דם שמאתרת את האלרגיה למזון בדם. היא בודקת אם למטופל יש רמה מסוימת של נוגדנים ספציפיים מסוג IGE, הנוגדן שאחראי על האלרגיה נגד המזון החשוד. האינטגרציה של הכל ביחד יכולה לקבוע את האבחנה של האלרגיה למזון הזה.

     

    "אז מחליפים את הכלכלה של התינוק לפורמולה אחרת, היפו-אלרגנית, שלא גורמת לתגובות האלה ורואים אם יש שיפור במצב, או במקרה של מבוגר, מניעה של אכילת המזון הגורם לאלרגיה והצטיידות במזרק אוטומטי לשעת חירום, המכיל את התרופה החזקה ביותר לטיפול בתגובה אלרגית חריפה ומסכנת חיים – אדרנלין. האדרנלין היא תרופה שנוגדת את ההשפעה של האלרגיה בדרכי הנשימה. היא מרחיבה את דרכי הנשימה, ואם במהלך התגובה האלרגית יש ירידת לחץ דם, היא מעלה אותו בחזרה".

     

    גננות ומורות חייבות לקבל הדרכה

     

    גם את הגננות ואת המורות בבתי-הספר כדאי לצייד, ליתר ביטחון, במזרק אפי-פן, מזרק האדרנלין מציל החיים. "בגן ובבתי-ספר ילדים לא יכולים להזריק לעצמם, ולהזעיק את ההורים לוקח לפעמים זמן יקר, כך שכדאי שלצוות המורים או הגננות תהיה הדרכה מה לעשות כשדבר כזה קורה במערכת החינוך".

     

    בספטמבר 2004 הפיץ משרד החינוך בכל מוסדות החינוך בארץ חוזר מיוחד על רגישות יתר למזון בקרב ילדים. על פי ההנחיות, בכיתות שיש בהן ילדים הסובלים מאלרגיה למזון אין להחליף ארוחות או כלי אוכל בין תלמידים, יש לנקות את השולחנות ואת משטחי האכילה ולהקפיד על שטיפת ידי התלמידים לאחר הארוחה, ואם נעשה שימוש במוצרי מזון שלא לצורך אכילה בפעילות חינוכית – יש לוודא שהמזון איננו אלרגני.

     

    בכל מוסד חינוכי, נאמר בהנחיות, חייב להיות מסמך נגיש המפרט מה הם כללי ההתנהגות במצב חירום של תלמיד הסובל מרגישות למזון. צוות המוסד צריך לדעת ולהכיר את הסימנים של התגובה האלרגית ולקבל הדרכה כיצד לפעול במצב חירום. מזרק האדרנלין צריך להיות שמור במקום ידוע ונגיש. משרד החינוך ממליץ לנקוט משנה זהירות ולהיות ערים למניעת מקרים של התנכלות חברתית לילד בעל רגישות למזון.

     

    ד"ר יעל לוי מדגישה גם את חשיבות גילוי האחריות מצידן של יצרניות המזון בנושא האלרגיות. "חברות המזון חייבות לשתף פעולה בעניין הזה ולסמן בדיוק את כל התכולה של המזון על גבי האריזה", היא אומרת. "לפני כמה שנים, לדוגמה, ילדים בארצות-הברית שהיו אלרגיים לחלב אכלו נקניקיות עוף וחטפו תגובות אלרגיות קשות. כשבדקו את התכולה, התברר שהנקניקיות הכילו כמויות מזעריות של חלבון חלב שנקרא קזאין, שמוסיפים לפעמים למוצרים מסחריים מהסוג של הנקניקיות, כי הוא נותן להן טקסטורה טובה ומאריך את חיי המדף שלהן.

     

    "הילדים, שהיו אלרגיים לחלב, אכלו שלא ביודעין את הנקניקיות, והספיקה הכמות הקטנה מאוד הזו של הקזאין כדי לגרום להם תגובות אלרגיות קשות. לכן חשוב שיצרני המזון יכתבו כל מרכיב שהם מוסיפים למזון על גבי העטיפה".

     

    קיימת גם רגישות נרכשת

     

    לא כל הרגישויות למזון הן מולדות. "רגישות היא דבר שיכול להתפתח", אומר ד"ר ארנון גולדברג, מנהל היחידה לאלרגיה בבית-החולים "מאיר" בכפר-סבא. "אנשים שלא היו אלרגיים למזון מסוים יכולים עם הזמן לפתח רגישות אליו. הם יכולים לאכול משהו 20 שנה, ויום אחד לפתח רגישות. יש מי שזה קורה לו

    בחשיפה ראשונה, ויש מישהו בן 40, שאכל כל ימיו פירות-ים ופתאום הוא אוכל שרימפס ואבוי, הוא לא מסוגל לאכול את זה כי זה עושה לו תגובה אלרגית.

     

    "אנחנו לא כל-כך יודעים מה גורם להתהפכות הזאת, כמו שאנחנו בכלל לא כל-כך יודעים למה מישהו מתחיל להיות אלרגי. הנטייה היא, כנראה, מולדת, אבל ההתבטאות יכולה להיות כמעט בכל גיל שהוא, למעט חלב, שההיחשפות אליו היא בגילאים הצעירים והתגובה האלרגית מופיעה מוקדם.

     

    "אנחנו כן יודעים שלאנשים שסובלים מתופעות אלרגיות אחרות, כמו למשל אסתמה, נזלת אלרגית ודרמטיטיס אטופית (אסתמה של העור), יש סיכוי יותר גבוה לפתח גם רגישות למזון. אנחנו גם יודעים שיש, בחלק מהמקרים, מרכיב תורשתי. אם ההורה סובל מרגישות למזון, מאסתמה, מנזלת אלרגית או מדרמטיטיס, הסיכוי של בנו או בתו לפתח את אחד מארבעת המצבים האלה הוא יותר גבוה, אם כי לא הכרחי שהאלרגיה של הבן תהיה לאותו מזון כמו של האבא".

     

    - ומה באשר לטיפול?

     

    "הטיפול היחיד הוא מניעה. בזמנו היו עבודות שניסו לעשות דה-סנסיטיזציה, שזו שיטה מקובלת באלרגיה. למשל, מישהו שאלרגי לדבורים, אתה יכול לחסן אותו על-ידי זה שאתה מזריק לו כמויות קטנות מאוד של הארס, במינון הולך ועולה. הטכניקה הזו קיימת באלרגיה בשימוש רחב, אבל היא לא יעילה ומסוכנת ברגישות למזון, כנראה מפני שאצל חלקנו הרגישות היא כל-כך קשה, שדי בקמצוץ, בכמות מאוד מאוד קטנה, כדי לעשות תגובה קשה להזרקה עצמה. כל הנסיונות שהיו עד היום הופסקו בגלל תגובות מאוד קשות, ואפילו פעם אחת היה גם מקרה מוות במהלך ניסיון כזה לדה-סנסיטיזציה".

     

    עם זאת, ד"ר נוימן שמח לדווח על כיוונים חדשים בהתמודדות המחקר הרפואי עם תופעת האלרגיה למזון. "מחקרים חדשים הראו שזריקות בתרופה נגד IGE הקטינו אצל פציינטים שהיו אלרגיים לבוטנים ונחשפו אליהם בטעות את חומרת התגובה האלרגית", הוא אומר. "היום עובדים כבר בארצות-הברית על פיתוח תרופות חדשות, שתורדנה או תקטנה את הנטייה לאלרגיה בגוף. אם תקטן הנטייה לאלרגיה באופן כללי, תקטן גם האלרגיה למזון הספציפי, וכך יקטן גם הסיכון של המטופלים לפתח תגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים".


    פורסם לראשונה 19/04/2006 23:14

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים