יומולדת לשבט

זה הערוץ שדעתנו הופכת קלילה כשאנו נתקלים בו, והיא מתעופפת אליו כמו יתושים שמתאבדים בתוך מנורה. זה הערוץ עם מהדורת החדשות המרכזית המפחידה והמנחמת מאוד, זה הערוץ של "קשת" ושל רשת", הערוץ של "מונית הכסף" ו"מצלצלים לכסף", של אילנית לוי ויונית לוי, של אברי גלעד וארז טל. מה תרם לנו ערוץ 2 ב-15 שנות קיומו? מה הן התחנות שהוא עבר? מה הוא דרס בדרך? מאילו מחלות כרוניות הוא סובל ומאילו מחלות ילדות הוא החלים? את התשובות תוכלו למצוא בין אבני הדרך שלפניכם.

1993: ונעבור לפרסומות, ולא נשוב מהן

הפרסומת ל"קסטרו" מ-1993 היתה הראשונה ששודרה עם עלייתו של ערוץ 2 לאוויר. כל גלגלי השיניים שלה - העלילה, השחקנים, המוזיקה, הסתנכרנו היטב, ובבת אחת, הפרסומת כולה וכל אחד ממרכיביה לחוד, הפכו לשיחת היום.

אבקסיס. אישה צועדת ברחוב, ועושה היסטוריה (צילום: יונתן בלום)

אז מה בסך הכל היה שם? איש פותח מעיל מול אישה שפותחת מעיל בחזרה. בתפקיד האישה - יעל אבקסיס, שחקנית לא מאוד ידועה אז. בתפקיד החשפן, ליאור מילר, דוגמן אלמוני. ברקע: צלילי "Creep" של רדיוהד, בביצוע ירמי קפלן.

הפרסומת לא רק פרצה דרך לדור חדש ומשוכלל של פרסומות, היא גם תפסה במדויק את הרוח החדשה של הערוץ החדש. מסחריות, יצירתיות וכוכבים - זה שם המשחק כאן.

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה, אילנה דיין היתה עובדה. עיתונאית ללא חת, שברגע שהשמועה על מיזם הטלוויזיה המסחרית גונבה לאוזניה, היא מיד השכילה לחבור אליו, לדבוק בזכיינית עם התדמית האיכותית ("טלעד"), ולהבריג תוכנית תחקירים בין כל ההבלים.

דיין. כבר לא מגדלים כאלה אילנות. (צילום: יוסי צבקר)

"כמו הריון מחוץ לרחם", כך תיארה את בדידותה המזהרת של "עובדה" בשכונה של דודו טופז וחבר מרעיו. ועד היום, 15 שנים מיום היווסדה, "עובדה" היא זעפרן שהונח ונשכח בטעות במדף של הממתקים.

ועם זאת, כמה שתנסה לבדל את עצמה, "עובדה" היא בכל זאת תוכנית של "קשת". כלומר, היא מקצועית, איכותית, אבל נוצצת. לכן היא שורדת. וכשצריך בערוץ 2 עלה תאנה, מכסים את המבושים ב"עובדה". אז למה אין עוד כמוה בערוץ 2? אולי כי לא מגדלים פה כבר אילנות דיין.

האם היתה "החמישייה הקאמרית" בערוץ 2 או שחלמנו חלום? היום, מיד היו מתייגים את התוכנית כ"שפרה", כש"שפרה" הוא כינוי קולקטיבי לאשכנזייה משכילה, קצת מתנשאת, חובבת אומנות קונספטואלית וסריגה. פרידמנית מתה בקיצור.

מור ונוי, כוכבי "החמישייה הקאמרית". כל כך 1993 (צילום: ענת מוסברג)

אבל התשובה לשאלה שלמעלה היא כן. 26 פרקים של "החמישייה" שודרו לראשונה דווקא בערוץ 2. 43 נוספים שודרו אחר כך בערוץ 1, כשהראשון שבהם, הגיע ל-19 אחוזי צפייה, נתון דימיוני לערוץ.

החשיבות של "החמישייה הקאמרית" היא תרבותית, כתוכנית הסאטירה המבריקה ביותר שהוצאה כאן לפועל. החשיבות של שידור "החמישייה הקאמרית" בערוץ 2 תחילה, מהממת את החושים במהלומה של דיכאון מז'ורי: כי מה שאפשר היה ב-93', אי אפשר יותר ב-2008.

1994: דן שילון והמעגל ההיסטורי

ב-1994 ייתכן שהדלקתם את הטלוויזיה, וייתכן שתהיתם: מי זה השמנמן עם התרבוש שמקיש במשולש ורוקד לצלילי מחיאות הגפיים של פנינה רוזנבלום? "זה שר האוצר שלנו!", הסבירה אמא, "בייגה שוחט". "בייגלה שוחט", מלמלתם הלומי טראומה.

שוחט והדר במעגל. מתוך 'הרצל פינת רפאלי', באדיבות HOT בידור ישראלי 

באותם ימים תוכנית הדגל של ערוץ 2 היתה המעגל של דן שילון, שקיבץ סביבו תערובת אורחים שכמו נאספה על ידי מלהק שבלע סם הזיות.

בייגה, חלוץ בתחום הכינויים המצחיקים, פרץ דרך גם בתחום הפוליטיקאים הבדרנים. ההפרדה החמורה בין פוליטיקה, לבידור בותקה וזרם עכור של מלכות יופי, נרקומניות, זמרים אשכנזים, ופוליטיקאים מזרחיים חגו אז במעגל של סתמיות אינסופית.

החגיגה, בצורתה המעגלית הזאת, הסתיימה כששילון סגר את הבאסטה, אבל הגבולות מאז, נותרו מטושטשים. "היה צחוקים, היה קטעים, היה גדול", אמרה רוזנבלום כשנזכרה כעבור שנים באירוע המכונן, והפכה גם היא לפוליטיקאית.

1995: רצח רבין והמהפך החדשותי

חיים יבין היה הראשון לבשר: "ראש הממשלה יצחק רבין נרצח, כך מדווחת רשת 'סקיי' הבריטית". באותו רגע הסתיים תפקידה של רוממה בפרשה. חברת החדשות של ערוץ 2 לקחה את המושכות מכאן והלאה.לפי מכון הסקרים "טלסקר", 50% מהצופים צפו בשידור שלאחר הרצח בערוץ 2, לעומת 32% בערוץ 1. זה היה הרגע בו ערוץ 1 קפא.

במקום לדווח, הונח שם שומר מסך - צילומי ילדים בוכיים מניחים נרות, בעוד שבערוץ 2, לאחר הודעתו הדרמטית של אהרל'ה ברנע, ריאיינו את בני משפחת רבין ואת נהגו של ראש הממשלה, ודאגו לאחד את הציבור מול שידור חדשותי, 24 שעות ביממה.

עוד לפני הרצח החלו "חדשות 2" להשמין מצופים ולהישאר רעבים, היתה זו נקודת האל-חזור. חודש וחצי אחרי הרצח, ערוץ 2 קנה שמונה דקות מתוך קלטת הווידיאו שמתעדת את רצח רבין, הישג עיתונאי ומעשה ששם חותמת מסחרית גם על החדשות בישראל.

1995: רמת אביב ג' והולדת הטלנובלה הישראלית  

הרבה מאוד אחוזי צפייה זרמו בערוץ 2 מאז שכשכה בו (במשך חמש שנים) "רמת אביב ג'". שם היתה חברת אופנה ששמה "אופל", שם גלית גוטמן נקראה אודליה ציפורי, שם הוזנקה ילדת הפרסומות, יעל בר זוהר, למעמד של כוכבת.

בר זוהר בשנות הזוהר הראשונות שלה. שומר מסך מטמטם (צילום: תומריקו)

בר זוהר כבר עברה מרחק רב מאז, מאופרות סבון לטלנובלות, אבל השמועה אומרת שבערוץ 2 מבקשים לחדש את ימי הזוהר של שבע בערב וליצור עוד סותם חורים פלסטי כזה.

ואין סיבה שלא. "רמת אביב ג'" היתה עוגן צפייה חזק, שלימד את הצופים התמכרות מביכה מהי, ובערוץ 2 מכורים לחומרים ממכרים כאלה. אבל בנישת המוצרים הזולים, אופרת סבון היא אופציה יקרה. צריך לשכור שחקנים, לשרבט תסריטים ולהתאפק מלבקש מהצופים לשלוח הודעות sms. בעיה.

בראשית ימיו של ערוץ 2, היה דודו טופז האדם החשוב בערוץ. מלך קראו לו. רבים מתעלוליו היו תפארת של טעם רע, טעם שנרכש בחדווה על ידי צופי ישראל, בעקבות הקמת ערוץ 2.

טופז. שיעור בחייזור (צילום: טל כהן)

בינואר 1997 החליט המלך ללמד את נתיניו שיעור בחייזרים. הוא אירח בתוכניתו, "הראשון בבידור" מתקשרת, שטענה שמדינת ישראל עומדת בפני מתקפה חייזרית שתחל באותו ערב. רבים יצאו לרחובות כדי לקבל את פניהם של המתקיפים מהחלל. 46.8% ממשקי הבית

היהודיים צפו בנבואה הזאת לא מתגשמת.

במקום זה, הופיעה באולפן ציפי שביט, לבושה בביגוד חייזרי מסורתי. סיפור החייזרים הנעדרים, היווה את שיא הצפייה לתוכנית בערוץ, שלא נשבר עד עצם היום הזה. באותם ימים משונים, קהל הצופים התקהל מול כל מה שהיה למלך הרייטינג להציע. טיסה ל"יורודיסני", נשיכות בכתף, כדורי שוקולד, חייזרים.

דודו טופז הודח מכסאו ואיש לא מתקהל עוד כך מול אדם אחד. היחידה שמתקרבת לזה היא יונית לוי. נקמת החנונים? לא ממש. ערוץ 2 למד והפנים: רייטינג גבוה שווה תכנים נמוכים, לכן השעשועים הזולים בו התרבו, וכך גם המלכים.

2002: ערוץ 10 וזגזוג הכוכבים

לרגע אחד, ב-28 בינואר 2002, ערוץ 2 נזקק למשאף שלו. אחרי תקופה ארוכה בה התקיים כבודד בזירת הטלוויזיה המסחרית בישראל, ערוץ 10 עלה לאוויר. התקף האסטמה הזה חזר על עצמו בגמר של "הישרדות". אבל גם זה עבר. ערוץ 2 יודע להשיב מלחמה, גם אם מדובר לעיתים במלחמת פיל בזבוב.

"הישרדות". נגיסה גדולה במדורת השבט (צילום: דנה קופל)

ערוץ 10 נגס במיטב הפרסונל שלנו? נגנוב לו כוח אדם בחזרה. ערוץ 10 קנה משחקי כדורגל?

נקנה אותם בשנה הבאה. ערוץ 10 מביא את "כל לילה" עם אסף הראל? היינו שם קודם עם "פרפר לילה" של טל ברמן. ערוץ 10 עושה "אהבה זה כואב"? נביא לפחות שלוש דרמות יחסים פחות טובות, עם הרבה יותר רייטינג.

כל הרמת ראש של 10 זכתה למכה. אבל לא היתה עוד מכה כדוגמת המכה הנוכחית. מאיימים עלינו עם "הישרדות"? חכו חכו ל"אח הגדול". לא בטוח ש"האח הגדול" היתה כאן עמנו היום לולא "הישרדות" הקדימה אותה. תחרות בריאה או תחרות חולה?

זו היתה שנת הנטישה. מיקי חיימוביץ', המגישה של המדינה, עברה להגיש חדשות בערוץ 10. האדמה רעדה והקריירה של יונית לוי נולדה. מה לימדה אותנו העזיבה של מיקי לקבוצה של השחקן החדש במגרש? שהמשכורות בערוצים המסחריים עלו, שיעקב אילון לא יכול בלעדיה, שיונית לוי יכולה בלעדיה ואחר כך גם בלעדי גדי, אבל בעיקר, שלא משנה מי יגיש את החדשות ואיפה. 

זה לא אומר שמגישי החדשות הבכירים בישראל אינם מוכשרים. הם כן, ומיקי ויונית הן הענפים הגבוהים ביותר בצמרת המוכשרים האלה. אבל נראה שמאז התבססו יחסי הכוחות בין ערוץ 1 ל-2 ל-10, נוסחה מתמטית מסתורית שומרת על יחסים קבועים בין מהדורות החדשות בישראל. לכן, לנצח חברת החדשות של ערוץ 2 תנוע סביב 20% רייטינג, "מבט" סביב 6.5% וחדשות 10 סביב 10%. זה מדעי.

2002: המסך המפוצל וההחלטה האומללה

ב-2 במארס 2002 מכבי חיפה, מובילת הליגה, שיחקה נגד קריית-גת האנדרדוגית. המשחק שודר בערוץ 2, בחסות אחת משלוש זכייניותיו דאז, "טלעד". כעבור מחצית המשחק, ידיעות על פיגוע בירושלים החלו מאיימות על שידורו.

בהחלטה יצירתית, "טלעד" פיצלה את המסך, ובמשך 20 דקות שידרה פיגוע לצד כדורגל. זה מה שקורה כשמועצת הרשות השנייה דורשת שידורים מזירות פיגועים על חשבון מקבצי פרסומות. בתום המחצית, התוצאה היתה 0 לחיפה, 3 לקריית גת ותמונת מסך אחת שנרשמה בדפי ההיסטוריה של הערוץ.

2003: הכוכבים הנולדים ושלטון ה-sms

נקודת שיא וגם שפל בתולדות ערוץ 2 היתה גילוי יכולתו לייצר כוכבים יש מאין. נינט טייב, שירי מימון ושי גבסו נולדו להיות כוכבים, אבל "כוכב נולד" זירזה את לידתם בכמה שנים.  

טייב. הקהל מעניק מתנות למפרסמים (צילום: אור ברנע)

מתכונת התוכנית, אדפצטיה ללהיט מחו"ל, פשוטה. בכל הארץ מכריזים על מיונים. שופטים בוחנים ובוחרים במתמודדים. המתמודדים שרים, הקהל אומר את דברו בהודעות sms, מועמד מהפריפריה זוכה.

"כוכב נולד" היא תוכנית לצעירים שכל המשפחה צופה בה, ומשלמת עליה. היא הפכה את היוצרות שהנהיג דודו טופז. כאן לא מחלקים פרסים, כאן הצופים נותנים פרסים למפרסמים. אז לפחות הרווחנו ממנה כמה ביצועי שירים יפים. אומרים שבעתיד יוולדו בערוץ 2 כוכבים שיושבים כל היום בבית ולא עושים כלום, ואנחנו נצטרך לסמס גם לזה. חזון אחרית הימים. 

פעם, היה מה לראות בטלוויזיה בשישי ב-21:00. "ארץ נהדרת". חבורת מצחיקנים עם תעודות, שקיבלו מנדט לכווץ לאנשים את הבטן, מיד אחרי שזו התנפחה מארוחת ליל שבת.

"ארץ נהדרת". נמוך וגבוה, שנון ורדוד (צילום: אלדד רפאלי)

היא עלתה לשידור בשישי אחד, בחורף 2004, והפכה לתוכנית הסאטירה הנגישה ביותר ששודרה אי פעם בישראל. "החמישייה הקאמרית" היתה בידור לאנינים, ה"חרצופים" היו בובות למבוגרים, ו"ניקוי ראש" היתה מזמן. "ארץ נהדרת" היא לילדים, לגננת שלהם, לבייביסיטר ולסבא שלהם.

אומרים עליה שהיא לא מספיק סאטירית, אבל רק כך, בחיצים עטופים במרשמלו, היא מצליחה לפגוע במכנה המשותף הנמוך הכי גבוה. ולשם בדיוק ערוץ 2 צריך לכוון רוב הזמן. כשעברה לימי ראשון, היה מה לראות בטלוויזיה בראשון ב-21:00. מה יש שם היום? אתם יודעים לבד.

"רואים שזה טלעד". מוכר לכם? שלוש זכייניות אחזו בהגה של ערוץ 2 מינקותו. "טלעד" נחשבה למעודנת שבהן. היו לה תוכניות נעימות כמו "מסע עולמי", "לילה גוב" ו"החיים זה לא הכל"; מצליחניות כמו "רמת אביב ג'" ו"הקומדי סטור"; ופורצות דרך כמו "החמישייה הקאמרית", "עובדה" ו"פלורנטין".

מסך "טלעד". דגל המקוריות הורד (צילום: ערוץ 2)

ואז הגיעו "נוצץ", "דרוש מנהיג" ודחיסת פרסומות שבלעו את התוכניות, וכל אלה הוציאו את הטלעדיות מ"טלעד", וב-2005 הגיע ההפסד במכרז הרשות, שהוציא אותה מערוץ 2. היתה זאת עוד אבן דרך בדרכו של הערוץ להיות לונה פארק של אסקפיזם. הזכיינית היותר חדשנית והפחות רווחית מבין השלוש קיפלה את דגל המקוריות והשאירה אחריה ערוץ 2 בידורי טהור, כמעט.

אלה מבין תוכניותיה שמשגשגות עד היום אצל זכייניות אחרות ("עובדה", "קצרים") הן נטיפים שנבנו בסבלנות במשך שנים, במערה שהולכת ומתמלאה בחומרים מתפוררים.

השם ישמור. סדרת דרמה מגיעה ל-36.5 אחוזי צפייה? "מרחק נגיעה" נגעה וגם דילגה מעל לנתוני הרייטינג של תוכניות הריאליטי. הסדרה, על אהבה בלתי אפשרית בין עולה חדש ונערה חרדית, היתה אמורה להיות ציון דרך בנתיבו של ערוץ 2, תמרור המורה על פנייה לא שגרתית, סימן משמיים המעיד על בשורה חדשה.

כמה וכמה סדרות דרמה נעשו מאז. אבל כולן פספסו את מחיאות הכפיים של ועדת המדרוג מפני שלא השכילו לספר סיפור פשוט שבסוף העונה מגיע לשיאים שפשוט אי אפשר שלא לצפות בו. אז "מרחק נגיעה" עשתה את שלה ונעלמה, וכלום לא קרה. חוץ מ"מפרץ האהבה" ו"האח הגדול". זה כן קרה.

הריאליטי הריקה ביותר מתוכן, היא זאת שממלאת את זמן השידור הרב ביותר בימים אלה בערוץ 2. "האח הגדול" שינתה את פניו של הערוץ בכך שהיא לא משודרת רק בו. כשאתה גדול מספיק, אתה יודע לנדב מהמוצר שלך לספקים אחרים, כי רק תרוויח מזה.

"האח הגדול" הובילה להתפשטותו של ערוץ 2 גם לכבלים, לסלולרי ולאינטרנט, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, למעט ימי כיפור ודברים שההפקה רוצה שתראו רק בערוץ 2.

זוכרים איך אמרו פעם, שגם אם ישימו אקווריום בערוץ 2, כולם יצפו בזה? ובכן, החזון התגשם בזכות "האח הגדול".

רק שלא ברור מה יישאר מאיתנו אחרי ש"האח הגדול" תסיים איתנו. ככל הנראה, שאריות אדם שיחכו בקוצר רוח לעונה השנייה. או לריאליטי הבאה של ערוץ 2: "ראש הממשלה הבא", בו ראש מדינתנו הבא, ייבחר על פי עמידתו במשימות של גניבת חפצים משאר הדיירים, בבית בו יכלאו מועמדים לראשות הממשלה. שידור רצוף גם בכבלים, בלוויין, בערוץ הכנסת, ברדיו, בסלולרי, ובמיקרוגל הקרוב לביתך.