חדש בארץ: חברה פרטית תנהל לכם את המחלה

דניאל (שם בדוי) בת ה־12 חודשים, תינוקת מקסימה וחייכנית, עושה עכשיו את צעדיה הראשונים. זהו אושר גדול לכל הורה, אבל עבור דפנה ואיל (השמות בדויים), הוריה של דניאל, זה כמעט נס.

כשנודע להם שהם מצפים לתינוק, לא היה גבול לשמחתם. אבל חודש לפני הלידה הצפויה התנפצה השמחה. העובר, כך הם התבשרו, סובל ממפרצת בכלי הדם במוח – בעיה קטלנית העלולה להוביל לדימום תוך מוחי ולפגיעה נוירולוגית קשה, לאי ספיקת לב ואף למוות. המלצת הרופאים הייתה חד־משמעית – לבצע הפסקת הריון.

ההורים הכואבים סירבו לקבל את רוע הגזירה ופנו למיטב המומחים בארץ כדי לקבל חוות דעת נוספות. אבל כל הרופאים היו תמימי דעים. אין מנוס מהפסקת ההריון, הם טענו, והסבירו שתיאורטית, אמנם אפשר לבצע צנתור לתיקון הפגם במוח, אך סיכויי ההצלחה של הליך כזה בתינוק קלושים, ומנגד, הסיכון לנזק נוירולוגי קשה גבוה מאוד. דפנה ואיל היו במצוקה קשה. מה שהוסיף עוד יותר ללחץ הייתה העובדה שהם נאלצו להתמודד עם הדילמה הקשה כשהזמן פועל לרעתם. כל יום שעבר קירב את הלידה, ועמה את המועד שבו ייאלצו להתמודד עם תינוק פגוע.

צנתור המוח עבר בהצלחה

כמעט במקרה הם שמעו מקרובי משפחה על חברת מדיקס, המפעילה שירות חדש בארץ – ניהול מקרה רפואי. מדובר בשירות פרטי, שכשמו כן הוא, מתמחה בניהול בעיות רפואיות בעת משבר או מחלה. לאחר בירור מקיף התברר לצוות הרפואי של מדיקס שהסיכון העצום שמפניו הזהירו המומחים נובע במידה רבה מן הניסיון הזעום בצנתורי מוח בילדים במדינה קטנה כמו ישראל, אך בעולם קיימים כמה מומחים העומדים בראש מרכזים שזהו תחום התמחותם הספציפי, ושסיכויי ההצלחה לצנתור אצל מומחה כזה גבוהים מאוד.

הם יצרו קשר עם פרופ’ אלחנדרו ברנשטיין, אחד משני המומחים המובילים בעולם בתחום בילדים, העומד בראש מרכז לצנתורי מוח בילדים בניו יורק. לאחר שהובאו בחשבון גודל המפרצת, מיקומה והניסיון המצטבר של המומחה במקרים דומים, הוערכו סיכויי ההצלחה של הצנתור אצל דניאל ב־75%. החלופה שהעמידו אנשי מדיקס בפני ההורים הייתה להמשיך את ההריון עד ללידה, לעקוב במהלך שישה חודשים אחר מצב התינוק, ובגיל חצי שנה לבצע את הצנתור אצל פרופ’ ברנשטיין. וכך הם עשו. בגיל שישה חודשים הם טסו עם דניאל לניו יורק והיא עברה את הצנתור בהצלחה.

”אם יש לקח שאפשר ללמוד מהסיפור שלנו", אומרת דפנה, "הוא שלעולם אסור להסתפק במידע שמוסרים לנו הרופאים, מומחים ככל שיהיו בתחומם, ושחייבים להתעקש ולקבל מידע מעמיק מכמה שיותר מקורות”.

שיתוף פעולה עסקי רפואי

הסיפור של דפנה ואיל הוא בהחלט יוצא דופן, שכן במקרה של דניאל, הסיכון באמת היה עצום. אבל הקושי שבו הם נתקלו מוכר כמעט לכל מי שהוא או בן משפחתו לקה במחלה קשה ונאלצו להתמודד עם החלטות מורכבות. במקרים רבים הבחירה בין החלופות קשה ולכל אחת מהן יתרונות וסיכונים משלה. לאנשים שאינם מצויים בתחום הרפואה, הנגישות למידע שיעזור להם להחליט אפסית. ”למרות שרמת הרפואה בישראל היא מהגבוהות בעולם, היכולת של רופאים במערכת הציבורית מוגבלת בכל מה שקשור בהקדשת זמן, משאבים וידע, תוך בחינה מקיפה של כל אפשרויות הטיפול הקיימות ושקלול סיכויי ההצלחה והסיכונים”, מסבירה סיגל עצמון, המנכ”לית של חברת מדיקס. ”המצוקה, הבלבול וחוסר האונים של החולים ובני משפחותיהם הם שמובילים רבים מהם לפנות לרב אלימלך פירר, שמעניק שירות דומה כבר שנים רבות. אלא שעם כל הרצון הטוב של רב אחד, אין הוא יכול לענות על הצרכים של אוכלוסיית מדינה שלמה, ולא לאורך כל תקופת המחלה”.

הרעיון להקמת החברה נולד בעקבות שיתוף פעולה בין עצמון, שלה רקורד עסקי בכיר ומומחיות במערכות בריאות ורפואה, ובין ד”ר אשר ברק, רופא ילדים ומומחה למחלות ריאה בילדים, שזיהו - היא מהצד העסקי והוא מן הצד הרפואי - את הצורך בשירות שיסייע לחולים בניהול מחלתם. ביחד עם שותפים מקבוצת שחר (קבוצה המשרתת את חברות הביטוח), הם הקימו מערך רב־תחומי הבוחן את האפשרויות תוך התייעצות עם מומחים בתחומים הרלוונטיים, והוא זה שמייעץ לחולה ומלווה אותו לכל אורך התהליך הרפואי. נוסף על ד”ר ברק חברים בצוות המקצועי שורה של רופאים בכירים. לוועדה המדעית של החברה הצטרפו כמה מהשמות הגדולים בעולם הרפואה הישראלי, בהם פרופ’ צבי שפירר ממובילי רפואת הילדים בישראל, פרופ’ ברנרדו וידנה, מנתח לב־חזה בעל שם עולמי, פרופ’ מנחם פיינרו, מומחה לרפואה פנימית, פרופסור חבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומי שעמד במשך השנתיים האחרונות בראש ועדת סל התרופות, פרופ’ שלמה משיח, מבכירי רופאי הנשים בארץ, ופרופ’ בולסלאב גולדמן, מומחה ברפואה פנימית, גנטיקה רפואית ומינהל רפואי.

אגב, שירות דומה קיים בארצות הברית, אך הוא מוצע וממומן על ידי המעסיקים לטובת בריאות העובדים. מטרתו, בקרת איכות רפואית, שבסופו של דבר תצמצם את ימי ההיעדרות של העובדים עקב מחלה ותאפשר החלמה מהירה יותר.

ד”ר ברק: ”בראש הצוות עומד תמיד מנהל התיק הרפואי, שהוא מומחה לרפואה פנימית. ניהול המקרה מתחיל בריאיון מקיף עם המטופל, לימוד פרטי התיק הרפואי ויצירת קשר עם הרופאים המטפלים ועם מומחים מובילים בתחומם, לצד קשר עם בני המשפחה של המטופל. המנהל הרפואי מעריך את המקרה, לומד את הבעיה, פורס בפני החולה ובני משפחתו את כל המידע ואת האפשרויות העומדות בפניהם, וכך מסייע לו להגיע להחלטה”.

עצמון: ”מרבית המטופלים שמגיעים אלינו הם חולים מורכבים, המצוידים לעתים בעשרות ק”ג של תיקים וחומר רפואי. במצב כזה רבים מהם מתקשים להסביר את השתלשלות המחלה ואת כל היבטיה לרופא חדש שהם מגיעים אליו. אחד הצעדים הראשונים שעושה מנהל התיק הרפואי הוא לעבור על החומר ולתמצת את סיפור המחלה לכמה עמודים, כך שכל רופא שהחולה יופנה אליו יוכל לקבל תמונה ממצה ומקיפה של מצבו. לאחר מכן הוא מכין עבורו מעין ’תוכנית עבודה’ שמפרטת את הבדיקות, האבחונים והמהלכים שעליו לבצע עשרה צעדים קדימה. ברוב המקרים, כשחולה הולך לרופא מומחה, לא רק בקהילה אלא גם ברפואה הפרטית, הוא ישלח אותו לבצע בדיקה מסוימת, למשל MRI, ויגיד לו: ’כשתחזור עם התוצאות נדבר’. התהליך הזה גורם לחוסר ודאות של החולה בנוגע למצבו, מה שעלול להגביר את החרדה ואת הפחדים. בניית התוכנית ושיתוף החולה בתהליך צעד אחר צעד מסייעים לו להתמצא בתהליך ומפחיתים את החרדה. נוסף על כך, השירות

 כולל מוקד הפועל 24 שעות ביממה ומקנה לחולה נגישות לרופא, המנהל הרפואי של התיק, שאליו הוא יכול לפנות בכל עת, ללא ההמתנה מורטת העצבים לפגישה הבאה עם הרופא בכל פעם שמופיעה התפתחות חדשה או חלילה הידרדרות. מעבר לסיוע הממשי שמאפשרת הנגישות, היא נוסכת ביטחון במטופל ובבני המשפחה ומעניקה להם את התחושה שהם אינם לבד במאבק”.

לעקוף אינטרסים סמויים

עוד בעיה שהשירות עוזר להתמודד איתה היא אינטרסים סמויים של רופאים, שעלולים להוביל להמלצות על טיפול מסוים, בעוד שטיפול אחר עשוי להוות חלופה טובה יותר. לא אחת, פועלים מתחת לפני השטח אינטרסים כאלה, שהחולה אינו מודע אליהם כלל, ולעתים קרובות גם הרופאים עצמם אינם מודעים להם לחלוטין. קחו לדוגמה את הטיפול במחלת לב כלילית. הדילמה הנצחית מהו הטיפול הנכון למחלת לב כלילית – צנתור או ניתוח מעקפים - מוכרת כבר שנים. ”מה שפחות ידוע הוא שבמקרים רבים, כאשר חולה מגיע לקרדיולוג בבית חולים עם כאבים בחזה, אותו קרדיולוג יהיה המחליט הבלעדי בכל התהליך – הוא זה שיקבל ויבדוק אותו, הוא זה שיבצע את הצנתור האבחנתי, והוא גם זה שיחליט בסופו של דבר על צנתור להשתלת סטנט, וכל זאת בלי להתייעץ עם כירורג לב, ולעתים אפילו עם קרדיולוג נוסף, שיאשרו את ההחלטה שאכן צנתור, ולא ניתוח, הוא הפתרון הנכון במקרה של אותו חולה”, אומר פרופ’ ברנרדו וידנה. ”לכן, חשוב מאוד שלחולה יהיה יועץ אובייקטיבי שישקול, יבחן ויתייעץ עם מומחים נוספים מהו באמת הפתרון הנכון עבורו”.

האם אתם מפרטים בפני החולה את הסיבות האובייקטיביות לבחירה במנתח מסוים?

עצמון: ”אנו בודקים תמיד את הניסיון ואת כמות הניתוחים שביצעו כל אחד מהרופאים שאנו שוקלים להפנות אליהם את המטופל, ומציגים את המידע הזה בפניו”.

ד”ר ברק: ”במקרים לא מעטים, חולה שיש לו פוליסת בריאות פרטית מקיפה או שאין לו כל בעיה לממן טיפולים פרטיים יקרים, יקבל ממדיקס המלצה לבצע טיפולים דווקא במערכת הרפואה הציבורית. הרפואה הציבורית בישראל מצוינת, ובמקרים רבים, מחלקות בבתי חולים ציבוריים צברו הרבה יותר ידע וניסיון, ועובדים בהם רופאים מהשורה הראשונה, כך שאיכותם עשויה להיות אף גבוהה מזו של השירותים בסקטור הפרטי. הבעיה היא שרובנו לא מכירים את הרופאים המצוינים האלה. שם המשחק הוא ידע. אנחנו חיים בעולם הרפואה זה שנים ומכירים אותו על כל היבטיו, מכירים היטב את הרופאים ואת מנהלי המחלקות גם באופן אישי ויכולים לקצר הליכים ולזרז את ההחלטות ואת ההגעה לטיפול. כמו כן, היכולת שלנו לתקשר עם הרופאים בשפה שלהם, תוך חיסכון נמרץ בזמנם היקר, פותחת לפנינו דלתות. המטופלים שלנו רואים בנו נציגים שלהם מול מערכת הרפואה”.

שירות חשוב או צעד נוסף לעבר הרפואה הפרטית?

פרופ’ אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית: ”אפשר להתייחס לעניין בשני אופנים ולראות את התועלת, וגם את הבעייתיות שבה.מצד אחד, מדובר בשירות רפואי חשוב, שנועד לתת תשובה לחולים מורכבים הזקוקים לעזרה והרבה פעמים מרגישים מבולבלים וחסרי אונים. עובדה היא שחולים רבים במצבים כאלה פונים לעזרת רבנים, וגם במקרה זה הם משלמים עבור העזרה, גם אם מדובר בתרומה.

"מצד אחר, נכון ששירות כזה הוא עוד אלמנט של הפרטה של שירותי הבריאות, וברור שרק מי שיש לו כסף יכול להשתמש בו. עם זאת, צריך להכיר בכך שהרפואה שלנו כבר מזמן איננה שוויונית. 85% מהציבור בארץ כבר קנו פוליסות בריאות פרטיות, ואנשים רבים פונים לרפואה הפרטית, משום שהרפואה הציבורית באמת קורסת ואינה נותנת מענה מספק וראוי.

כחלק מהשירות הרפואי שאני עצמי נותן לחולים שלי, אני מסייע במקרים רבים לחולים שפונים אלי, מתקשר למומחים אחרים ו’סוגר פינות’ בעבורם. אבל לא כל הרופאים מסוגלים לשמש כ’קצין רפואי’ לחולה שלהם, לא כל שכן כשזמנו של הרופא בקהילה מתוקצב בדקות ספורות לכל חולה. לכן, למעשה, השירות הפרטי נולד כמענה לחוסר שקיים ברפואה הציבורית”.

עדינה מרקס, יו"ר האגודה לזכויות החולה: ”ברור שמדובר ברפואה פרטית, אבל זו תהיה התחסדות לשלול את השירות מסיבה זו, שכן רפואה פרטית תמיד הייתה קיימת, ואנשים פונים אליה כשהם לא מקבלים מענה מספק ברפואה הציבורית. נוסף על כך, צריך לזכור שהרפואה כיום מורכבת מאוד ורבת אפשרויות עד כדי כך, שבמקרים רבים כדי למצות את האפשרויות, יש צורך בבעל מקצוע שיתווך ויבחן את החלופות. האינטרנט אמנם מאפשר כיום לכל אחד מאיתנו לחפש מידע, אבל כאשר מדובר במצב מורכב, וכשהיצע שירותי האבחון והריפוי הוא כה גדול, לפעמים קשה לדעת באיזו חלופה טיפולית לבחור”.