שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יותר מהמלצה: התרגילים שעוזרים לחולי לב
    מחקרים חדשים מוכיחים כי פעילות גופנית מאומצת משפרת את מצבם של חולים באי-ספיקת לב. ההמלצה מתמקדת באימון אירובי לצד חיזוק שרירים ותרגול שרירי הנשימה. הפיזיולוג שי גרינברג מסביר מה לעשות ואיך

    אי-ספיקת לב היא מצב כרוני שבו הלב אינו מצליח לספק את זרימת הדם הדרושה לאיברי גוף. מצב זה נגרם כתוצאה מפגיעה בשריר הלב, המתרחשת לרוב בעקבות התקף לב או מחלה על רקע גנטי או ויראלי.

     

    הפגיעה בשריר הלב מתבטאת בהרס הרקמה השרירית שמתחלפת ברקמת חיבור, ומכיוון שלרקמת החיבור אין יכולת כיווץ, נפגעת יכולת הלב להתכווץ ולהעביר דם לגוף. מצב זה מלווה לרוב בסימפטומים כמו קוצר נשימה, בצקת ריאות, עלייה פתאומית במשקל (כתוצאה מספחת נוזלים‭,(‬ קושי בביצוע מאמץ גופני ונפיחות ברגליים. בטווח הרחוק, ללא איזון תרופתי תתרחש גם פגיעה בכליות, בכבד, בשרירים ובאיברים נוספים.

     

    שכיחות החולים באי-ספיקת לב עלתה בצורה ניכרת בשנים האחרונות בעקבות ההתקדמות בתחום הצנתורים. ההצלחה הרפואית הפחיתה משמעותית את התמותה ממחלות לב, אך במקביל הגדילה את שיעור החולים באי-ספיקת לב. בארה"ב מאובחנים מדי שנה כמיליון חולים חדשים במחלה, שמתווספים ל‭5-‬ מיליון החולים הקיימים.

     

    מהפך בתפיסה הרפואית

    עד לפני כ‭30-‬ שנה הגישה הרווחת הייתה שאסור לחולים באי-ספיקת לב לעסוק בספורט מסוג כלשהו, שכן ביצוע מאמץ עלול לגרום לעומס על שריר הלב. אבל מאז השתנתה התפיסה מן הקצה אל הקצה, וכיום הגישה הרווחת גורסת שחולים באי-ספיקת לב יכולים ואף צריכים לעשות פעילות גופנית.

     

    מחקרים שנעשו במהלך השנים מצאו שפעילות גופנית לחולי אי-ספיקת לב לא זו בלבד שלא מעלה את שיעור התמותה, אלא היא אף משפרת את איכות החיים של החולים. בשלב הבא נערכו מחקרים שביקשו לבדוק אם אימון גופני יכול לשפר את תפקוד הלב באופן ישיר, ונמצא שאימון אירובי בדרגת קושי גבוהה גורם לכך שהדם מפעיל לחץ מכני על חדרי הלב ומוביל לבנייה טובה יותר של שריר הלב לאחר התקף לב. לאורך זמן נמצא שהאימון גורם לשיפור בתפקוד שריר הלב.

     

    בשנה האחרונה הושלם המהפך בתפיסה הרפואית. היה זה בעקבות מחקר שערכה קבוצת חוקרים מנורווגיה, שדיווחה לראשונה כי אימון הליכה בדרגת קושי גבוהה, אשר מבוצע במהירות משתנה (אינטרוולים‭,(‬ גורם לשיפור משמעותי בתפקוד הלב, באופן שיותר דם זורם לגוף בכל פעימה, וגורם לשיפור במדדים המאפיינים חולים באי-ספיקת לב. זוהי הפעם הראשונה שנמצא שאימון גופני גורם באופן ישיר לשיפור בתפקוד שריר הלב.

     

    מהפך בגישת האימון

    בניגוד למה שחשבו בעבר, לא נמצא קשר בין מידת הפגיעה בשריר הלב לבין יכולת החולים לבצע מאמץ גופני. מחקרים רבים שניסו לבדוק מדוע בכל זאת חולים באיספיקת לב מתקשים לבצע מאמץ גופני, הגיעו למסקנה שמדובר בשילוב של ירידה בתפקוד של כמה מערכות כמו מערכת הלב, המערכת העצבית, ירידה בזרימת הדם לשרירים, ירידה במסת השריר

     ופגיעה ביכולת השריר ליצור אנרגיה לאורך זמן. על פי אותם מחקרים, מדובר בתהליכים כרוניים, שהימנעות מפעילות גופנית עלולה להאיץ אותם ולהחריף את המצב.

     

    לאור כל זאת הגיעו החוקרים למסקנה שאימון גופני חשוב מאוד לחולים באי-ספיקת לב. אך בעוד שבעבר תוכניות האימונים לחולים שמו דגש על הלב, והאימון כלל בעיקר אימון אירובי כמו הליכה ואופניים בדרגת קושי קלה, הרי שבשנים האחרונות הורחבו סוגי הפעילות הגופנית שנחשבים יעילים לחולים.

     

    האימון העיקרי שיעילותו נחקרה הוא אימון התנגדות (משקולות‭.(‬ בעבר ההנחה הייתה שאימון מסוג זה גורם לעומס על הלב, מכיוון שכיווץ השרירים גורם להצרת כלי הדם ההיקפיים ובכך למאמץ מוגבר של הלב. אלא שמחקרים רבים הוכיחו שדרגת בטיחות אימון ההתנגדות גבוהה, ונוסף על כך יש לו יתרון בולט: מכיוון שבשלב הכרוני אי-ספיקת לב גורמת לפגיעה בשרירים, הרי אימון אשר שם דגש על שיפור היכולת השרירית, מבלי להגביר את פעולת מערכת הלב והנשימה, יכול להווה פתרון מצוין לחולים החוששים מביצוע מאמצים אירוביים.

     

    מחקרים גם מצאו שבקרב חולים כרוניים בעלי כושר גופני נמוך, אימון כוח המיועד לחיזוק שרירי הרגליים היה יעיל לשיפור הכושר הגופני באותה מידה כמו אימון אירובי. אפילו הפעלה שרירית בדרגה נמוכה, שבוצעה באופן פאסיבי באמצעות זרמים חשמליים במשך כמה שעות ביום ללא כל עלייה בקצב הלב, נמצאה יעילה יותר לשיפור הכושר הגופני ולשיפור מבנה השריר ביחס לאימון אופניים או הליכה.

     

    סוג אימון נוסף שנחקר ונמצא יעיל הוא אימון המתרגל את שרירי הנשימה. הבסיס הפיזיולוגי לאימון זה נעוץ בכך שבזמן מאמץ עיקר הדם זורם לרגליים ולשרירי הנשימה. מכיוון שתפוקת הלב בחולים הסובלים מאיספיקת לב מוגבלת, בזמן ביצוע המאמץ מתרחשת מעין תחרות בין הרגליים לשרירי הנשימה על הדם. מחקרים מצאו שאימון של שרירי הנשימה באמצעות מכשירים מיוחדים שיפר באופן משמעותי את זרימת הדם אליהם וגרם לשיפור משמעותי ביכולת המאמץ של החולים.

     

    המלצות לפעילות  

    אז מה עושים? קודם כל, לפני תחילת פעילות יש להיוועץ בקרדיולוג. ישנם חולים לא יציבים שזקוקים לפיקוח רפואי צמוד, בעיקר בגלל שכיחות גבוהה של הפרעות קצב בקרב חולים באי-ספיקת לב.

     

    השילוב היעיל ביותר לחולים באי-ספיקת לב הוא ביצוע אימון אירובי, כמו הליכה, לצד אימון חיזוק שרירים כללי עם דגש על הרגליים. יש לזכור שבשלב הראשון אין חשיבות לקצב הלב או לדרגת הקושי של הפעילות, וגם לפעילות הקלה ביותר יש השפעה מיטיבה. הפעילות יכולה להיעשות בהפסקות, אך חשוב להגדיל את משך הפעילות בהדרגה.

    לאחר שהתרחש שיפור בתפקוד השרירים, מומלץ להתחיל לחזק אותם באמצעות משקולות קלות או כנגד משקל הגוף.

     

    כלל חשוב נוסף הוא שאין לדבר בזמן הפעילות, שכן דיבור מחייב עבודה נוספת של שרירי הנשימה. ככלל, בזמן הפעילות מומלץ לנשוף את האוויר בשפתיים סגורות.

     

    בשלב הראשון יש לעבוד על כל קבוצת שרירים בנפרד, למשל בישיבה על כיסא ויישור רגל אחת. רק בשלב השני מומלץ לבצע את הפעילות עם שתי הרגליים יחד או לשלב כמה קבוצות שרירים יחד כמו תרגול בעמידה. בשלב הראשון מומלץ גם לבצע פעילות אירובית הכוללת הפעלה של הרגליים או הידיים בלבד. אימון על מכשיר סקי הכולל הפעלה גם של הרגליים וגם של הידיים עלול לגרום עומס גדול מדי.

     

    לחולים באי-ספיקת לב לא מומלץ לבצע פעילות בשכיבה, כמו למשל שחייה, לאחר פעילות אירובית כמו כפיפות בטן. זאת משום שבזמן שכיבה יותר דם חוזר ללב, והדבר עלול להעמיס עליו.

     

    הכותב הוא פיזיולוג, פיזיותרפיסט, בעל תואר ראשון בחינוך גופני, מכון פיזיולייף הרצליה

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים