שעמום: האויב הגדול של הפרעות הקשב

החופש הגדול יכול להיות חודשיים של כיף גדול למשפחה או מקור אין סופי לויכוחים ותסכולים. הוא מזמן אפשרויות לפעילויות משותפות להורים ולילדים, זמן פנוי ונינוחות שלא תמיד קיימת במהלך שנת הלימודים. שווה לנצל את איכויות החופש.

אך היתרון הגדול של החופש הוא גם החיסרון שלו! בעיקר לילדים עם הפרעת קשב וריכוז. מצד אחד, ישנן הרבה פחות משימות עליהן צריך לריב ולהתווכח כל היום. אין שיעורי בית, רוב הזמן לא מאחרים לשום מקום, לא חייבים לקום מוקדם ולהתארגן בלחץ ובקיצור - "שקט תעשייתי". אך באותו זמן, בהיעדר המסגרת השגרתית הלוחצת, ישנה סכנה של איבוד שליטה על הילד. החופש עלול לשעמם.

השיעמום הוא האויב הגדול של הפרעת הקשב. כשמשעמם, מחפשים אקשן, התנועתיות גוברת, מתחילים להציק ובעיקר "מקטרים". בנוסף, לילד עם הפרעת קשב וריכוז יש מחסור ב"מעצורים", ישנה נטייה להישאב לעיסוקים מסוימים ולהזניח את האחרים, ישנה סכנת היגררות וישנה נטייה בולטת להפוך יום ללילה. בעיקר המתבגרים חיים הפוך. הם "מבלים" בלילות וישנים בימים, השעון הביולוגי מתהפך, הרגלי האכילה ולעיתים ההיגיינה לא נשמרים וישנה תחושה שאין "בעל בית" להתנהלות.

מכאן לא צריך הרבה דמיון כדי להבין שבגיל ההתבגרות זה גם עלול להיות מסוכן.

סוד ההצלחה הוא בתכנון מוקדם:

• הקפידו על פעילות משפחתית, להיות יותר זמן עם הילדים. כך תוכלו ליהנות גם אתם.
• זכרו שגם בלי הלימודים, שיגרת הבית ממשיכה.
• למתבגרים, מומלצת עבודה בגיל המותר.
• סמנו אירועים שהייתם רוצים שהילדים יהיו שותפים בהם.
• העדיפו פעילויות מהנות המשותפות לכל בני המשפחה. זאת לצד מתן זכות לכל אחד מבני המשפחה להיות לבד ולעסוק בענייניו שלו.
• חלוקה בנטל. מומלץ ששני בני הזוג יתחלקו בנטל הפעלת הילדים. ניתן לעשות זאת על ידי חלוקת היום למשמרות או חלוקת הימים.
• המשפחה המורחבת: זה הזמן להיעזר בכל מי שמוכן: סבים וסבתות, דודים ודודות, כל אלה יכולים לסייע בהעברת ימי כיף ובילוי לילדים.
• שיתוף הילדים בבניית התוכנית כמובן. חשוב לשתף את הילדים בקביעת סדר היום. חשיבה משותפת והגעה לפשרות מוסכמות היא תמיד מומלצת. כל החלטה משותפת, כל רעיון שיועלה מהילדים ויתקבל על ידי ההורים עדיף על מאבקי כוח כפויים ומיותרים.
• אורות אדומים כשמשאירים ילדים קטנים לבד בבית.
• הרחיקו חומרי ניקוי ותרופות מהישג ידם של ילדים קטנים.
• הרחיקו גפרורים וחומרי בערה מהישג ידם של ילדים.
• השאירו במקום גלוי לעין מספרי טלפון לשעת חירום וטלפון של אדם משמעותי שיכול להגיע במהירות לילד (משפחה, חבר משפחה).
• דברו עם הילד על סכנות ועל התנהגות בעת חירום.
• דברו איתם על סכנות הגלישה ברשת האינטרנט. בחופש הילדים גולשים גם מאוחר בלילה ויש גורמים עבריינים העלולים לנצל זאת. מומלץ לדבר עם הילדים על עבודה נכונה ברשת, להבהיר מראש מה מותר ומה אסור.
  

גיל הגן ובית ספר יסודי

• רצוי וניתן להמשיך בשמירת סדר היום.
• ישנו מגוון גדול של קייטנות. רצוי להתאים לרצונות הילד. בזמן קייטנה ממשיכים ללכת לישון בזמן.
• את שעות אחר הצהרים והערב כדאי לתכנן מראש. להכין לוח עם שני חודשי הקיץ (אפשר לוח לכל ילד או לוח משפחתי). רצוי להכין מערכת פעילויות כתובה. המערכת מורכבת מאירועים קבועים ואירועים משתנים. האירועים הקבועים יהיו פעילויות שיגרה כמו ארוחות, שעת קימה ועוד. האירועים המשתנים יהיו כל פעילויות הכיף.
• חשוב לידע יום קודם או לקבוע סדר שבועי ביום שבת בערב בשיחה משפחתית. לא תמיד יש לילדים רעיונות בשליפה לבילוי הקיץ ולכן כדאי להכין אפשרויות לבחירה.
  

מתבגרים

• רצוי וכדאי לתכנן איתם את החופש. 
• שלב ראשון: חשוב להקשיב לרצונות שלהם.
• ככל שההורים יהיו יותר ברורים לעצמם, יגדל הסיכוי שיצליחו להשיג את סדר היום הרצוי. חישבו על הצורך שלהם והצורך שלכם. נהלו שיחה.
• חשוב להחליט ביניכם ההורים איזו פעילויות כן מקובלות עליכם (ההורים יודעים בדרך כלל מה הם לא רוצים).
• החליטו מראש על השעות בהן מותר להסתובב ומתי חוזרים הביתה.
• חשוב להזכיר לילדים שההורים ממשיכים לעבוד והתחשבות בזולת היא כלל יסוד ביחסים בבית כל השנה.
• אל תפחדו להעלות חששות כמו שתייה, אלכוהול, אינטרנט ושיטוטים בלילות ולהביע באופן ברור את דעתכם בשיחה.
• אספו את כל תאריכי האירועים הידועים מראש, כולל בקשות של ההורים וכתבו בלוח התכנון. יש לעדכן את הלוח במידה ומתווספים אירועים.
• לא כל החודשיים חייבים להיות מתוכננים מראש.
• ישנן פעילויות חופש גם לגיל ההתבגרות: קייטנות ספורט, גלישה, מחנות וטיולים של תנועות הנוער.
  

טיפול תרופתי בחופש

לחלק מהילדים המטופלים בתרופות המעודדות ריכוז (ריטלין, קונצרטה ואחרות) מומלץ להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת החופש. חלק אחר ייהנה גם בחופש מהטיפול התרופתי, בעיקר בימים ארוכים, בנסיעות מתמשכות בטיולים בארץ ובחו"ל. כלל מפתח: אם כולם נהנים יותר, כולל הילד, בזמן ההשפעה התרופתית, כדאי לשקול את המשך הטיפול. מצד שני, אם במהלך הטיפול הילד מתמודד עם תופעות לוואי כמו חוסר תיאבון במשך שעות ארוכות או תחושות לא נעימות או אם הילד פשוט צריך את הטיפול אך ורק לתקופת למידה, כדאי לשקול את הפסקת הטיפול. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בהפרעת הקשב.

הכותבים:

• ד"ר בועז רפפורט, מומחה לרפואת ילדים ורופא להתפתחות הילד, מנהל מרפאות "קשר" לאבחון וטיפול בילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז.
• רונית מזר (קוקו), מאמנת בכירה להפרעת קשב וריכוז ואחראית על צוות המאמנות במרפאה.