שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הדלפת הענק: וושינגטון וירושלים באותה סירה
    לצד החשש לחיי אדם, בארה"ב ישנה שביעות רצון מהדלפת "ויקיליקס" החדשה, שמביכה בעיקר את ממשל בוש וחושפת את המזימות של האיראנים. היתרון מבחינתנו - עוד נשק במאבק בגרעין, והאפשרות שהאמריקנים יבינו כעת שאנחנו "באותה סירה" ויסייעו בהדיפת דו"ח גולדסטון ודומיו בעתיד

    לכאורה זו פצצה תקשורתית לא קונבנציונלית. כ-400 מאות אלף מסמכים שחשף בסוף השבוע אתר "ויקיליקס" על שש שנות לחימה בעיראק (2003-9) מתעדים שפך דמים סיטוני של אזרחים, התעללות מזוויעה בעצורים ואוזלת יד אמריקנית קולוסאלית. חומרים שיש בהם כדי לזעזע ולהניע לפעולה לא רק את דעת הקהל בארה"ב, שיזמה את המלחמה, אלא בקהילה הבינלאומית כולה.

     

    אבל נראה שלא כך יהיה. אפשר להניח במידה רבה של ביטחה, שבארה"ב לא יקומו ועדות חקירה וגם שהקהילה הבינלאומית לא תדרוש זאת ממנה. בעוד כמה ימים, כאשר יפוגו ההלם והסערה התקשורתיים הראשוניים, תעבור דעת הקהל האמריקנית והעולמית לסדר היום ותחזור לעסוק במערכת הבחירות לקונגרס ובמהומות הפנסיה בצרפת.

     

    "יומני המלחמה" מעיראק - סיקור מלא ב-ynet:

     

    הסיבה העיקרית לכך היא שבמסמכים כמעט אין חדש. כל מה שמסופר בהם כבר דווח ונידון בהרחבה בתקשורת העולמית. העדויות של אנשי הצבא האמריקנים מהשטח, הרוב המכריע של המסמכים, מכילים פרטים, אווירה והתרשמויות אותנטיים - אך מעט מאד עובדות חדשות. הציבור האמריקני כבר נחשף להם בהרחבה בשש השנים האחרונות בדיווחים מעיראק, כולל למשל למספר העצום - למעלה ממאה אלף - של אזרחים לא-מעורבים, טרוריסטים וחיילים אמריקניים ועיראקיים, שנהרגו מאז נכבשה עיראק בידי הכוחות האמריקניים באמצע 2003 (מספר האזרחים שנהרגו עומד על כ-80 אלף, אבל ממסמכי "ויקיליקס" אי אפשר לדעת כמה מהם היו טרוריסטים וכמה אזרחים לא-מעורבים).

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הפנטגון, תחת ממשל בוש הבן, אמנם ניסה להסתיר את מספר ההרוגים האזרחים אבל היו לפחות שני אתרי אינטרנט מהימנים וגם סוכנויות הידיעות הגדולות שסיפקו בכל אותן שנים מניין נאמן של הקטל בעיראק.

     

    הסיבה האחרת לאדישות היחסית שבה מתקבלת חשיפת "ויקיליקס" היא העובדה שהמסמכים מעידים באופן ברור כי רוב ההרוגים האזרחים (כ-90 אחוזים) בעיראק נהרגו מידי בני עמם או מידי טרוריסטים מוסלמים, סונים או שיעים. מעשי הטבח הגדולים שבהם נהרגו מאות אזרחים (באחד מהם - קרוב לאלף) היו כתוצאה מפיגועי טרור של אל-קאעידה וטבח הדדי בין העדות.

     

    שירות פוליטי לדמוקרטים 

    לעומת זאת, על פי המסמכים, המקרים שבהם הרגו אנשי צבא אמריקנים אזרחים עיראקים בירי ממסוקים, במחסומים ובמהלך קרבות עם חמושים, היו ספורים - פחות מעשרים בשש שנים - ונעשו בשוגג ולא מתוך כוונה. יתרה מזאת, מעשים אלה נחקרו וטופלו על ידי הצבא האמריקני וכך גם מעשי ההתעללות בעצירים שבוצעו בידי חיילים אמריקנים. הידוע שבהם הוא המקרה בכלא אבו גרייב, שאחריו הידקו האמריקנים את הנהלים הנוגעים לעצירים עיראקים. מסמכי "ויקיליקס" אינם חושפים אף מקרה חדש מסוג זה.

     

    לנוכח עובדות אלו, אפשר להבין את תגובת הפנטגון לחשיפת המסמכים, אשר הייתה עניינית והתמקדה בעיקר בגינוי הנזק הביטחוני שנגרם מעצם החשיפה של מסמכים צבאיים סודיים. יש מי שיטען כי תגובה מינורית יחסית זו משקפת אפילו שביעות רצון מסוימת בממשל הנוכחי, ממשל אובמה, מפני שחשיפת המסמכים משרתת אותו פוליטית. ראשית מפני שהחשיפה מזכירה לציבור האמריקני כי המלחמה בעיראק, שיזם ממשל בוש הרפובליקני, לא רק שלא שיפרה את מצבם של העיראקים ואת הדמוקרטיה בארץ זו, אלא שגם הוציאה מהבקבוק את כל השדים העדתיים הרצחניים וגרמה לשפך דמים שלעומתו מחווירים מעשי הטבח של סדאם חוסיין וחבר מרצחיו.


    עיתוני בריטניה מדווחים על הדלפת הענק (צילום: AP)

     

    עובדה זו מצדיקה את המדיניות של אובמה, המשתדל להוציא מהר ככל האפשר את חיילי ארה"ב מעיראק, בדיוק מאותן סיבות שגרמו לישראל להסיג בשלבים את צה"ל מלבנון אחרי מלחמת לבנון הראשונה. מסמכי "ויקיליקס" משרתים את ממשל אובמה, מפני שהם חושפים כיצד ניסה ממשל בוש, ממניעים פוליטייים, להסתיר את מספר האבידות בנפש בקרב חיילי ארה"ב ובקרב האזרחים העיראקיים.

     

    וישנה גם סיבה נוספת שבגללה משרתת חשיפת ויקיליקס את ממשל אובמה ובעקיפין גם אותנו. המסמכים מעידים בצורה מאד מפורטת כיצד איראן ליבתה, ועודנה מלבה, את אש מלחמת האזרחים ואת חוסר היציבות בעיראק כדי לשלוט בארץ זו. יש במסמכים עדויות מפורטות כיצד, בשטחה של הרפובליקה האיסלאמית, מאמנים אנשי משמרות המהפכה, יחד עם אנשי חיזבאללה, טרוריסטים שיעים עיראקים שטהרן גם מספקת להם נשק חדיש ומטעני חבלה מכל הסוגים.

     

    חיזוק למאבק בגרעין 

    המסמכים גם מפרטים איך מבצעים שליחיה של איראן רציחות פוליטיות של מתנגדיה בתוך הממשל השיעי בעיראק. ואם כך פועלת איראן לפני שיש בידה נשק גרעיני - לא קשה לשער איך תפעל כשיהיה בידה נשק כזה. אחרי חשיפת "ויקיליקס" לא יתקשה ממשל אובמה לשכנע את דעת הקהל בארה"ב ובעולם המערבי שצריך לפעול בנחישות כדי לבלום לא רק את תכנית הגרעין אלא גם את החתרנות האיראנית בכל רחבי המזרח התיכון.

     

    אף על פי כן, יש שתי עובדות מביכות מאוד מבחינתה של ארה"ב במסמכים שנחשפו. האחת - עשרות מקרים לא ידועים של התעללויות בעצורים ורצח אזרחים שביצעו אנשי כוחות הביטחון העיראקיים, שלמעשה נטלו חלק פעיל במלחמת העדות. ממצא זה הוא הבעייתי ביותר מנקודת ראות מוסרית ואמריקנית. ממסמכי "ויקיליקס" עולה כי צבא ארה"ב בעיראק טיפל באופן מרושל הגובל בהעלמת עין במקרים של התעללות בעצירים ורציחות שבוצעו בידי כוחות הביטחון העיראקיים.


    נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד. נתפס בקלקלתו (צילום ארכיון: רויטרס)

     

    בין המסמכים יש כמה דו"חות הטוענים כי ראש ממשלת עיראק הנוכחי, נורי אל-מליכי, פיקד באופן אישי על כמה מיחידות החיסול השיעיות שביצעו פעולות נקם נגד הטרוריסטים ובני העדה הסונית שסייעו להם. מי שנזכר בהקשר זה בפרשת "סברה ושתילה" מימי מלחמת לבנון הראשונה אינו טועה. מסתבר שהאמריקנים והבריטים, בהיקלעם למצב שבו בעלי בריתם רוצחים וטובחים, אינם ממהרים להפנות אצבע מאשימה אל חזם הם.

     

    העובדה המביכה הנוספת שחשף "ויקיליקס" היא המעורבות העצומה של "קבלנים אזרחיים" הפועלים במשימות אבטחה, איסוף מודיעין ולחימה לצד הכוחות האמריקניים בעיראק ובאפגניסטן. מספרם של "עובדי קבלן" אלה בעיראק ובאפגניסטן עולה לעיתים על מספר החיילים האמריקנים וחיילי נאט"ו באותו אזור. לא מעטים מהם היו מעורבים בכמה מקרים שבהם נפגעו אזרחים לא מעורבים ובהתנהגות לא הולמת, פשוט מפני שלא החילו על עצמם את חוקי הפעולה הצבאית ואיש לא הבהיר להם כיצד צריך לפעול - או אולי בכוונה תחילה.

     

    עובדות אלו, מביכות ככל שיהיו, אינן מטרידות כנראה את הממשל האמריקני יתר על המידה. ראשית מפני שגם הן, כאמור, היו ידועות בחלקן. שנית, מפני שחקירתן תצריך מאמץ כספי ומשפטי אדיר שספק אם יניב תועלת. כמה מקרים שבהם ביצע הצבא האמריקני חקירה בפעולות "חריגות" של כוחות הביטחון העיראקיים ושל הקבלנים האזרחיים הסתיימו בלא כלום. לא הוגשו כתבי אישום ולא נערכו משפטים. לא מחמת רצון רע, אלא מפני שקשה מאד לאסוף ראיות ועדויות מפלילות בשדה הקרב ואצל האוכלוסייה הנפגעת.

     

    ענת קם לא לבד

    כך בדיוק גם קרה אצלנו, למשל אחרי "עופרת יצוקה". צה"ל, בניגוד לצבא ארה"ב, ביצע חקירה מבצעית מקיפה של אירועים שבהם נפגעו אזרחים פלסטינים במבצע. זה קרה עוד לפני דו"ח גולדסטון. אחרי שפורסם הדו"ח הזמין צה"ל, בפומבי ובאורח חריג בזירה הבינלאומית, את הפלסטינים בעזה לבוא ולהגיש תלונות. אבל החקירה היסודית שהתבצעה העלתה מקרים ספורים שהצדיקו ואפשרו הגשת כתב אישום. כעת, אחרי חשיפת "ויקיליקס", יהיה לנתניהו וברק קל יותר להסביר לממשל אובמה כי אנו בסירה אחת וכי ארה"ב צריכה לסייע לישראל בהדיפת דו"ח גולדסטון ודומיו בעתיד, מתוך אינטרס אמריקני ולא כטובה לישראל.

     

    אם נסתכל רגע מנקודת ראות אמריקנית צרה, אפשר לומר שמסמכי "ויקיליקס" הסבו לארה"ב ולממשל

    אובמה רק נזק מוגבל. במישור הפוליטי, החשיפה על אודות מעורבות אל-מליכי במלחמת העדות תקשה כעת על האמריקנים לייצב שלטון אזרחי חדש בעיראק בראשותו. ההתנגדות הסונית לראש הממשלה המכהן גדולה ממילא ועכשיו היא תגבר.

     

    אבל העיקר הוא הנזק הביטחוני. המסמכים שנחשפו מזהים חיילים אמריקנים ומוסרי מידע עיראקים ואפגנים והופכים אותם למטרות לפיגועי טרור ונקמה. אמנם כלי התקשורת המערביים, כולל אתר "ויקיליקס", נהגו באחריות מסויימת ומחקו שמות וסימנים אחרים לזהות הלוחמים ומוסרי המידע - אבל ארגוני הטרור האיסלאמיים ימצאו במסמכים שפורסמו מספיק רמזים ואינפורמציה שתשרת אותם, לא רק על זהות מי שעומד נגדם ונלחם בהם, אלא גם על שיטות הפעולה ושיקולי המפקדים, מה שיסייע להם להתחמק ולתעתע במי שרודפים אחריהם ולייעל את שיטות הפיגוע שלהם.

     

    זה גם ירתיע מוסרי מידע פוטנציאליים מלשתף פעולה עם אנשי המודיעין הלוחמים באיסלאם הקיצוני. מלבד זאת, עצם החשיפה של מסמכים סודיים בכמות עצומה שוברת טאבו וכמעט בטוח שתשמש מודל לחיקוי. לא רק בארה"ב אלא גם בבריטניה, צרפת וגרמניה - וגם בישראל - יהיו כאלה שירצו לזכות בכמה ימי תהילה תקשורתית במחיר חשיפת סודות צבאיים וסיכון חיי אדם. ענת קם כנראה היתה הראשונה, עוד לפני ש"ויקיליקס" הראה את הדרך, אבל עכשיו בכלל לא בטוח שהיא תהיה גם האחרונה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ורג' בוש הבן. מבוכה
    צילום: AP
    חייל אמריקני בעיראק
    צילום: AP
    מומלצים