שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקרב מאחורי הכותרות: מי יירש את הרב אלישיב?
    מה שנראה כמלחמת עיתונים חסרת פשרות ברחוב החרדי - אינו אלא קרב ירושה עקוב מדיו על התואר "גדול הדור" הליטאי הבא. העסקנים שמריצים את רבני המגזר לא בוחלים בשום אמצעי, ומציעים תפריט מגוון: איומים, סחיטות וחשדות לזיופים

    כבר חודשים ארוכים מתנהל מאבק מר בין העיתון הליטאי הרשמי "יתד נאמן" לבין השבועון הפופולרי "משפחה" שפונה לכלל המגזר החרדי. בקרב הזה הכל כשר - מכתבי רבנים, מודעות מפוברקות, שריפת עיתונים, איומים על מפרסמים, תככים ומזימות. מהצד נראה כי מדובר בקרב אידיאולוגי, או לכל היותר כלכלי, אלא שמאחורי הכל מסתתרת המלחמה הגדולה באמת: מי יהיה היורש של המנהיג הבלתי-מעורער של הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, בן ה-102 (ביום ש"אחרי ה-120", כמובן).

     

    עוד בערוץ היהדות - קראו:

     

    כשראשי "יתד נאמן" פתחו ב"מלחמת הקודש", הם ודאי לא העלו בדעתם שהיא תפיל פצועים דווקא בקרב "גדולי ישראל", אלה שבשמם הם פועלים לכאורה. הדו-קרב בין הביטאון הליטאי ל"משפחה" בעיצומו, ועדיין קשה לומר האם שיא המערכה חלף או שעדיין לפנינו, אבל דבר אחד כבר ברור: שיקום מעמדם, תדמיתם ויוקרתם של הרבנים הבכירים ברחוב החרדי – צפוי להיות ארוך וקשה.

     

    זה התחיל בפסח

    ראשית המאבק לפני כמה שנים, שאז נראה כי מדובר בקרב אידיאולוגי "לשם שמים". העיתונים השבועיים ה"עצמאיים", שאינם מזוהים עם זרם מסוים במגזר החרדי, התחזקו בהדרגה על חשבון היומונים הממסדיים-מפלגתיים. הרבנים, שלראשונה נדרשו להתמודד עם כלי תקשורת חרדים מרכזיים שאינם כפופים להם באופן רשמי, ניסו לבלום את התופעה, והאשימו כי עיתונים אלו נותנים ביטוי לרוחות חדשות

    המנשבות בציבור החרדי ואינם מייצגים את "היהדות הנאמנה".

     

    "יתד נאמן", הנוקט קו ליטאי שמרני ונוקשה, היה השופר המרכזי. במשך כמה שנים התנהל המאבק באופן רגוע יחסית, כאשר התפרסמו מכתבי רבנים נגד השבועונים, בטענה שאינם מפוקחים על ידי "גדולי ישראל".

     

    יריית הפתיחה לסיבוב הנוכחי והסוער במיוחד, נשמעה לפני עשרה חודשים, כאשר דלת ביתו של הרב נסים קרליץ, מבכירי הרבנים הליטאים, נפתחה בפני השבועון "משפחה" - בדרך לכתבת שער בגיליון ערב פסח, שהוא אחד החשובים בשנה. ב"יתד" ראו בשיתוף פעולה זה מעשה תקדימי של מתן לגיטימציה רבנית לשבועון ה"פסול", והכריזו מלחמה נגדו.

     

    לאחר החג פרסם היומון הליטאי עוד מודעה שגרתית נגד השבועונים, ולראשונה נוספו לה המילים "כולל עיתון משפחה". החותמים היו רבנים בכירים ביותר – "פוסק הדור" הרב יוסף שלום אלישיב, הרב חיים קנייבסקי וגם הרב קרליץ עצמו. המכה לשבועון, שזה עתה קיבל מהאחרון מעין "הכשר" הייתה קשה, אבל התפנית המביכה שבאה בעקבותיה האפילה עליה, וגם הפכה בפני עצמה לשיעור מאלף ב"מכתבי רבנים":

     

    הרב קרליץ מיהר לאסור בכתב את פרסום המודעה "עד לבירור", וגם הרב קנייבסקי הצטרף אליו. וכך נראו העיתונים החרדים באותו בוקר: ביומון החסידי "המבשר" היא הופיעה בחתימת הרב אלישיב בלבד, ואילו ב"יתד נאמן" - עם השניים הנוספים. למחרת הבהיר שוב הרב קרליץ שהוא נגד שבועונים, אבל זה לא שינה את תוצאת הביניים: כולם הפסידו, כולם יצאו רע – "משפחה", "יתד", הרבנים.

     

    מבוא לפוליטיקה פנים-ליטאית

    במאבק נגד שבועונים העצמאיים השתתפו רבנים מכל תתי הזרמים בציבור זה, אבל את המערכה נגד "משפחה" מובילים בעיקר הליטאים ה"ירושלמים", בראשות הרב יוסף שלום אלישיב. הרבנים הליטאים ה"בני-ברקים" - הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב

    קנייבסקי והרב קרליץ - מתחמקים וגוררים רגליים.

     

    האם בבני ברק אוהבים את שבועון המריבה יותר מאשר בבירה? ממש לא. מאחורי החלוקה הגיאוגרפית הזו נעוץ עניין אחר, והוא הפילוג בין ה"מחבלים" ל"שונאים" (במלעיל) בשליטה על ישיבת הדגל הליטאית פוניבז'. "יתד נאמן" מזוהה עם ה"מחבלים", מבכר את רבני ירושלים, התומכים בהם, ומצמיד לשמותיהם תארי כבוד רבניים מופלגים. רבני בני ברק, לעומתם, המזוהים עם ה"שונאים", נאלצים להסתפק בתארים צנועים יותר וחשים מקופחים.

     

    בשל עוצמתו כעיתון ליטאי יחיד ורשמי, ובזכות הוואקום שבו הוא פועל, נחשב "יתד" ל"ממליך מלכים" בציבור זה. תוארי הכבוד שהוא מחלק לרבנים, על פי מדיניות מוגדרת (במקרים רבים משיקולים פוליטיים) מקבעים את מעמדם ומשבצים אותם כמעט אוטומטית לדרגים שונים: הרב אלישיב הוא הבכיר - "רבנו" ו"מרן", הרב שטיינמן יהיה תמיד "הגאון הגדול" ו"ראש הישיבה", ואילו הרב קנייבסקי יסתפק ב"הגאון הגדול".

     

    התחושה בחצרות הרבנים בבני ברק היא ש"יתד נאמן" מנסה להכתיר את הרב שמואל אויערבך הירושלמי ליורשו של הרב אלישיב כ"גדול הדור", זאת בשל השתייכותו למחנה ה"נכון" בפוניבז', אף שלדעתם המועמד הטבעי לכך צריך להיות הרב שטיינמן. בהיעדר "אופק קידום" באמצעות הביטאון הליטאי הרשמי, שלטענתם נגוע בשיקולים פוליטיים פסולים, קיבלו רבני ה"שונאים" מענה בשבועונים, ובראשם עיתון "משפחה", שהתחייב לכבד את כל הרבנים במידה שווה, ולכן העניקו לו הסכמה שבשתיקה.

      

    הנקמה: שתילת מודעה נגד "יתד" ב..."יתד"

    בחזרה לזירת העימות. גם אחרי ההסלמה מצד "יתד נאמן", בעקבות הראיון עם הרב קרליץ, נחסך ממשפחה לכלוך הידיים הנדרש לפעולת תגמול. "צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים", ואכן את העבודה ביצעו "שונאים" למיניהם, ששונאים את "יתד" עם ובלי קשר למאבק בשבועונים – יחד עם נפגעים נוספים שלו. בתפריט: נקמות משעשעות ומתוקות כמו שתילת מודעה בעיתון הליטאי לקמפיין נגד עצמו, פשקווילים ארסיים בריכוזים החרדים וחוברות הסברה נגד היומון הליטאי שבהן מצוטטים גם רבנים בכירים.  

    "משפחה" עצמו לא הגיב באופן רשמי להתקפות נגדו – לא מעל דפי השבועון, כפי שנוהג "יתד נאמן", ולא בדרך אחרת. קברניטיו היו עסוקים בתכנון הנקמה הכואבת באמת – המכה בכיס. במשך כמה חודשים הם עמלו על הוצאתו לאור של "עיתון אמצע השבוע" – חינמון המופץ לאחרונה מדי יום שלישי בכ-150 אלף עותקים. המטרה: קרב ראש בראש מול "יתד", שבאותו יום יוצא גם הוא בתפוצה חינמית רחבה - גיליון שהמערכת משקיעה בו מאמצים רבים בתוכן, במספר העמודים ובעיקר בפרסום.

     

    התשובה לא איחרה לבוא. זה התחיל בשריפה וגניבה של עיתונים ממוקדי החלוקה ומאמרים קשים ב"יתד נאמן", אבל נגמר כואב הרבה יותר – במכתב חריף, ישיר ונוקב מאין כמוהו של הרב יוסף שלום אלישיב נגד העיתון: "כבר הבעתי דעתי אודות השבועון 'משפחה', המסלף ומטשטש השקפת התורה, ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו", פירסם "יתד" בימים האחרונים שוב ושוב ושוב בשם הרב, "יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ה', ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו".

     

    ב"משפחה" הרגישו (שוב) שהשמים נופלים. בחודשים שקדמו להוצאת גיליון אמצע השבוע עשו בכירי המערכת מאמצים כבירים, ארוכים ושקטים, להשגת "תעודת כשרות" לא-רשמיות מרבנים בכירים מכל החוגים – והם מספרים כי אלה עלו יפה. כעת, חששו שם, הכל ירד לטמיון, עם חזרתו-בו של הבכיר ביותר. חששו - עד שנפגעי "יתד" האחרים עשו בשבילם שוב את העבודה.

     

    "יתד" ובית הרב אלישיב: יד רוחצת יד

    כמה עסקנים חרדים, ממתנגדי העיתון הליטאי, תהו האם הרב אלישיב בכלל מודע למאבק המתנהל בשמו, שהרי בחודשים האחרונים מצבו הרפואי הידרדר ותפקודו נחלש. לטענתם, הרב שטיינמן ממלא כבר תקופה ארוכה את מקומו של "פוסק הדור" בפועל ונציגי הליטאים בכנסת אף מביאים את הנושאים הפוליטיים הבוערים להכרעתו, אך ל"יתד" ולבית הרב אלישיב אינטרס משותף לשדר "עסקים כרגיל" משום שהם משמרים זה את כוחו של זה.

     

    חשדם של העסקנים היה כי "יתד נאמן" הוא שיזם את קריאת הרב בחודש שעבר להחרמת מסגרות השירות וההשכלה לחרדים, במטרה אחת: ליצור מצג שווא כאילו הוא עודנו מוביל מאבקים ציבוריים ובכך להכשיר את הקרקע למכתב נגד "משפחה". חוות דעת גרפולוגית אמנם הוכיחה כי החתימות זהות יותר מדי - כלומר מועתקות ולא אותנטיות, אך אין בכך כדי להכריע בשאלה האם המכתבים זויפו או שהרב אלישיב אכן עומד מאחריהם.

     

    בסביבת "יתד נאמן" הגיבו בתדהמה לרמיזות על זיוף חתימות, ואמרו כי זו טענה מ"קצה הסקאלה" המעידה על פאניקה. גורם המעורב במאבק ב"משפחה" הסביר כי עשרות הרבנים, ראשי הישיבות והמחנכים שיצאו נגד העיתון עשו זאת לשם שמים, בגלל אופיו ומגמתו, והטענה כי כולם פעלו כך משיקולים מסחריים או תחת לחץ של עסקנים אינה סבירה. הגורם הביע תמיהה על כך שהשבועון לא חושף את הסכמות הרבנים שלטענתו נמצאות ברשותו. עוד הוסיף כי אפשר ש"יתד" טועה לעיתים, אך מאבקו בעניין זה אינו פוליטי או כלכלי, אלא נעשה בשליחות הרבנים ולמען מטרה קדושה אחת - שכל יהודי חרדי ידע שהוא פסול - ושלדעתו היא כבר הושגה.

     

    המודעה פורסמה - הרבנים תבעו לגנוז

    והמאבק נמשך: "יתד נאמן" מואשם כי השמיט חתימות רבנים בכירים ממכתבים בנושאים אחרים משום שאינם מיישרים עמו קו בנושא השבועונים; רבנים אומרים דברים והיפוכם - לכאורה תחת לחץ ואיומי עסקנים; לוחות המודעות הופכים לזירה החמה במאבק ופשקווילים השוטפים את ירושלים רומזים כי חתימות הרבנים הן מטבע עובר לסוחר; נפוצות שמועות בצבע צהוב בוהק על עבירות מוסריות חמורות של חלק מהמעורבים בפרשה; לפתע גם "יתד" הופך מטרה למכתב רבנים (שמוכחש, כמובן).

     

    מי שאמונת החכמים שלו (או עסקניהם) עדיין לא נסדקה – הנה זה קורה. בעקבות הרמיזות כי חתימת הרב אלישיב זויפה, פרסם "יתד נאמן" מכתב חדש נגד "משפחה" שעליו חתומים עשרות רבני שכונות. אלא שהמהלך, שנועד בעיקר לחזק את אמיתות המכתב הראשון, התברר כגול עצמי, כאשר זמן קצר לאחר הפרסום פנו חלק מהרבנים החתומים לוועדה הרוחנית של העיתון ותבעו את גניזת המסמך.

     

    אחד הצהיר: "מעולם לא חתמתי". אחר האשים: "החתימה שלי במודעה שפורסמה הינה מזויפת. מעולם לא חתמתי ואין לי מושג במה המדובר". שלישי: "חתימה על נושאים אלו שייכת לגדולי התורה שליט"א ולא לקטן כמותי, אין להשתמש בחתימתי כאשר חלק מהגדולים שליט"א נמנעים מלחתום". וכולם יחד כתבו: "נעשה שימוש על ידי 'יתד' בכתב שעליו חתמנו בהקשר אחר ובצורה אחרת נגד שבועונים, והנכם עושים בו שימוש למריבה שביניכם לבין 'משפחה' (מריבה שאינה קשורה למכשול בשבועונים בכלל)... הננו אוסרים את השימוש במכתב". מארגני החתימות אמרו בתגובה כי הדבר דווקא נעשה בהגינות.

     

    איומים, סחיטות ושיעור בתשקורת

    "יתד נאמן" לא מיהר להרים ידיים. על פי דיווח באתר "כיכר השבת" – שכמובן מוכחש על ידי העיתון - אנשיו הפעילו לחץ על הרבנים כדי שלא יכחישו

    את חתימתם, והזהירו כי בצעד שעשו הם למעשה "קוברים את הגרי"ש אלישיב בחיים".

     

    באתר "בחדרי חרדים" דווח כי אחד מהם, הרב אברהם ישעיה (בן הרב נסים) קרליץ, קיבל שיחת טלפון מאיימת ממערכת היומון הליטאי: "'יתד' רוצים לעשות את מעמדו של רב שמואל (אוירבאך) כמו רב אהרן לייב (שטיינמן), ואם לא תלכו איתם הם ימחקו את רב נסים (קרליץ) ורב חיים (קנייבסקי)".

     

    הרבנים - כבר למדנו – לא יתנו, חלילה, למי מהצדדים לפרש את מכתביהם כך שידו תהיה על העליונה – וגם הפעם לא. הנה הסיפא של מכתב ההכחשה: "מאחר ועלול להיות שמכתבנו זה יתפרסם, אנו רואים לנכון להבהיר כי אין במכתבנו זה שום הכשר לשבועונים ובוודאי שאין ללמוד ממכתב זה שדעתנו נוחה משאר דברים המתפרסמים בעיתונכם (יתד נאמן)".

     

    מבולבלים? גם אנחנו.

     

    • גילוי נאות: קרוב משפחה של הכותב מועסק בעיתון "משפחה"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "יתד נאמן"
    צילום: חיים צח
    "פוסק הדור" הבלתי מעורער. הרב יוסף שלום אלישיב
    צילום: חיים צח
    מקבל תארים צנועים יותר ב"יתד". הרב קניבסקי
    צילום: שוקי לרר
    המועמד הטבעי לירושה? לא בעיניי "יתד"
    צילום: שוקי לרר
    מומלצים