בתוך האינקובטור: איך לחזק הקשר בין הורה לפג

הוא זערורי, חסר אונים ועדין כל כך. את כל הרכות שבעולם צריך לגייס כדי להחזיק פג. אבל מה שקטן בו זהו רק המימד החיצוני. בפנים יש לו רגשות שמתפתחים, כמו כל תינוק אחר. גם הוא כמה לליטוף רך, לקול של אמא ולחיוך. אם הוא היה יודע לדבר, הוא היה לוחש לכם: תגעו בי, תרימו אותי, זה טוב לי!

היום זה כבר מוכח: יש יחס ישיר בין קשר הורה-פג לבין התפתחות הפג: קשר איכותי משפיע משמעותית לטובה על ההתפתחות. אך הקשר האיכותי משפיע על שני הצדדים: ככל שהאם מעניקה יותר וקשורה יותר - כך היא רגועה יותר, מקבלת יותר את המצב, מתאוששת מרגשות קשים ועוברת את התקופה בצורה מיטבית. גם האב שמטפל בתינוק יוצר אתו קשר אמיץ יותר לטווח הרחוק. בנוסף, הפגות עלולה לגרום למתח במשפחה, וכאשר גם האב שותף בטיפול בפג - הדבר תורם לאווירה המשפחתית.

הורים עוברים תקופה לא קלה בפגייה: לעתים יש ירידה במצב הבריאותי של התינוק וקיימים מצבי חרדה או דיכאון. ככל שיש להם יש קשר קרוב יותר לתינוק - כך הם מתמודדים טוב יותר עם התקופות הקשות. לכן הצוות הרפואי מעודד גם את האב וגם את האם לקחת חלק בטיפול ובסיעוד הפג כבר מהתחלה, גם אם הוא זערורי מאוד.

מצד הפג הקשר מוכח מיד: התינוק מכיר את קולה של אמו עוד מזמן היותו עובר, וכאשר היא מדברת אליו או מחזיקה אותו - רואים שיפור מידי בדופק שלו, ברמת החמצן בדמו ובנשימותיו. הוא נרגע ונראה שהוא חש בטוח ומוגן. כמו כן, תינוקות שהוריהם משקיעים בקשר עימם עולים יותר במשקל וניתן לשחרר אותם מהר יותר הביתה.

מה עלול לחבל בקשר הורה-פג?

כאשר התינוק נולד בשל הוריו לוקחים אותו הביתה והקשר נוצר בטבעיות. לעומת זאת, בפגייה הקשר מצריך יותר יוזמה: התינוק שוהה באינקובטור וההורים לא יכולים להיכנס בכל רגע. לפעמים יש גם ילדים אחרים שזקוקים להם בבית, ולעתים האם אף נאלצת לשוב לעבודה כדי לזכות בחופשת לידה לאחר שחרור הפג.

וכך, הקשר הטבעי, בעיקר זה של אמא-תינוק, עלול להיחלש ככל שעובר הזמן וככל שההפרדה ארוכה יותר. אמנם רגש הורי טבוע באב ובאם באופן טבעי, אך צריך לחזק אותו.

במחקרים שנעשו הוכח כי פגים שהיו זמן רב בטיפול נמרץ ללא קשר עם ההורים עלולים לפתח בעתיד בעיות תקשורת והם נחשבים לילדים בסיכון. לכן בזמן שהות ההורים בפגייה אנו ממליצים להם להיות שותפים מלאים בטיפול: מומלץ ביותר להיניק את הפג - ההנקה ידועה במעלותיה הרבות, הן פיזית והן רגשית, לאם ולתינוק גם יחד. מלבד זאת הם יכולים לרחוץ את הפג, להלביש אותו ועוד. התועלת היא כפולה, שכן בעת השחרור ההורים רגועים יותר באשר ליכולתם לטפל בתינוק.

המגע עוזר גם לקשר - וגם להתפתחות הפגים(צילום: shutterstock)

מהי שיטת הקנגורו? 

אז הבנו שכדאי לטפל בתינוק ולשהות אתו זמן ממושך בפגייה, אבל כיצד אפשר להעניק לו את הטוב ביותר בזמן שהותנו עמו?

התשובה נעוצהבשיטת הקנגורו. זוהי שיטה מקובלת מאוד ורווחת בכל העולם. מדובר במגע של עטיפה שמעניק לפגים ביטחון ורוגע: מניחים את הפג ללא בגדים על ההורה - מגע בלתי אמצעי, "עור לעור" (כמובן שמניחים שמיכה או כיסוי מלמעלה, כדי שלא יהיה לו קר).

מרבית ההורים אוהבים מאוד להעניק את ה'עטיפה' הזו לתינוק הזעיר, והם נרתמים לכך בעצמם. אימהות מדווחות על קשר עמוק עם הפג, אהבה, ביטחון ורוגע. הקשר אף עוזר לעידוד ייצור חלב אם. מבחינת הפג רואים שיפור משמעותי ברמת הדופק ואפילו בנשימות: הדופק רגוע ופעמים רבות אנו יכולים להוריד את אחוז החמצן הניתן לו. אגב, חום הגוף של האם מתאים את עצמו לצורכי התינוק, וזה מדהים להיווכח בפלא.

פסיכולוגית, התנוחה מעניקה לפג יציבות והוא נינוח מאוד. מדהים לראות כי תינוקות שהוריהם החזיקו אותם בדרך זו - עברו את הפגות בצורה קלה ומהירה יותר, בפחות סיבוכים ומחלות.

מי יכול לטפל בתינוק בשיטת הקנגורו? המצב הטבעי ביותר הוא כאשר האם מחזיקה את תינוקה ובכך מחזקת איתו את הקשר, אך בהחלט מתאים ומומלץ גם לאב לעשות זאת, בייחוד לאחר הלידה, כאשר האם בחדר לידה והאב נוכח ליד התינוק.

חשוב להדגיש כי יש הורים, הן אבות והן אימהות, ששיטת הקנגורו לא מתאימה להם והם אינם מסוגלים להחזיק את התינוק. יש גם מצבים אחרים, בהם תינוקות מאושפזים זמן ארוך והורים לא יכולים או מסוגלים לשהות לידם זמן ארוך. במקרים כאלו נרתמות לעזרה המתנדבות של עמותת 'חיבוק ראשון', שמגיעות לפגייה ומחזיקות את התינוקות. הדבר נעשה, כמובן, באישור ההורים.

ומה עושים כאשר לא ניתן להוציא את הפג מהאינקובטור?

כאשר הפג במצב מורכב ואי אפשר להוציאו לתנוחת קנגורו, אפשר ליצור מגע גם במהלך שהותו באינקובטור: לאחר רחצת ידיים ולבישת חלוק סטרילי, מניחים בעדינות יד על ראשו ויד על הגוף ונשארים כך. גם תנוחה זו מרגיעה מאוד את הפג ותורמת לחיוב על תחושת ההורה. יש הורים רבים שבתחילה מסתייגים - אך אחר כך הם לומדים לעשות זאת, מקבלים ביטחון ונהנים מכך.

כמובן שתמיד אפשר לדבר אל הפג ולשיר לו: הוא אוהב לשמוע את קולות הוריו, ונרגע.

אילו גירויים נוספים יכולים לסייע?

כדי לסייע להתפתחותו הרגשית והגופנית חשוב לגעת בפג, ללטף אותו ולעתים לעסות אותו קלות, ככל שמצבו מאפשר, אך אין להציף אותו בגירויים. הגירויים אמורים להיות במינון קטן ובהתאם לתגובותיו. ניתן בקלות להתרשם מתגובות הפג: אם הגירוי מידי והוא מראה סימני לחץ, כדאי להפסיק ולנסות שוב בהדרגה בביקור הבא. אפשר תמיד להתייעץ עם צוות האחיות וללמוד מהן איזה סוג מגע אוהב הפג.

ניתן גם לנהל יומן תאריכים ולרשום את מצב התינוק, הטיפולים שהוא עובר, מראהו, תגובותיו לגירויים ואפילו מחשבות ורגשות שלכם. יומן זה יאפשר לראות את התקדמות התינוק, ללמוד ולהכיר את אופיו ולמקד את המידע והעזרה שתרצו לקבל מצוות הפגייה. ככל שהפג מפותח יותר, יכול הקשר בינו לבין הוריו להיות אינטנסיבי יותר, אבל הקשר חשוב לפג כבר מהיום הראשון להיוולדו.

גירויים מומלצים בגיל 29-24 שבועות:

לדבר איתו לאט ובשקט.

להניח את האצבע שלכם בידו.

להניח את ידכם על ראשו או גבו.

במידה שיוכל לאפשר לו למצוץ מוצץ או את אצבעותיו.

גירויים מומלצים בגיל 34-30 שבועות:

תנו לו לתפוס את האצבע שלכם.

לטפו את ידיו, רגליו וגופו.

במידת האפשר עודדו אותו למקד את הראייה שלו בכם ולאחר מכן הזיזו את פניכם מצד לצד וראו אם הוא עוקב. תרגיל זה אין להאריך מעבר ל-30 שניות.

דברו עם תינוקכם.

הקליטו את קולכם והשאירו קלטת כדי להשמיע לו.

ככל שהפג בשל יותר, ניתן לבצע מספר פעולות אחת אחרי השנייה.

גירויים מומלצים בגיל 37-35 שבועות:

כדאי לברר עם האחות את שעות הערנות שלו.

אם הוא אוכל מבקבוק או כבר יונק חשוב שאתם תאכילו אותו.

חשוב לא לגרותו בזמן האכלה.

בין הארוחות, במקרה שהוא נמצא מחוץ לאינקובטור, החזיקו אותו נענעו אותו, דברו אתו. אפשרו לו למקד את ראייתו בכם והזיזו את פניכם מצד לצד.

אם אי אפשר להוציאו מהאינקובטור, הביאו לו צעצוע אחד או שניים שיוכל להביט בהם.

חשוב שהצעצוע יהיה רחיץ ולא יספח לכלוך.

דברו עם תינוקכם, לטפו אותו ועשו לו עיסוי.

ד"ר מאיר ויסברוד הוא מנהל מחלקת ילודים ופגייה בבית החולים לניאדו בנתניה. אתי ליטיג היא אחות אחראית טיפול נמרץ פגים בבית החולים לניאדו בנתניה