שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לח"כים החרדים לא אכפת מנשים חרדיות
    נשים חרדיות, הבריאות שלכן לא מעניינת את הח"כים ששלחתן לכנסת. לכן הכיסאות שלהם נותרו מיותמים. העובדה שאתן חיות פחות, אוכלות פחות וחולות יותר היא הבעיה שלכן בלבד. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתן משלשלות לקלפי פתק למפלגה שאין בה ייצוג לנשים

    אף חבר כנסת חרדי לא טרח לכבד בנוכחותו דיון בוועדה למעמד האישה, שעסק בבריאות האישה החרדית. באופן מסורתי הכיסאות ליד חברת הכנסת המנהלת את הוועדה, עליזה לביא, שמורים לחברי כנסת שהנושא קרוב לליבם, לאג'נדה שלהם ולציבור שולחיהם.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    הכיסאות הריקים בדיון שעוסק בבריאות האישה החרדית צעקו: נשים חרדיות לא קרובות לליבם של חברי הכנסת החרדים. בריאות האישה החרדית היא לא במסגרת האג'נדה שהם מקדמים, וכנראה שנשים חרדיות גם לא נחשבות לציבור ששולח אותם. הן קהל שבוי, הן ממילא יעשו מה שיורה להן הבעל ו/או הרב, הן ממילא ימשיכו להצביע למפלגות החרדיות מכוח החינוך, האינרציה והדרישה המפורשת בקהילה.

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    הכיסאות הריקים בדיון שעוסק בבריאות האישה החרדית היו הצהרת כוונות ברורה, שלא לומר יריקה בפרצופה של האישה החרדית שאין לה נציגה - אישה חרדית בכנסת, אלא אך ורק נציגים. ההשוואה למגזר הערבי עלתה מאליה, אבל ח"כ לביא סיפרה כי בדיונים מקבילים על האישה הערבית, חברי הכנסת המייצגים אותה דווקא כן טורחים להגיע ולמלא את תפקידם. חברי הכנסת החרדים העדיפו איש-איש את עיסוקו וסדר יומו, ולא נמצא צדיק אחד שיעשה את המוטל עליו, ויקדיש זמן לבריאות של 50% מהציבור ששלח אותו לכנסת.

     

    400 אלף נשים שלא מיוצגות

    הכיסאות הריקים של חברי הכנסת החרדים בדיון כל כך מהותי וחשוב, בלטו על רקע אולם

    מלא בנשים חרדיות, עסוקות לא פחות, מקהילות ומגזרים שונים; חרדיות שאולי היו רוצות להיות שלוחות הציבור ולאייש את הכיסאות כחברות כנסת, אך אינן יכולות לעשות זאת.

     

    נשים חרדיות שבהתנדבות מלאה פינו מזמנן ומעיסוקיהן, ובאו להשמיע ולשמוע נתונים, לספר על המצב הקיים, על מה שיש ומה שחסר, וגם לאחר שהדיון והוועדה ננעלה, המשיכו לשבת ולחשוב על פתרונות יצירתיים מול נתונים די מזעזעים שעלו בדיון ונחשפו בחלקם ב-ynet, על ידי ארגון "מעורבות" שהכין את המסמך.

     

    מתברר שבישראל 2014 משרד הבריאות לא טרח לחשוב על מחקר השוואתי המתייחס לבריאותן של 400 אלף נשים, שאורח חייהן, הסביבה הסוציו-אקונומית והאווירה הקהילתית שבה הן חיות, מחייבים התייחסות אחרת.

     

    משרד הבריאות היה מאויש על ידי נציג "יהדות התורה" בקדנציה הקודמת - שגם הוא לא טרח לבוא לדיון, ולהסביר מדוע בקדנציה שלו לא טרח המשרד להתייחס לצרכי האישה החרדית, ולרכז נתונים אודות מצבה.

     

    שומרות את הבשר לבעל

    לצד יוזמות ברוכות ונתונים מעט מעודדים, כמו עלייה באחוז הנשים שעורכות בדיקות ממוגרפיה (ועדיין המספר נמוך מול כלל הנשים בישראל) - היו דברים שקשה היה לשמוע. למשל, על כך שתוחלת החיים של נשים בבני ברק (על פי פילוח מגזרי ומגדרי מיוחד של הלמ"ס), מדורג נמוך מאד במדרג אורך חיי הנשים בישראל (מקום 8), ואילו הגברים בבני ברק חיים הרבה יותר מגברים בהרצלייה פיתוח או סביון (מקום 2).

     

    קשה היה לשמוע רופאות מהקהילה מספרות על שיחות מוטיבציה שהן צריכות לערוך לנשים בהריון שתזונתן לקויה, והן שומרות את הבשר לבעל. אבל בעיקר היה קשה להסתכל על הכיסאות הריקים של חברי הכנסת החרדים בדיון שעסק בחיים באיכות חיים, בחולי ובמוות של 400 אלף נשים שאין להן ייצוג בכנסת, זולת אותם כיסאות ריקים, מבזים ומשפילים.

     

    אני מודה, מידי כמה דקות הבטתי בדלת בתקווה שייפסק הביזיון וחילול ה' - והתאכזבתי.
    התאכזבתי כאישה חרדית וכמצביעה, והשתכנעתי שוב בצורך בנציגה חרדית בכנסת. כשישבתי כך בוהה בכיסאות הריקים ובדלת, לסירוגין, לא יכולתי שלא לחשוב על "הרגל של אשתי כואבת לנו" המיוחס לרבי אריה לוין. המשפט הזה הפך סמל לשותפות גורל אמיצה בין בני זוג, ולשם קוד במגזר החרדי.

     

    צר לי לא להיות אשת בשורה: נשים חרדיות, הרגל שלכן לא כואבת לאף ח"כ חרדי ששלחתן לכנסת. ההתמודדויות, הכאבים המחלות וחייכן הקצרים הם הבעיה שלכן בלבד. תחשבו על זה בפעם הבאה שאתן משלשות לקלפי פתק הצבעה למפלגה שאין בה ייצוג לנשים. וגם גברים חרדים, שכן חיים לפי אמות המידה של רבי אריה לוין, ו"רגלה של האישה שלהם כואבת להם", מוזמנים לחשוב על כך ולדרוש שינוי.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יעל גרטי
    נשים חרדיות חיות פחות
    צילום: יעל גרטי
    צילום: שוקי ורחל לרר
    אסתי רידר-אינדורסקי
    צילום: שוקי ורחל לרר
    מומלצים