מילון אורבך השלם. פרויקט
הייתה לו ביקורת על אלה "שמסניפים עלוני שבת", הוא סבר ש"צריכים להשאיר משהו גם למשיח" - ובעיקר ייזכר כ"דתי המחמד" הראשון בתקשורת (ולא ב"מקומון של יקנעם"). כמחווה ל"סבא שלי היה רב", אנו פותחים בזאת את "אבא שלי היה אורי". אתם מוזמנים להוסיף ערכים נוספים
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- אורי שלי: פרידה מהאיש שגידל עיתונאים
- איך אתה רוצה את היהדות שלך?/ אורי אורבך
- "אדלי, הילדה שלי, של כל עם ישראל"
כמחווה ל"סבא שלי היה רב", הרינו פותחים בזאת את "אבא שלי היה אורי". אתם מזומנים להוסיף עוד ערכים בפייסבוק שלנו .
"נו, טוב, בסדר..."
דרכו של אורי לקחת עניין שהתקשורת הפכה לתבשיל צימעס מהביל, שלא לומר כדור פורח, עצום ורב - ולרוקן ממנו באבחה אחת נפח עצום של אוויר חם. את המילים הללו יש להגות בניגון קהילות אורבך: בצליל גבוה, בנחת רוח ובביטול מוחלט של הדברים. ניתן להדר במשפט ולהציב תוספת "אז הוא אמר", או "אז היה כתוב" בסיפא. למשל: "נו, טוב, בסדר, אז היה כתוב בהארץ ש..."
- ואורי אורבך שאל לסיום: איך אתה רוצה את היהדות שלך
?
"אחד שמסניף עלוני שבת"
טיפוס אולטרא-מגזרי המתבשל במיץ הדתי-לאומי ואינו מודע לעובדה כי קיימים מגזרים נוספים במדינת ישראל. "המסניף" ניזון מהתקשורת המגזרית וממנה בלבד, ובמיוחד התמכר לז'אנר התוסס והאוואנגרדי של עלוני שבת למיניהם, והם המרכיבים את תפיסת עולמו.
- ואורי אורבך כתב על אלה שלהפך
"שכוייח בבית כנסת"
דרכו של אורי לתיאור האפקט הזעיר הנגרם מ"טור חריף במיוחד" שכתב מאן-דהוא באתר או עיתון מגזרי. לרוב מדובר בטור שהדעה בו צפויה וידועה, ובעיקר משכנעת את המשוכנעים. הללו מצדם פוגשים את הכותב בבית הכנסת, ומעניקים לו צ'פחת "שכוייעח" על הכתף.
לדוגמה: "נו, אז הוא יצא בחריפות נגד הכוונה לפתוח את הספארי בתשעה באב. עם קצת מזל הוא יקושש איזה שכוייעח בבית הכנסת מאחד שמסניף עלוני שבת (ע"ע)".
"זעזועו אומנותו"
אדם שיציבותו הנפשית מתערערת בקלות בעקבות מה שהוא מפרש כחילול הקודש, כלומר: מכל דבר ועניין. לרוב מדובר באותם אנשים שהתמחו בענפי התמחות ספציפיים של זעזועים כגון צניעותנים (ע"ע), רבנים למען זכויות הפוליטיקלי קורקט ודוברים מגזריים מטעם עצמם. לדוגמה: "נו, טוב, בסדר... אז בפזמונסיף הבנות שרו עם הבנים. לא צריכים להתרגש מכל אחד שזעזועו אמנותו".
- ואורי אורבך תהה מה יקרה כשייבנה בית המקדש
"המקומון של יקנעם"
לכאורה, כינוי לבמה איזוטרית במיוחד. למעשה, מקום טוב לכותב מתחיל להשתפשף בו. לא אחת היה אורי כתובת לבקשות שילוב בתעשייה מצד כותבים צעירים. אורי שנהג לחנוך, לערוך ולהרביץ תורה ביוצרים חדשים, היה שולח את הבוסריים מביניהם לצבור ניסיון לפני שהם מבצעים קפיצת צוקהארה חסרת מודעות עצמית אל הבריכה של הגדולים. "תפרסם קודם כמה דברים במדור הדעות במקומון של יקנעם, ואז נדבר שוב".
- ואורי אורבך כתב: לא כיפה בים
"על זה תהיה תפארתנו?"
קושיה רטורית אורבכית קלאסית, המבטאת את הלו"ז שבתפיסת עולמו האנטי-סקטוריאלית הדוחה עיסוק בזוטות. אז יש משתתפים סרוגים בתכניות ריאליטי. נו, באמת, על זה תהיה תפארתנו?
- ואורי אורבך כתב על ההרוגים והטבוחים על מזבח הטלוויזיה
"צריך להשאיר משהו גם למשיח"
בניגוד לעסקנים משיחיים הרואים את האור גם בלילה, אורי הבין את גבולות הגזרה היטב. אין מה לעשות, לא את הכל אפשר לפתור בעצמנו. המשפט נאמר בהזדמנויות שונות, החל במלחמה האבודה מראש של 6 חותמות כשרות על אריזת חסה אחת - וכלה באי בחירת הרב סתיו לרב ראשי.
- ואורי אורבך כתב: חסה אחת, שש השגחות
"איתן מהבריכה"
שם העט שבחר אורי בתגובותיו למגיב "החרדי הגמור" גורנישט. האחרון נהג לבלבל בינו ובין השחיין איתן אורבך בתגובה לטורים שכתב אורי, וכינה אותו, בין השאר, "מושט בריכות משופם". מבולבלים? גם אנחנו, אך הדגמה חיה ניתן למצוא כאן בתגובות מס' 2 ו-13. כך או כך, אורבך היה בין הבודדים שידעו את זהותו של "גורנישט", והקפיד לשמור על עמימות בשאלה האם מדובר בו עצמו עד לרגע האחרון.
"צניעותנים"
תת-זרם ביהדות המקדיש את עתותיו לדיונים מעמיקים העוסקים באורך השרוול, ובכך בלבד. הצניעותנים נכללים במשפחת ה"זעזועם אמנותם" (ע"ע).
- ואורי אורבך הקים את עמותת "והיית משוגע"
"מדור מודעות האבל"
המדור בעזרתו נהג אורי להתעדכן על הנעשה בעיירה. זו כנראה אחת הסיבות לכך שהציע להפיק גם מדור של ביקורת לוויות. את הלוויתו שלו עצמו הוא היה קוטל, מן הסתם, בשל עודף סופרלטיבים ושמאלץ, ומגיב ב"נו, טוב, בסדר... אז נפטרתי, שומו שמיים! אז המגזר מזדעזע, לפעמים נדמה לי שהמגזר שלנו בנוי מפלקל".
"בלי סימני קריאה"
סלידתו של אורי מסימני קריאה נובעת מגישת האנטי-פאתוס שאפיינה את דרכו. אפשר לבקש לתרום לעניי עירך ולהדגיש שהם קודמים, גם בלי סימן קריאה בסוף!
"לתקשורת יש תקשורת חינם"
הדיווח התקשורתי הסובב סביב התקשורת עצמה תמיד נראה לאורי מוגזם. בדומה לעובדי חברת החשמל המקבלים חשמל חינם, אורי ראה בעיתונים ובכלי התקשורת גופים המקבלים תקשורת חינם, ולכן נהנים כל כך להיות עסוקים בעצמם.
- קבלו דוגמה: הקמפיין לעידוד הטרף
"לפחות תגידו תודה לשלמה"
שלמה הוא הגביר המגזרי, ולכולם יש טענות אליו, למרות שידו האכילה לא מעט מהפיות המתקלסים בו. ביטוי לכך אפשר למצוא בציטוט דוגמת: "נו, טוב... בסדר, אז הוא סגר לך את המדור, אבל אתה עובד אצלו כבר שנתיים, לפחות תגיד תודה לשלמה".
