לקראת ליל הסדר: איך להימנע מהצרבת?
ארוחות החג ידועות בכך שהן מכילות מאכלים עתירי קלוריות ועם פוטנציאל גדול מאוד לצרבת. איך לעבור את הארוחה בלי הבעירה, ומה לעשות אם בכל זאת זה קורה
ההכנות לליל הסדר בעיצומן, וגם החשש מאחת מתופעות הלוואי הלא נעימות - צרבת. הגורם לצרבת בחג הפסח היא ההתנהלות שלנו כסועדים, ה"מעמיסים" על הסוגר המפריד בין הקיבה והוושט. העומס הזה מאפשר לתוכן הקיבה לטפס אל הוושט ובכך לגרום לצרבת.
פרופ' רם דיקמן, סגן מנהל המערך לגסטרואנטרולוגיה ומנהל השירות לנוירוגסטרואנטרולוגיה במרכז רפואי רבין, מסביר מהי התופעה שמפחידה רבים. צרבת היא סימפטום, מעין תחושה של "שריפה" בבית החזה המופיעה לרוב לאחר ארוחה.
צרבת היא למעשה התסמין הכי שכיח של מחלת ההחזר הקיבתי - ושטי הנגרמת עקב חולשה של הסוגר המפריד בין הקיבה לוושט, ובכך מאפשר לנוזלים חומציים ולא חומציים לעלות מהקיבה לוושט.
צרבת היא תלונה נפוצה, כ- 20% מהאוכלוסייה הבוגרת תתלונן על צרבת לפחות פעם בשבוע. תסמין שכיח אחר הוא ההחזר או התחושה של חמיצות שעולה מהקיבה אל הלוע. בנוסף על התסמינים השכיחים ישנם גם כאלו שהם פחות שכיחים כמו לדוגמה: כאב בחזה, קוצר נשימה, שיעול, צרידות, שינה מקוטעת וכאבי בטן.
אז מה אפשר לעשות?
פרופ' דיקמן מסביר: "יש להפריד בין אנשים שכבר ידוע שסובלים ממחלת ההחזר הקיבתי- ושטי ושסובלים באופן כזה או אחר מצרבות לבין אלו שפשוט "מעמיסים" עומס יתר על הסוגר שבין הושט לקיבה ושיסבלו מצרבות רק סביב ארוחה כבדה.
"במקרים אלו, השכיחים בחגים כמו חג הפסח, מספיק להקפיד על אכילה נבונה ולהימנע מארוחות כבדות ובמיוחד ארוחות מאוחרות שאחריהן ממהרים ללכת לישון. כמו כן, עדיף להמעיט באכילת מזונות עתירי שומן ומומלץ בחום לצאת להליכה קצרה אחרי הארוחה. חשוב להקפיד לא לאכול ארוחה כבדה בשעה מאוחרת, ואם ניתן מומלץ להקדים את זמן ארוחת החג".
שירלי קטרון, רוקחת סופר-פארם, מוסיפה ואומרת כי כדאי להמעיט במזונות חומציים, מזון מתובל מאוד או חריף, מזון מטוגן, או כל מזון אחר שאתם כבר יודעים שיכול להיות בעייתי עבורכם. "בנוסף, כדאי לא להפריז בשתיית אלכוהול שגם עלול להיות בעייתי, (גם קפאין ושוקולד עלולים להיות בעייתיים). בכל מקרה, מומלץ לאכול קצת מכל דבר כדי לא לסיים את הארוחה "מפוצצים".
תכשירים שיקלו על הבעירה
קטרון מסבירה:
תרופות להקלה מיידית: הקבוצה הזו מכילה תרופות ללעיסה או מציצה, על בסיס סידן (טאמס, N- צרבת, צרבת X), על בסיס מגנזיום וסידן (רני), בנוזל- על בסיס מגנזיום ואלומיניום (מאלוקס ומאלוקס פלוס שמטפל גם בתופעות של נפיחות בבטן, קיים גם בכמוסות וגם בנוזל).
קיימים גם תכשירים היוצרים מעיין חיץ או מצוף המונע מתוכן הקיבה לטפס במעלה הושט ודוגמא לכך הוא תכשיר הנקרא גביסקון שניתן ליטול אותו בלעיסה או בשתייה לאחר הארוחה ולפני השינה. גם גביסקון איננו דורש מרשם רופא ופעולתו אורכת 2-4 שעות.
תרופות בעלות פעילות ממושכת יותר: הקבוצה הזו מכילה תרופות לבליעה כמו גסטרו, פמוטידין. לתרופות אלו יש, כאמור, פעולה ממושכת יותר בהשוואה לסותרי החומצה המיידיים אך תחילת השפעתן מעט ארוכה יותר.
תרופות חדישות יותר היעילות לטווח ארוך: הקבוצה הזו מכילה תרופות כמו אומפרדקס z ולוסק. מומלץ לקחת אותן חצי שעה לפני ארוחה. בנוסף אם משתמשים בהן לתקופות ממושכות - רצוי לבדוק את רמות B 12 כי הן עלולות להוריד את הרמה שלו בדם.
פרופ' דיקמן מוסיף ואומר כי מאידך, אנשים שכבר ידוע שסובלים ממחלת ההחזר הקיבתי- ושטי ושסובלים באופן כזה או אחר מצרבות מוטב שיקפידו על הרגלי החיים והאכילה שציינו קודם אבל גם "יתגברו" את הטיפול התרופתי שהם נוטלים או נטלו דרך קבע לצרבת.
"אנשים אלו מוטב שיגבירו את מינון תרופות המרשם לקראת ארוחת החג או סביב כל אירוע בו הם צורכים יותר מזון עתיר קלוריות בשעת לילה מאוחרת".
לפנייה לכתב/ת 
