שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חשיבות הפגישה הראשונה בין האונקולוג והחולה
    הפגישה הראשונה בין החולה המתבשר כי יש לו סרטן עם הרופא היא טעונה משני הצדדים. ובכל זאת, באמצעות הכנה מראש אפשר לצלוח אותה ואפילו לצאת מעודדים

    המפגש הראשון של חולה בסרטן מעי גס גרורתי עם האונקולוג הוא קשה וטעון, הן לחולה והן לרופא, אך חשיבותו גבוהה ביותר. למעשה בפגישה זו החולה מבין מה מצבו הרפואי ומקבל את ההסבר המקיף ביותר על מחלתו וכן על דרכי הטיפול העומדים לרשותו. לכן יש להגיע אליה ערוכים ולהקדיש לה זמן.

     

    קראו עוד

    המהפכה הגנטית באבחון סרטן המעי הגס

    מייאוש לתקווה: רגע הבשורה על מחלה קשה

     

    בדרך-כלל החולה מגיע לפגישה עם האונקולוג כשהוא מלווה בבן משפחה, חבר קרוב, או כל אדם שמקנה לו ביטחון וטוב שכך, מכיוון שהעומס הנפשי של החולה במעמד זה הוא גדול. בנוסף, מתווסף מידע רב שיש לקלוט ולעבד על המחלה והטיפול, טוב שיהיה אדם נוסף נוכח שיוכל לשמוע את הפרטים.

      

    צילום: אלי סגל, אורי דוידוביץ'

    צילום: אלי סגל, אורי דוידוביץ'

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מודעים למעמד הרגיש"

    רוב הרופאים האונקולוגים מורגלים בפגישות מעין אלה, אך אין פגישה אחת דומה לאחרת וגם אנו הרופאים, מתמודדים בכל פעם מחדש עם העובדה שעלינו לבשר לאדם היושב מולנו שהוא חולה במחלה קשה. יחד עם זאת, אנו מודעים לכך שכל חולה הוא מיוחד ועלינו לנסות ולהתאים עצמנו למפגש עימו באופן בו הוא יחוש בנוח ככל הניתן ויהיה קשוב.

     

    בחלק מהמקרים הרופא מכיר את התיק הרפואי של החולה לאחר שהוא נדון בישיבה מקדימה במסגרת ייעוץ רב תחומי שאנחנו עורכים באופן קבוע בבית החולים סביב הטיפול בכל חולה. במקרים אחרים, זו הפעם הראשונה שהרופא מתוודע לתיק הרפואי ולחולה.

     

    לכל רופא יש את הסגנון שלו וכל חולה הוא אדם עם צרכים אישיים המתאימים לו - יש חולים המעוניינים לשמוע הכל על מחלתם ועל הצפוי להם בהמשך, חולים אחרים רוצים לדעת רק את 'השורה התחתונה' ומבקשים שלא ישתפו אותם בכל הפרטים, ויש חולים שמסתגרים בתוך עצמם.

     

    מהלך הפגישה

    הפגישה תתחיל על-פי רוב בקבלת פרטים כלליים מהחולה על אורח חייו ומצבו הרפואי מעבר למחלת הסרטן. נושאים כגון עישון, אורח חיים, מחלות רקע וכדומה, כך שהרופא יכול לסכם לפניו תמונה ראשונית על מצב החולה.

     

    הפגישה תמשיך בהסבר מקיף על המחלה ומצב הגידול הספציפי, הסבר על מה שצפוי בהמשך על הטיפולים, התרופות הזמינות והשפעת הטיפולים על אורח החיים.

     

    לבסוף יש להותיר זמן לחולה לשאול שאלות ולענות עד כמה שניתן בצורה מקיפה. חשוב שהחולה ינסה להגיע מוכן לפגישה. מומלץ אף להכין מראש שאלות בכתב, כדי לא לשכוח בגלל בלבול או לחץ.

     

    אחת המטרות המרכזיות של הפגישה הראשונה היא כמובן קבלת המלצות הטיפול. יחד עם זאת, חשוב להשלים את כל הבדיקות הרלוונטיות, כגון: בדיקות דם, תפקודי כבד, CT, MRI, ולעתים יחליט הרופא לבקש בדיקות נוספות או להמתין לתוצאות בדיקות בכדי להחליט על הטיפול המתאים.

     

    למרות התחושה אצל החולה ומשפחתו שסרטן גרורתי דורש טיפול מיידי, חשוב להבין שלעתים כדאי להמתין מספר ימים עד לקבלת כל תוצאות הבדיקות. הדבר מבטיח התאמה טובה יותר של הטיפול למצבו של החולה.

     

    בחירת הטיפול

    בחירת הטיפול הראשון אותו יקבל החולה, היא קריטית. היא עשויה להשפיע לא רק על איכות חייו אלא על הארכת החיים ולעתים אף על הסיכוי שלו להגיע לריפוי מהמחלה, לכן אם יש בדיקה קריטית שחסרה, יש להרגיע את החולה (אשר במקרים רבים מבקש להתחיל בטיפול מיד) ולהסביר שיש חשיבות עצומה לבצע אותה, גם אם זה אומר להמתין מספר ימים, שכן רק לאחריה הוא יוכל לקבל את הטיפול המתאים ביותר לגידול שלו.

     

    כך למשל, חשוב לערוך בדיקה של סמנים גנטיים (ביו-מרקרים) לזיהוי מוטציות גנטיות של הגידול, בדיקה שנעשית על רקמה שנלקחת מהגידול בניתוח או ביופסיה ובעזרתה ניתן לקבוע מהו סוג הגידול, מהם מאפייני הגידול ומה מידת ההתפשטות שלו.

     

    לבדיקת הסמנים הגנטיים יש חשיבות גדולה מכיוון שתוצאותיה יכולות לכוון אותנו איזה טיפול יעזור ואיזה טיפול לא יעזור ולנבא את מידת הצלחת הטיפול עם תרופה מסוימת המותאמת אישית לאותם מאפיינים של הגידול.

     

    המפגש הראשון עם החולה הוא חשוב ביותר, אך הוא לא יהיה האחרון כיוון שניהול המחלה הוא דבר מתמשך, שנבנה עם הזמן. מדובר במחלה מאוד מורכבת שמעורבים בה המון פרטים, יש דברים שמתהווים לאט ושינויים שקורים בדרך. אך כל העת יש לזכור שהחולה במרכז ועל הרופא לקחת בחשבון, לצד ההחלטות הרפואיות, גם את צרכיו והעדפותיו של החולה.

     

    ניהול המחלה מורכב ממספר מעגלים טיפוליים שעוטפים את החולה, וכולם חשובים. המעגל הטיפולי הראשון הוא של האונקולוג, אחות מתאמת (אם יש), ואם החולה מקבל כימותרפיה או הקרנות אז מעורבים גם הצוותים של המכון האונקולוגי, הרופא וטכנאי הקרינה.

     

    כמו כן, בהתאם למצבו של החולה יש דיאלוג רציף גם עם הכירורג (אם הוא מיועד לניתוח), רופא פנימאי (אם מיועד לאשפוז), צוות מכון ההדמייה ועוד.

    בנוסף, יש גם את המעגלים המשיקים, כמו קשר עם קופות החולים (טפסי 17, אישור תרופות), ביטוח לאומי (שמבקש מהרופא סיכום מחלה), עובדת סוציאלית.

     

    הטיפול מאוד מורכב וכל אחד תורם את חלקו - יש מי שחולה במחלה ויש מי שעובד במחלה - כל חולה חייב שיהיה לידו מישהו שיתמוך בו, לא רק בזמן הטיפול הרפואי אלא גם מול הצד הבירוקרטי.

     

    אורח חיים בריא

    סרטן מעי גס גרורתי הוא מחלה לא פשוטה כלל, אך יש כמה דברים שניתן לעשות כדי למנוע אותה. יש לסגל אורח חיים בריא, לאמץ דיאטה מאוזנת ולערוך בדיקות סקר לגילוי מוקדם - בדיקת דם סמוי בצואה, בדיקה הנמצאת בסל התרופות וניתנת לכל מי שהגיע לגיל 50, ובדיקת קולונוסקופיה, בדיקה פולשנית שבינתיים אינה נמצאת בסל אך הוכחה במחקרים רבים כיעילה מאוד.

     

    כל שנה מאובחנים כ- 3,500 חולים חדשים בסרטן מעי גס, מתוכם כ-1,000 בשלב גרורתי. מודעות למחלה ולסכנות הטמונות בה היא הדרך הטובה ביותר במניעתה ולכם מומלץ לעשות את הבדיקות שעשויות להציל חיים.

     

     הכותבת היא אונקולוגית בכירה בשירות לגידולי מערכת העיכול במכון האונקולוגי בי"ח שיבא

     

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הפגישה הראשונה בין רופא לחולה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים