שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    היועמ"ש: גופי כשרות פרטיים יוכלו להעניק תעודות השגחה
    כפי שנחשף ב-ynet, מודיעה המדינה לבג"ץ כי תסכים לדרישת בעלי מסעדות להסתפק בהשגחה אלטרנטיבית, בלא שהדבר ייחשב להם לעבירה פלילית. עם זאת, קיבל היועץ חלקית את התנגדות הרבנות: בית מזון כזה לא יוצג כ"כשר". הרבנות: "ההחלטה פוגעת בציבור שצורך כשרות"

    בדרך לפשרה בבג"ץ: היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי המדינה לא תקנוס עוד בעלי מסעדות המציגים עצמם כמושגחים על ידי גופי כשרות פרטיים, ואף יבטל קנסות שכבר הוטלו עליהם בגין הונאת הצרכנים. ברבנות הראשית זועמים על הכירסום במונופול הכשרות הממלכתי ואימוץ הפרשנות המקלה לחוק, והבוקר יקיימו ראשיה דיון חירום בעקבות שינוי הסטטוס-קוו.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    במכתב לעו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, המייצגת שני בעלי מסעדות שעתרו לבג"ץ בעניין, מטעם המרכז הרפורמי לדת ומדינה - הודיעה פרקליטות המדינה על החלטת היועמ"ש: "לא יוגשו, במצב החקיקתי הקיים, הודעות תשלום קנס או כתבי אישום, נגד בעלי בתי אוכל שיציגו מסמך בו יצויין כי המקום מפוקח או מושגח על ידי גורם פלוני". בהתאם לכך מבקשת הפרקליטות מעו"ד שפירא-רוזנברג למחוק את העתירה.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

    השחור והלבן: כולנו שווים בעיניי האל/ הרב יצחק זגייה

    מכורים למירון: עם קראוונים וכבשים שבועיים מראש

    תגידו בקול: אלי זולטא מטאל אלוהים

     

    עם זאת הדגיש היועץ כי על בתי האוכל להבהיר בצורה מפורשת, ברורה ובולטת, באופן שאינו עלול להטעות את האדם הסביר, כי המסמך המוצג לקונים אינו מהווה "תעודת הכשר" מטעם הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, לא תיכתב המילה "כשר" ביחס למסעדות אלו – כפי שדרשה הרבנות, ובהתאם לנהוג כיום. "במקרה כזה, מדובר בעבירה על החוק, על פי המצב החקיקתי הקיים", הבהירו בפרקליטות.

     

    הרבנות: "יש הבנות קואליציוניות בנושא"

    ברבנות הראשית זועמים על היועמ"ש, וטוענים כי הדבר יגרום להונאה דה-פקטו והטעייה של הצרכן הממוצע

    שומר הכשרות, אשר איננו בקיא בנושא וסומך את ידיו רק על משגיחים מטעם הממסד הדתי הממלכתי. ועם זאת, ברבנות לא מודאגים, מאחר שלמפלגות החרדיות כבר הובטח במסגרת ההסכמים הקואליציוניים תיקון חקיקה שישמר את המצב הקיים כיום.

     

    בתום דיון חירום שיכנסו היום (ד') הרבנים הראשיים, הם צפויים לבקש מהיועמ"ש לאפשר לרבנות ייצוג חיצוני בבג"ץ, שלא באמצעות פרקליטות המדינה אשר אינה מגבה אותה. בנוסף יבקשו הרבנים מהיועץ לפעול לדחיית הדיון בעתירה בכמה חודשים, עד אשר תושלם החקיקה בנושא.

     

    מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל, אלחנן גלט, מסר ל-ynet: "הרבנים הראשיים נפגשו עם היועץ המשפטי לממשלה, וניסו להגיע איתו להבנות – אך לצערי הדבר לא צלח. ככל שנראה לנכון, נדרוש ייצוג משפטי חיצוני בבית המשפט. בנוסף ידוע לי כי ישנו הליך חקיקה והבנות קואליציוניות בנושא".

     

    הוא הוסיף כי "החלטה כזו פוגעת בסמכויות הרבנות הראשית לישראל הקבועות בחוק, וחשוב מכל - פוגעת בכשרות של בתי העסק – וברוב-רובו של הציבור הישראלי שדורש כשרות".

     

    להפקיע את המונופול על המילה "כשר"

    עו"ד שפירא-רוזנברג בירכה על החלטת היועמ"ש, וכינתה אותה "צעד בדרך לביטול המונופול של הרבנות על הכשרות בישראל". עם זאת, הביעה מורת רוח על ההסתייגות שהציב היועמ"ש, ודרשה כי ייקבע שלרבנות "אין מונופול על המילה 'כשר'", כדבריה.

     

    "על המדינה לאפשר לבעלי המסעדות להציג עצמן ככשרות. פרשנות זו של חוק איסור הונאה בכשרות, עולה עם עקרונות היסוד של המשפט במדינת ישראל, ומפרידה בין הכשרות שהיא ערך דתי - לבין מונופול שהוא אינטרס כלכלי".

     

    לפני כשלושה שבועות נחשף ב-ynet כי בכירי משרד המשפטים מגבשים פרשנות חדשה, מקלה ומרחיקת לכת,

    לחוק משנות השמונים, שמשמעותה היתר לכל עסק להציג עצמו ככשר - ללא כל פיקוח. ברבנות הראשית זעמו על הטעיית הציבור ו"חיסול הכשרות הממלכתית", ובמפלגות הדתיות והחרדיות דורשים מנתניהו לתקן זאת בחקיקה, כך שלא תותיר מקום לפרשנות.

     

    הדיון בנושא התעורר בעקבות עתירת המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שי גיני ויהונתן ודעי, אשר טענו כי המזון המוגש בהם כשר על אף שהם אינם מחזיקים בתעודות השגחה מטעם הרבנות המקומית – ולכן הם רשאים להציג עצמם ככאלה.

     

    פנייתם לבית המשפט באה לאחר שיחידת האכיפה של החוק הטילה עליהם קנסות כספיים, זאת בהתאם לפרשנות המקובלת לו שלפיה בית עסק לא יוצג בכתב ככשר אם הוא אינו מפוקח על ידי הרבנות. באת כוח העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, טענה לפגיעה בחופש העיסוק שלהם, וביקשה לבטל את החוק או להעניק לו פרשנות חדשה שתכשיר את מעשיהם.

     

    ההזנחה: "פגיעה באופיה היהודי של המדינה"

    אף שלשון החוק היא "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר",

    המליצו במשרד המשפטים כי יש להתיר זאת. לשיטתם, רק מצג שווא כאילו המקום כשר ונמצא תחת השגחה – הוא ההונאה האסורה. עם זאת, כאמור, קיבל היועמ"ש חלקית את דרישת הרבנות, וקבע כי המילה "כשר" לא תיכתב.

     

    הרב אהרון ליבוביץ',חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת "ירושלמים" ויוזם הפרויקט "השגחה פרטית – כשרות קהילתית", אמר כי "אנחנו רואים את הרצון העז של בעלי העסקים לקבל תעודת כשרות שלא דרך הרבנות הראשית. הפרויקט התחיל בירושלים, ובשנתיים האחרונות תפס תאוצה בבתי עסק רבים בעיר. בשנה האחרונה התרחבנו גם בתל אביב. מצוות הכשרות מבוססת על אמון, ובהשגחה הפרטית אנו מבקשים לייצר אמון בין בתי העסק לשומרי ושומרות הכשרות, תוך הסתמכות על כל דרישות ההלכה". הרב הוסיף כי "הציבור צמא לכך, לבתי העסק נמאס מהרבנות, ואנחנו נכנסים לחלל החשוב הזה".

     

    מתנועת נאמני תורה ועבודה נמסר בתגובה כי החלטת היועמ"ש ממחישה את הצורך הדחוף שבהסדרת יחסי

    דת ומדינה. "כפי שהתרענו עוד בימי הבחירות - התעלמות איננה פתרון; הבעיות ביחס לכשרות, גיור, בתי הדין הרבניים וקבורה לא ייעלמו, ועלינו כחברה לפתור אותן". הם קראו להסדרה כוללת: "ההתעלמות או הניסיונות הקוסמטיים של הגופים האחראיים, ובהם הממשלה והמשרד לשירותי דת, מובילים לקריסה מוחלטת של מערך הכשרות ובפגיעה באופיה היהודי של המדינה".

     

    עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, בירך אף הוא על הודעת היועמ"ש, וכינה אותה "קרן אור". "אנו זקוקים לעוד הרבה קרני אור כאלו כדי להאיר את החשכה שכפתה עלינו הרבנות הראשית בישראל", הוסיף. "ההחלטה מכבדת את פרנסתן של אלפי משפחות בישראל, ומוכיחה שוב שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל יוחנן
    היועמ"ש יהודה ויינשטיין
    צילום: גיל יוחנן
    הקץ לתעודה?
    מומלצים