עדשות תוך עיניות: גם טיפול בקטרקט - וגם תיקון הראייה
כיום, בכל ניתוח קטרקט מושתלת עדשה תוך עינית. איזה סוגי עדשות קיימים, איך מתבצעת ההתאמה ואיך כל זה קשור באנטי אייג'ינג?
בשיתוף לוכסוויז'ן
כ-62 אלף ניתוחי קטרקט מתבצעים מדי שנה בארץ, ב-1,000 מהן מושתלות עדשות תוך עיניות מתקדמות כגון מולטיפוקליות ו/או לתיקון צילינדר. לדברי ד"ר שמואל לוינגר, מנהל רפואי של רשת 'עיניים', מדובר בתופעה שהיא רק בתחילתה והיא צפויה ללכת ולגדול.
הוא מסביר כי העדשות החדשות המשווקות כיום למטופלים מעניקות חווית ראייה טובה ונוחה הרבה יותר, כזו הכוללת מעבר נוח בין טווחי הראייה השונים כך שההסתגלות לעדשה קלה יותר.
בשנים האחרונות, נכנסו לשימוש עדשות בעלות 3 מוקדי ראייה – קרוב, בינוני ורחוק. עדשות אלה הן מולטיפוקליות מובהקות (נקראות גם עדשות טריפוקליות). "בעצם מדובר בעדשה שמעניקה חווית "אנטי אייג'ינג", אומר ד"ר לוינגר.
עוד כתבות בערוץ בריאות העין
הסרת קטרקט ותיקון ראייה בבת אחת
בכל ניתוח קטרקט המתבצע כיום מושתלת עדשה תוך עינית. העדשה התוך עינית הינה עדשה מלאכותית, אשר מחליפה את העדשה הטבעית של העין, שהפכה עכורה בשל הקטרקט.
לדברי ד"ר לוינגר העדשה הנפוצה ביותר בעשרות השנים האחרונות, הינה העדשה המונופוקלית. עדשה בעלת מוקד ראייה אחד – מיקוד רחוק או מיקוד קרוב. לקראת ניתוח קטרקט רופא מסביר לפציינט מהן האפשרויות העומדות בפניו כדי לבחור את הפתרון המתאים ביותר עבורו (ע"פ אורח חייו והפעילויות המרכזיות בהן הוא עוסק).
עם השנים עברו יצרניות העדשות התוך עיניות לחומרים מתקדמים כגון סיליקון/הידרופובי אקרילי. בזכות השימוש בחומרים אלה יוצרו עדשות הניתנות לקיפול. עובדה זו מאפשרת להחדיר אותן דרך פתח קטן מאד בעין כך שנמנע הצורך לבצע חיתוך נרחב ותפרים מורכבים.
במהלך העשור האחרון פותחו עדשות מתקדמות יותר, המכונות גם עדשות פרימיום. מטרתן של העדשות האלה היא להקנות פתרון אופטי לסובלים מבעיות ראייה (מעבר להסרת העדשה העכורה).
דוגמא אחת לעדשה מתקדמת היא העדשה הטורית – עדשה המעניקה פתרון לאנשים הסובלים מאסטיגמטיזם (צילינדר) בעיניהם. לצורך השתלת עדשה כזו מבצעים הרופאים בדיקות מקיפות אשר מחשבות את העיוות בעין ומגדירות את הכיוון בו תושתל העדשה.
בזכות השתלת עדשה זו, זוכה המטופל בפתרון כפול – הן לבעיית הקטרקט והן לבעיית הצילינדר. התוצאות האופטיות הן חיוביות מאד והשיפור בחדות הראייה משמעותי ומורגש.
דוגמא נוספת לעדשה מתקדמת היא העדשה המולטיפוקלית. למעשה, רבים מבני אוכלוסיית הגיל השלישי, אשר סובלים מקטרקט, כבר עושים שימוש במשקפי מולטיפוקל על בסיס קבוע. לכן, בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה רב מוקדית המעניקה לפציינט מוקדי ראייה שונים (קרוב, רחוק וכדומה). עדשות אלה מציעות דרך מהפכנית להשתחרר מהתלות במשקפיים.
ככה זה התחיל
ד"ר שמואל לוינגר אומר כי העדשה התוך עינית הראשונה הושתלה בשנת 1950. העדשה הושתלה בעקבות מחקר של רופא בשם הרולד רידלי. החומר המקורי ממנו הופקו העדשות נקרא בשם PMMA.
חומר זה נבחר לשימוש לאחר שהרופא הבריטי, הרולד רידלי, חזה במלחמת העולם השנייה בטייסי חיל האוויר שנפגעו מהחומר הנ"ל בעיניהם (חומר ממנו יוצרו שמשות במטוסים) וגילה כי הפגיעה לא הובילה לתגובה שלילית כלשהי בעין וכי ניתן להשתילו בעין למשך שנים רבות. השימוש בעדשות התוך עיניות נעשה נפוץ רק סביב שנות ה- 70 של המאה הקודמת.
המילה האחרונה בתחום כיום היא כאמור עדשה אשר מאפשרת להנות מטווחי ראייה שונים לקרוב, לרחוק ולטווח הביניים המתאים גם לעבודה מול מחשב. בכך ניתן להפחית למינימום את התלות במשקפיים גם בגיל המבוגר.
לפנייה לכתב/ת 
