איך מקבלים טיפול של בית חולים, בבית?
מרצל בן ה-87 נפל וסדק שתי חוליות בעמוד השדרה. הוא נכנס ויצא מבתי חולים עד ששמע על האפשרות של אשפוז בבית. למי זה מתאים, איך זה מתבצע בפועל ולמי צריך לפנות כדי לקבל את כל המידע?
בשיתוף צבר רפואה
מרצל גולדנברג, בן ה-87 מקרית ביאליק, נפל לפני מספר שנים וסדק שתי חוליות בעמוד השדרה. מאז הוא יושב בכיסא גלגלים. "מצאתי את עצמי יוצא ונכנס לבית החולים לטובת טיפולים בגלל הכאבים מהם אני סובל והמוגבלות שלי וגם בגלל קוצר נשימה קשה, שבגללו אני ישן עם מסכת חמצן", מספר גולדנברג.
"רוב חיי הייתי בריא וחזק וגם היום, במצבי, אני ממשיך לעבוד. האשפוזים התכופים בבית החולים תפסו אותי לא מוכן. אחד הרופאים שטיפל בי, הסב את תשומת ליבי לשירות בבית שמעניקה חברה העובדת מטעם קופת החולים.
"אחרי שיחה קצרה עם הרופא, האחות והעובדת הסוציאלית כבר היה לי ברור שזה בדיוק מה שמתאים לי. מאז אני מקבל את כל הטיפול שאני זקוק לו - בבית".
גולדנברג מספר כי הביקורים של הצוות הרפואי בביתו מקלים עליו מאוד: "אני אפילו לא צריך לצאת מהבית לבדיקות דם. האחות, הרופא והעובדת הסוציאלית עושים עבודה נהדרת. הם קשובים לכל מה שאני צריך, מייעצים, תומכים, עוזרים וזמינים לכל שאלה או בקשה".
הוא מוסיף: "אני איש מבוגר ומתגעגע מאד לאשתי שנפטרה לפני כשנתיים. חלקנו יחד למעלה מ-60 שנה. אני יודע שעבורי אין כמו בבית. אני לא מכביד על משפחתי, לא מטלטל בדרכים במצבי, וגם לא תופס מיטה בבית חולים של מי שצריך אותה יותר ממני. התחלתי את הטיפול בבית בתחילת חודש יוני ומאז לא אושפזתי ולו פעם אחת, זה אומר משהו על איכות הטיפול בבית".
אפשרות האשפוז בבית
מערכת הבריאות בישראל מבינה שהמרחב הביתי הוא המרחב הטיפולי העתידי, ופועלת במישורים רבים כדי ליצור תהליכים ונהלים התומכים בכך. הצפיפות בבתי החולים ובעיקר במחלקות הפנימיות, והעומס המוטל על הצוותים הרפואיים – מהווים נקודת לחץ להאצת תהליכים אלו.
אשפוז בית מהווה חוליה חדשה במערכת הבריאות, המקשרת בין הטיפול במחלקות הפנימיות לבין הטיפול השוטף בקהילה. החולה נמצא תחת השגחה קפדנית בביתו, עם צוות רפואי המלווה אותו בזמינות טלפונית 24/7, ומאפשר לו לחזור לשגרה יציבה ומאוזנת עם מינימום אשפוזים בבית החולים.
ד"ר רוני צבר הוא המייסד והמנהל הרפואי של 'צבר רפואה', המספקת שרותי אשפוז בית בכל רחבי הארץ.
- למה אנחנו זקוקים לאשפוז בבית?
"האוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה ובאופן טבעי - מתבגרת. במקביל, מחלות רבות הפכו מסופניות לכרוניות. המודל של בית חולים כמקור אשפוז בלעדי, התקבע בסוף המאה הקודמת. אולם, בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת ההבנה שאשפוז בבית חולים כבר אינו הפתרון היחיד ארוך הטווח.
"הזיהומים בבתי החולים, ההשפעה הפסיכולוגית הגורמת לירידה ברמת התפקוד הקוגניטיבי של החולה, מצבו הנפשי המידרדר והמעמסה שנופלת על המשפחה – כל אלו מובילים למסקנה שיש למצוא חלופת אשפוז שאינה בתוך בתי החולים המוסדיים.
"הבעיה היא, שאין כמעט חלופות אשפוזיות שאינן בתי חולים. המרחב האשפוזי האופציונלי היחידי הוא זה האישי – ביתו הפרטי של החולה. היתרונות ברורים - המקום והסביבה האנושית מוכרים ונוחים, וגם המשפחה המטפלת מרגישה נוח יותר ואינה נדרשת להפר את שגרת החיים באופן כה מטלטל".
- למי זה מתאים?
"זה כמובן עניין של בחירה ובהיבט הרפואי לא תמיד יתאים לכל אחד. יחד עם זאת, רוב המטופלים היו שמחים לקיומה של אופציה כזו. אשפוז בית מתאים במיוחד לחולים כרוניים המתמודדים עם מגוון מחלות על רקע לבבי / ריאתי / כבד / נוירולוגי / סוכרתי / פצע קשה ריפוי / דמנציה, ומאופיינים כחולים אשר מרבים להתאשפז בבית החולים ואינם מאוזנים בשל תסמינים רבים מהם הם סובלים.
איך מתנהל אשפוז בבית?
"בשלב הראשון ייעשה ביקור הערכה ע"י רופא מומחה, כדי להתאים לחולה תוכנית טיפול אישית המותאמת לצרכיו הרפואיים. תיבדק היסטוריה רפואית וייערך בירור מקיף הכולל הערכה תפקודית, הערכת כאב, מצב נפשי, התאמת תרופות וכיו"ב.
"תוכנית הטיפול תגדיר יעדים לטיפול, את אנשי המקצוע הרפואיים אשר ילוו את המטופל, תוכנית ביקורים סדורה והגדרת ההתאמות הנדרשות בבית המטופל (כגון סיוע של עובד זר, ציוד מיוחד שניתן להשכיר מעמותת חסד וכיו"ב). הצוות זמין טלפונית 24/7, מגיע לביקורים סדירים ובמידה ועולה הצורך, מקיים הצוות ביקורים נוספים".
איך אפשר לקבל את השירות?"המדינה וקופות החולים רואים בשירות זה שירות שהוא הכרחי, מכבד וחיוני לעתיד הרפואה, ולכן אנחנו מקווים שבעתיד הקרוב הטיפול יהפוך לציבורי ללא עלות לחולה. כבר היום, במקרים מסוימים, קופות החולים מזהות את המטופלים המורכבים המתאימים לאשפוז בית, ובהתאם לשיקול דעתן, מפנות אותם לקבלת שירות זה. במקרים אחרים, ניתן לקבל את השירות במסגרת פרטית בתשלום".
בדרך לבית חולים בבית
מערכת הבריאות ובתי החולים בנויות על מפתח תקציבי ותפקודי לפי מספר מיטות אשפוז. אבל מה אם חלק מהמאושפזים יעברו לאשפוז בית וכל התפיסה לגבי המערכת תעודכן בהתאם?
פרופ' שלמה וינקר, הוא יו"ר איגוד רופאי המשפחה וראש חטיבת רפואה ב'לאומית שירותי הבריאות', והוא נותן מבט רחב על האשפוז הביתי ועל השפעתו על עולם הרפואה העתידית.
"אנחנו עומדים היום בפני אתגר של אוכלוסייה ההולכת ומזדקנת. הקהילה הקשישה הנזקקת לטיפול מתמשך, היא קהל היעד המרכזי לטיפול רפואי בבית.
"בית החולים, מטופל בגיל הזה חשוף לסיכונים רבים, בעיקר בגלל המעבר מהסביבה המוכרת לטובת האשפוז בבית החולים. הוא עומד בפני סכנות של נפילות, קוגניציה מתדרדרת, זיהומים ועוד. הפרקטיקה בבית החולים עלולה להגביל ואפילו להשפיל את כבודו של הקשיש. חלופת הטיפול בבית, הנעשה בסטנדרטים קפדניים, עשויה להיות חלק חשוב במניעת ההתדרדרות הרפואית של החולה הקשיש".
- כל אדם יכול לעבור לאשפוז בבית?
"במקביל למערכת השיקולים הרפואיים, חייבת להתקיים גם מערכת שיקולים סוציאלית. מאחר שמדובר באדם שאינו בריא, חשוב לוודא שיש בבית סביבה טובה ותומכת, בלעדיה לא יוכל להתקיים אשפוז בבית".
- מה צופן העתיד לאשפוז בבית?
"האוכלוסייה גדלה ובתי החולים כיום אינם מאפשרים מענה מתאים לצרכים. יש תמיכה של הרופאים בבתי החולים באשפוז הביתי, כשזה מתאפשר. כמו כן, עם התפתחות הטכנולוגיה והניטור מרחוק, אפשר לעשות יותר פעולות מהבית.
"כבר היום המציאות היא כזו שמשחררים אנשים מוקדם מאד מהמחלקות הפנימיות, לכן יש חשיבות רבה להמשך רצף הטיפול בבית. הרעיון הוא לתפור את החליפה המתאימה לכל חולה, עם פרוטוקול סיעודי ורפואי המתאימים לו. זה כדאי לכולם".
בשיתוף צבר רפואה
לפנייה לכתב/ת 
