שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תקציב המדינה לשנת 2019: מי ירוויח, מי פחות
    שרי הממשלה דנו במשך שעות ארוכות על אישור תקציב המדינה לשנת 2019. לצד תוספות להעלאת קצבת החולים הסיעודיים, ותוספת נאה של 2.5 מיליארד לתקציב החינוך, קיים קושי במתווה קצבאות הנכות וצומצמה הזכאות לשיכון בסל הקליטה. ניתוח

     

    ראש הממשלה ושר האוצר בישיבה המסכמת לתקציב 2019 (צילום: אלכס קולומויסקי) (צילום: אלכס קולומויסקי)
    ראש הממשלה ושר האוצר בישיבה המסכמת לתקציב 2019(צילום: אלכס קולומויסקי)
     

     

    הממשלה התכנסה במשך שעות ארוכות כדי לדיון בתקציב המדינה לשנת 2019 הנאמד ב-397.3 מיליארד שקל. התקציב כולל בין השאר תוספת של 2.5 מיליארד שקלים לתקציב החינוך שייהנה מתוכניות לחיזוק האנגלית ולצמצום פערים, קצבאות הסיעוד יוגדלו וקשישים ייהנו מטיפולי שיניים. מאידך, מתווה העלאת קצבאות הנכות טרם סוכם, צומצמה הזכאות לשיכון במסגרת סל הקליטה וניצולי השואה שוב נותרו מאחור.

     

    ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח בבוקר: "הפחתנו את שיעורי המס, וייתכן מאוד שבגלל מה שעושה הנשיא טראמפ נצטרך להפחית אותם עוד יותר". בצד ההבטחה הזו, ייתכן שהממשלה תידרש לשנות את החוק להגדלת הגירעון, למרות התנגדות מצד נגידת המדינה, קרנית פלוג. תקציב הביטחון עומד על 59 מיליארד שקלים לשנה במסגרת התוכנית הרב-שנתית, כמחצית מזה לצה"ל. שר הביטחון אביגדור ליברמן דרש להגדיל את התקציב ב-4.8 מיליארד על פני שלוש השנים הקרובות לנוכח האתגרים הביטחוניים. הדרישה הזו תידון בצוות בינמשרדי. לפניכם ניתוח תקציב המדינה - הנקודות לחיוב ולשלילה.

     

    לעיון בהצעת תקציב המדינה ל-2019 - לחצו כאן

     

    לעיון בחוק ההסדרים - לחצו כאן

     

     

    תקציב הרווחה - 52 מיליארד שקל

    תקציב הרווחה לשנת 2019 מורכב מ-44.3 מיליארד שקל למוסד לביטוח לאומי, ו-7.65 מיליארד למשרד הרווחה. הבשורה הגדולה ביותר בתחום הרווחה בתקציב 2019 היא רפורמת הסיעוד. גולת הכותרת של התוכנית היא העלאת הקצבה לחולים סיעודיים קשים מ-3,432 שקלים ל-5,000 שקלים. לפי עיקרי התוכנית, חולים סיעודיים שיעדיפו מטפל ישראלי יקבלו עוד שעות סיעוד, ואלה שנמנו עם חלק מהביטוחים הקבוצתיים מעל גיל 60 - ייקלטו מיד לביטוחים של קופות החולים. בנוסף, טיפולי שיניים מעל גיל 75 יהיו בחינם - למעט טיפולים מורכבים.

     

    "הרפורמה בסיעוד נותרה ללא כיסוי" (צילום אילוסטרציה: Shutterstock) (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
    "הרפורמה בסיעוד נותרה ללא כיסוי"(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
    עם זאת, הרפורמה אינה מכוננת ביטוח סיעוד ממלכתי בישראל, בדומה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כפי שרבים קיוו שיקרה. "הרפורמה בסיעוד היא קשקוש שאין מאחוריו כלום, פרט לאימוץ הצעת החוק שלי לטיפולי שיניים למבוגרים", אומר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני). "הרפורמה לביטוח סיעוד-ממלכתי ולעצירת הגיהינום בבתי האבות הסיעודיים - נותרה ללא כיסוי".

     

    סעיפים רבים בתקציב המדינה מיועדים לשפר את מצבו של מעמד הביניים בישראל. תוכנית "נטו משפחה" שנכללת בתקציב מעניקה הטבות במיסוי למשפחות עובדות, ומבטלת מכסים על טלפונים סלולריים ועל בגדי תינוקות והנעלה. עם זאת, קשה למצוא בתקציב סעיפים שממוקדים בטיפול במשפחות העניות ביותר. "הממשלה שוב מפספסת את החלשים ביותר", אומר מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב. "חסרים מאוד יעד ממשלתי לצמצום העוני, אימוץ מלא של המלצות הוועדה למלחמה בעוני ותקציב ייעודי להקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי".

     

    קצבאות הנכות לא הוצמדו

    פרופ' ג'וני גל, ראש תחום הרווחה במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מוסיף: "אם מערכות הרווחה והקצבאות לא ישתפרו בצורה דרמטית ומערכת המס לא תטיל נטל גדול יותר על בעלי ההכנסות הגבוהות, אושרם ותרומתם החברתית האפשרית של רבבות מתושבי ישראל ימשיכו להיפגע".

     

    התוכנית הממשלתית להעלאת קצבאות הנכות, שהוצגה במסיבת עיתונאים חגיגית בשבוע שעבר, הייתה אמורה להיכלל אף היא בתקציב, אך מחלוקות של הרגע האחרון בין משרד האוצר למשרד הרווחה, שטרם הגיעו לכדי פתרון, הותירו אותה לפי שעה מחוצה לו. התוכנית מגדילה את קצבת הנכות הבסיסית בכ-500 שקלים שמחולקים לשתי פעימות בשנת 2018, ובסך הכל בשני מיליארד שקלים. עם זאת, היא אינה כוללת את הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק ואינה מעגנת את הפעימות השלישית והרביעית להעלאת הקצבאות בשנים הבאות, לכן ארגוני הנכים מתנגדים לה, כמו גם שר הרווחה חיים כץ.

     

    שר הרווחה חיים כץ. מחלוקת עם משרד האוצר (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    שר הרווחה חיים כץ. מחלוקת עם משרד האוצר(צילום: אוהד צויגנברג)

    חבר הכנסת שמולי. "הרפורמה בסיעוד היא קשקוש" (צילום: אלי סגל) (צילום: אלי סגל)
    חבר הכנסת שמולי. "הרפורמה בסיעוד היא קשקוש"(צילום: אלי סגל)

    "רבע מיליון האנשים המתקיימים מקצבת הנכות ימשיכו לחיות בעוני מחפיר, כי אין שום זכר להעלאת הקצבאות, שאמורה בשנת התקציב 2019 להיות כבר בפעימה השנייה, לפי כל ההתחייבויות וההסכמים עליהם חתמנו", אומר ח"כ אילן גילאון (מרצ). בנוסף, הנכים זועמים על כך שעל פי הצעת התקציב, יישום תקנות הנגישות של המבנים הציבוריים נדחה בשלוש שנים נוספות, בשל עלותן הרבה ואי עמידתן של הרשויות המקומיות ובתי המלון ביעדים שהוצבו.

     

    התקציב כולל גם את האצת יישום המתווה להעלאת תוספת הוותק לקצבת זקנה. תוספת הוותק הייתה ניתנת בעבר רק למי שצבר יותר מעשר שנות עבודה בישראל, דבר שפגע בעולים חדשים ובנשים שהיו עקרות בית תקופה ממושכת. על פי ההסכם, עולים חדשים ונשים שלא קיבלו את מלוא תוספת הוותק, יקבלו תוספת של עד 50 אחוז לקצבאות הזקנה.

     

    בתקציב אין התייחסות למצבם הקשה של רבים מניצולי השואה בישראל ולפערים הגדולים בין האוכלוסייה היהודית לערבית. "הרזרבות התקציביות הגדולות הקיימות השנה היו יכולות לשמש לנקיטת צעדים משמעותיים יותר לצמצום העוני והמצוקה בקרב קשישים וניצולי שואה, כמו העלאת קצבאות הזקנה והשוואת התנאים לניצולי שואה שעלו אחרי 1953", אומרים בקרן לידידות.

     

    60 מיליארד שקל למשרד החינוך

    תקציב משרד החינוך לשנת 2019 יהיה כ-60 מיליארד שקלים - תוספת של כ-2.5 מיליארד שקלים ביחס לתקציב 2018, והוא יישאר השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון.

     

    התקציב יכלול בין השאר את התוכנית לקיצור חופשות החגים, שהושקה השבוע ועלותה 400 מיליון שקלים. במסגרת התוכנית יקוצרו כבר השנה חמישה ימים מחופשת הפסח, והחל מהשנה הבאה יקוצרו חמישה ימים נוספים מחופשת החנוכה. בימים אלה לא יתקיימו לימודים כרגיל אלא פעילויות העשרה, חוגים, אירועי תרבות ועוד. התשלום יהיה דיפרנציאלי, לפי המדד הסוציו-אקונומי של הרשות שבה מתגוררים ההורים, והעלות המקסימלית תהיה 30 שקל ליום. מורים, גננות, מדריכים וצוותי הוראה שירצו לקחת חלק בתוכנית יקבלו שכר נוסף.  

    השר בנט ומנכ"ל משרד החינוך, שמאול אבואב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    השר בנט ומנכ"ל משרד החינוך, שמאול אבואב(צילום: מוטי קמחי)

    לימודי מתמטיקה. יעודדו תלמידים לעבור מ-3 ל-4 יחידות (צילום: ShutterStock) (צילום: ShutterStock)
    לימודי מתמטיקה. יעודדו תלמידים לעבור מ-3 ל-4 יחידות(צילום: ShutterStock)

    התקציב כולל גם את המשכה של הרפורמה לקידום לימודי המתמטיקה, בעלות של 75 מיליון שקל. לאחר שעד כה התמקדו בתלמידי חמש היחידות, השנה יושם דגש על תלמידי 3 ו-4 יחידות, כאשר המערכת תעודד תלמידים מצטיינים בשלוש יחידות לעבור לארבע יחידות, ותלמידים שאינם נבחנים כלל במתמטיקה - להיבחן ברמת שלוש יחידות. במסגרת התקציב יינתנו בין השאר תגבורים לימודיים, חונכות וירטואלית, יוקצה תקציב להמשך הרחבת ההסמכה למורים ומתן מענקים לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות שיבחרו ללמד מתמטיקה בבתי הספר.

     

    תוכנית "חוג לכל ילד"

    שר החינוך נפתלי בנט יצא השנה בהצהרה כי יש לחזק את לימודי האנגלית במערכת החינוך, ולהתמקד יותר בשפה המדוברת. לכן, תקציב המשרד כולל גם את תוכנית זו שעלותה 70 מיליון שקל, ובמסגרתה יינתן בין השאר קורס באנגלית מדוברת לכל תלמיד בכיתה י', יתווספו שעות לימוד באנגלית בכיתות ז' שיוקדשו לאנגלית מדוברת, יורחבו התחרויות הארציות לתלמידי כיתות ט', כשמטרת העל היא להגדיל את מספר הניגשים לארבע וחמש יחידות לימוד באנגלית ל-70%.

     

    תוכניות נוספות שנכללות בתקציב נועדו לצמצם את הפערים במערכת החינוך, אלה הקיימים בין מרכז לפריפריה, בין תלמידים עשירים לעניים, וכן ברמה המגזרית בין תלמידים יהודים לערבים, ובין חילוניים לדתיים. אחת התוכניות לצמצום הפערים היא תוכנית הצפון שעלותה 120 מיליון שקל. במסגרת התוכנית, לכל רשות תהיה האוטונומיה להחליט מה לקדם על פי הצרכים שלה (פתיחה של מרכזי נוער, מתן מלגה לצורך סבסוד פעילויות פנאי, טיפול בילדים בסיכון ועוד). מתוך התקציב, 44 מיליון שקל מוקצים לטובת פרויקט "חוג לכל ילד", במסגרתו 33 תלמידים בכיתות ד'-ה' במגזר היהודי (ד'-ו' במגזר הלא יהודי) יזכו למגוון רחב של חוגים בשפות שונות.

     

    בשנת הלימודים הבאה תימשך גם התוכנית לצמצום מספר התלמידים בכיתה ותתרחב לכיתות ד'. עלותה של התוכנית כ-50 מיליון שקל, ותכליתה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה ל-34 בשכבות החזקות ו-32 בשכבות החלשות.

     

    סייעת נוספת ב-5,200 גנים

    בגני הילדים ימשיך יישומה של תוכנית הסייעת השנייה, בעלות של חצי מיליארד שקלים. במסגרת תוכנית זו, בגנים בהם יותר מ-30 ילדים מועסקת סייעת נוספת פרט לסייעת הקיימת ולגננת, כשהמטרה היא להקל על התמודדות הצוות עם מספר הילדים הגדול ולספק מענה לצרכים הפיזיים והרגשיים של הילדים. כבר היום התוכנית פועלת ב-5,200 גנים ברחבי הארץ.

     

    הפגנת מורים בדרישה להעלות את שכרם. ארכיון (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    הפגנת מורים בדרישה להעלות את שכרם. ארכיון(צילום: מוטי קמחי)

    ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, התייחסה לתקציב משרד החינוך ואמרה: "אין ספק שהתוכניות שאנחנו רואים הן נכונות - קידום מקצועות ליבה, צמצום פערים במערכת, שיפור ההוראה בגני הילדים. אבל הטענה הכללית שלי היא שלכל התוכניות הללו צריך להוסיף יותר כסף כדי שהן תהיינה יותר אפקטיביות, ולשם כך לגרוע מדברים אחרים בתקציב. משרד החינוך צריך לעשות בדק בית האם כל הכספים הולכים למקומות הנכונים, אני בטוחה שהרבה כסף הולך לפיקוח, בירוקרטיה ומשם אפשר לנתב עוד כספים לתוכניות החשובות".

     

    ליבמן טוענת גם שיש צורך בתקציבים נוספים לקידום מעמד המורה. "צריך משכורות למורים, למשוך כוח אדם ברמה גבוהה יותר למערכת. נכון שעכשיו נסגר הסכם שמעלה את השכר ההתחלתי של מורה ל-8,000 שקל, אבל זה לא מספיק. הייתי רוצה לראות יותר מסלולים מיוחדים למורים, יותר תוכניות מצוינים".

     

    משרד השיכון: 5.2 מיליארד שקל

    תקציב משרד השיכון לשנת 2019 יהיה  5.2 מיליארד שקל המיועדים לבנייה חדשה (תכנון ופיתוח עירוני וכפרי, כולל מחיר למשתכן), מרקם ותיק (שיקום שכונות, מוסדות ציבור ופיתוח במגזר המיעוטים), ודיור ציבורי (רכש ותחזוקת דירות). בנוסף התקציב כולל 2.6 מיליארד שקל עבור סיוע בדיור ל-165 אלף משקי בית.

    פרויקט מחיר למשתכן בירוחם ()
    פרויקט מחיר למשתכן בירוחם

     

    לטובת ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 ופינוי בינוי) יתווסף לתקציב משרד השיכון סכום של 90 מיליון שקל לעומת תוספת של 10 מיליון שקל לטובת סעיף זה בשנים קודמות.

     

    כן תוקצה תוספת של 11 מיליון שקל לשיקום שכונות חברתי (התאמת המשפחות בדיור הציבורי מבחינה חברתית) ותוספת של 200 מיליון שקל לתחזוקת הדיור הציבורי ושיקום שכונות פיזי. יצוין כי תוכנית הדגל של משרדי האוצר והשיכון, "מחיר למשתכן", לא מתוקצבת במסגרת תקציב המדינה אלא בהחלטה מועצת מקרקעי ישראל ועל כן היא בתקצוב חוץ תקציבי.

     

    מתקציב המשרד הופחתו כ-30 מיליון שקל, לצורך תיקון סל קליטת העלייה, כך שזכאות לסל קליטה לעולה יחיד או לעולים שהם בני זוג תינתן רק כשסך נכסי משק הבית שלהם יהיה נמוך מ-500 אלף שקל.

     

    לצד זאת משרד השיכון הודיע היום כי לראשונה - הושג הסכם תקציבי בהיקף של 50 מיליון שקל, שיאפשר למשרד הבינוי והשיכון לשכור דירות ולאכלס בהן את כל 3,000 הממתינים לדיור ציבורי כפתרון ביניים עד אכלוסם בדיור קבוע. בנוסף הוסכם על תוספת של 200 מיליון שקל לטובת שיקום שכונות ותחזוקת הדיור הציבורי, 90 מיליון שקל לרשות הלאומית להתחדשות עירונית וכן תקציב בהיקף של 100 מיליון שקל לעידוד ההתיישבות בנגב, בגליל, באיו"ש, בבקעה ובאזורים גאוגרפיים נוספים - לעומת 60 מיליון בתקציב 2018.

     

    בפורום הדיור הציבורי מציינים כי התקציב הנוכחי יאפשר רכש של מאות דירות בלבד, בזמן שוועדת אלאלוף למאבק בעוני קבעה שחסרים במדינת ישראל יותר מ-50 אלף דירות ציבוריות. כמו כן קובלים בפורום כי אין פתרון לכ-170 אלף משפחות, הכוללות את זכאי משרד הקליטה שממתינים לדירות, וכ-150 אלף משפחות נוספות. מדובר במשפחות שמקבלות סיוע בשכר דירה ולא קיבלו זכאות בשל הקשחת הקריטריונים לאור המחסור בדירות. עוד מציינים בפורום כי התוספות לטובת שיקום שכונות ותחזוקת הדיור הציבורי יאפשרו שיפוץ ותחזוקה חלקית בלבד.

     

    הגנת הסביבה - 550 מיליון שקל

    מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי הושגו הסכמות תקציביות בנוגע לתקציב הבסיס והפעולות של המשרד לשנת 2019. התקציב יגדל בכ-10% ויתוקצבו שלוש תוכניות לאומיות חדשות להפחתת זיהומים וסיכונים בהיקף של יותר מ-150 מיליון שקל. מטרת התוכניות הלאומיות - צמצום ומניעה של זיהום אוויר כתוצאה משריפות בשטחים פתוחים, טיפול במפגעים סביבתיים ביהודה ושומרון ומפגעים חוצי גבולות, וקידום טכנולוגיות סביבתיות ואתרי ניסוי עבור מיזמי סביבה. 

    גג סולארי. יבוטלו היטלי ההשבחה (צילום: נמרוד גליקמן) (צילום: נמרוד גליקמן)
    גג סולארי. יבוטלו היטלי ההשבחה(צילום: נמרוד גליקמן)

    בנוסף, תקציב הבסיס והפעולות של המשרד להגנת הסביבה (ללא התוכניות הלאומיות) יגדל בכ-10% בשנת 2019 ביחס לשנים 2017-2018, מ-368 מיליון שקל לכ-400 מיליון שקל.  

     

    משרד האוצר צפוי לבטל את היטל ההשבחה על מתקני ייצור חשמל מאנרגיה סולארית (PV) המוצבים על גגות מבנים, ובכך יתאפשר לעודד את המשק למעבר לאנרגיה נקיה יותר. במשרד ציינו כי גם אומצה עמדתם לפיה יש למסות בשיעור גבוה יותר את הפחם והפטקוק (דלק מוצק), כך שהם יהפכו לפחות כדאיים לשימוש לצורכי יצירת אנרגיה עבור המשק הישראלי, ותהיה כדאיות כלכלית לשימוש בדלקים נקיים יותר ומזהמים פחות. 

     

    37.6 מיליארד שקל למשרד הבריאות

    בשנים האחרונות, בגלל זמני ההמתנה הארוכים, ישראלים רבים פונים למערכת הבריאות הפרטית על מנת לבצע ניתוחים ופרוצדורות רפואיות ומוותרים על הטיפול במערכת הבריאות הציבורית. אולם הניתוחים שמבוצעים במימון פרטי, יקרים במקרים מסוימים בעשרות אחוזים ממחירי הניתוחים שמבוצעים במימון ציבורי על אף שמדובר בתשתיות דומות ולרוב באותם הרופאים.

     

    המחירים הגבוהים של הניתוחים במערכת הפרטית, גורמים לדרישת פרמיות יקרות ותשלומי השתתפות עצמית גבוהים ולפגיעה בשכבות החלשות שהנגישות שלהם לשירותי בריאות איכותיים נפגעת. כמו כן רופאים יעדיפו להיות מועסקים במערכת הבריאות הפרטית ולא הציבורית מכיוון שההכנסה שלהם עבור הניתוחים האלו גבוהה יותר.

     

    על מנת להוריד את המחירים הוחלט שהחל מאחד במאי יוטל פיקוח על מחירי ניתוחים המבוצעים במימון פרטי. שר הבריאות ושר האוצר יקבעו את סוגי הניתוחים שעל מחיריהם יוטל פיקוח ואת המחיר המירבי שלהם, לאחר שיקבלו חוות דעת מוועדה מקצועית שתוקם לשם כך. הוועדה תתכנס מדי ארבעה חודשים כדי לבחון את סוגי הניתוחים שעליהם יוטל פיקוח ואת מחיריהם וזו תמליץ לשרים על שינויים מעת לעת. התקציב הכולל של משרד הבריאות עומד על 37.6 מיליארד שקל.


    פורסם לראשונה 11/01/2018 23:21

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תקציב המדינה לשנת 2019: מי ירוויח, מי פחות"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלכס קולומויסקי
    נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים