שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    במקום גירוש - "עיר מקלט" למסתננים
    "כבר בתורה צוונו למתן מקלט לעבד הבורח מאדוניו, ומה נגיד כשעל דלתותינו מתדפקים מבקשי מקלט, שזכויותיהם מחויבות על פי תורת ישראל? במקום מתקני הכליאה המשפילים צריך להקים 'ערי מקלט' למהגרים, שיקומו בה מפעלים ייחודיים ובמקביל תתנהל בה מערכת שלמה של השכלה והכשרה מקצועית"

     

    צילום: רשות האוכלוסין וההגירה

    צילום: רשות האוכלוסין וההגירה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כולם מסכימים, לכאורה, שאסור לגרש מבקשי מקלט, וכך נקבע בחוקים הבינלאומיים; כל הוויכוח הוא בשאלה מיהו "מבקש מקלט" שאורבת לו סכנה בארץ מוצאו, מיהו "מסתנן" שחצה גבול בניגוד לחוק, ומיהו מבקש עבודה או סתם מהגר.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    אך מניין צמח הרעיון הזה של הזכות למקלט? "ערי מקלט" בתורה (במדבר ל"ה; דברים ד' מ"א-מ"ג; דברים י"ט) נועדו למנוע נקמות של "גאולת דם" - שרשרת של רוצחים ונרצחים, כמקובל בחברה שבטית, ובארגוני פשע - והתורה קובעת כי רק בית דין מוסמך בשער העיר יחרוץ את דינו של רוצח, אם היה שוגג או מזיד.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    אבל יש בתורת משה גם ציווי למתן מקלט לעבד בורח מעם אדונו: "לא תסגיר עבד אל אדוניו, אשר ינצל אליך מעם אדוניו. עמך ישב בקרבך..." בעמים העתיקים היו חוקים ברורים להסגרת עבדים שברחו. רק בתורת ישראל יש איסור הסגרה, וחובה לתת מקלט לעבד בורח, שיוכל לשבת "במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו" (דברים כ"ג, ט"ז-י"ז).

     

    בין תושבות לאזרחות

    אולם בעוד שתורה מדובר על עבד יחיד, אנחנו מתמודדים עם עשרות אלפים. בתורה ובהלכה יש גם הבחנה בין "גר תושב" לבין אזרח: ל"גר תושב" יש זכויות אדם, אבל אין זכויות אזרח, וכך הדבר גם כיום בארה"ב ובארצות רבות שבהן רוב המהגרים הם תושבים ולא אזרחים.

     

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

     

    אצלנו הדרך לאזרחות קצרה הרבה יותר, וכמה מארגוני זכויות האדם אינם מסתירים כלל את רצונם להפוך את המסתננים לאזרחים ישראליים, גם אם הדבר יגרום לעם היהודי לאבד את המקלט הלאומי היחיד שלו.

     

    הגבול שלנו עם מצרים הפך לקיר חומה בינינו לבין סודן וארצות אפריקה, והחלטה קריטית זו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מצילה אותנו בינתיים מהשיטפון הגדול שזורם לאירופה. עם זה, עדיין נותרו בתוכנו כ-35 אלף מסתננים, מהגרי עבודה וכן, גם מבקשי מקלט. ההסכמים ליציאה מרצון למדינה שלישית לא הוכיחו את עצמם עד כה, והגירוש בכוח עלול להיות מסוכן למגורשים, ומסוכן גם לנו כמדינת היהודים.

     

    מאידך גיסא, אחינו בדרום תל אביב ובמקומות אחרים זועקים להצלה מפני השתלטות המסתננים על רחובות של שכונות מוזנחות, ועל בתים ישנים המיועדים להריסה.

     

    לבטל את מתקני הכליאה המבישים

    פסילת הכליאה של המסתננים, מחייבת שינוי יסודי באופיים ובמטרתם של מתקני הכליאה בדרום. מכאן צומח הרעיון להפיכתם ל"עיר מקלט" חופשית למסתננים ומבקשי עבודה, שירצו מאוד להגיע אליה.

     

    במקום כליאה וגירוש צריך לחשוב על "עיר מקלט" יצרנית, שיקומו בה מפעלים ייחודיים. תוצרתם תהיה מכוונת לשווקים אפריקניים הדומים לארצות המוצא של המהגרים. במקביל, תתנהל בה מערכת שלמה של השכלה והכשרה מקצועית, במגמות מתאימות לניהול בשכבות הגבוהות של החברה האפריקנית.

     

    למערכות ההשכלה וההכשרה יהיו שלוש מטרות: 1. לפרנס את המהגרים ומבקשי המקלט ברמה טובה, ולא בשולי החברה הישראלית. 2. לתת להם השכלה והכשרה מקצועית, בדגש על תחומים ומקצועות המותאמים לצרכי ארצות מולדתם. 3. להכין אותם לקראת שיבה לארצות מולדתם לאחר תום המלחמות, כדי לפתח אותן.

     

    במקום "כלא פתוח" צריך ליצור עיר מקלט, שמבקשי העבודה יעמדו בתור להתקבל אליה. התנאי היחיד יהיה הסכמה חתומה לתוכנית השיבה מרצון לארצות המולדת אחרי תום המלחמות שם, ועם השכלה והכשרה מקצועית, שתאפשר פיתוח מקיף של הארצות הסובלות מעוני וממלחמות הרסניות.

     

    במקום עוד ביקורת בינלאומית, וביקורת שיפוטית נגד מדיניות ישראל, צריך לגייס הון בינלאומי להשקעה בעיר המקלט. אם זה יצליח, יבואו מכל העולם לראות מפעל שיקום ישראלי יפה ומועיל לכולם, ואף יעתיקו את הדגם למקומות אחרים.

     

    במקום מאבק משפיל נגד חסרי כל, ונגד שוחרי זכויות האדם, עלינו לגייס אותם למיזם גדול של מקלט יצרני עם הכשרה. זכויות אדם אנו מחויבים לתת לפי תורת ישראל, וגם לפי המשפט החוקתי והאמנות הבינלאומיות, ולפי המוסר וההיסטוריה היהודית. כך נוכל להפריד בין זכויות חשובות אלה - לבין הניסיון להציף את ישראל באזרחים פוטנציאליים, כדי לערער את מדינת הלאום היהודית היחידה

     

    נגיד כן לזכויות אדם ולא להתאזרחות. ומי שיתמוך ויסייע למיזם זה, יוכיח שכוונתו מוסרית וגם מועילה כלכלית. אך מי שימשיך ללחוץ למען קליטה מלאה של מבקשי העבודה בחברה הישראלית, יוכיח שיש לו כוונות זרות, ורק יחזק את מגמת הגירוש בכוח.

     

    הזדמנות להיות מופת מוסרי

    כיוון, שהמדינה מתנהלת לרוב באיטיות ובכבדות, חשוב לקרוא ליזמים ולמשקיעים בעלי חזון ומחשבה נאורה להתארגן להקמת עיר המקלט – לבקש מן המדינה את מתקני הכליאה המשפילים בסהרונים ובחולות, כמו גם בחוות גדולות במדינות "שלישיות" שיסכימו לכך, ולבנות אותם אחרת, באחריות ובשליטה ישראלית.

     

    המדינה תתבקש לתת את המשאבים שהיא משקיעה בנושא כיום מתוך גישה של בלימה, וקרנות בינלאומיות יתבקשו לסייע בהשקעה הומניטארית וכלכלית, שתניב קידמה והשכלה, מפעלים יצרניים, ובו בזמן גם מופת מוסרי.

     

    לדעתנו, לא פסו אנשי חזון מן הארץ, וגם בדור הזה יש אנשים וחברות בעלי יכולת כלכלית עם שאר רוח, שגם יבינו דבר פשוט: לטווח ארוך ייתכן מאוד שערי המקלט בכל מקום שיהיו, יהפכו לסיפור הצלחה אנושי וגם כלכלי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים