שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "בשר מהונדס מחזיר? כשר"
    הנדסה גנטית וכשרות מעסיקות את המוחות הרבניים בדרך למטבח העתידי שלנו: "בשר משובט שיופק מחזיר לא יוגדר כמאכל אסור - ואפשר יהיה גם לאכול אותו עם חלב", קובע הרב שרלו, שינחה סימפוזיון בעניין בכנס "תורה ומדע" באוניברסיטת בר אילן. "צריך להחמיר ולייצר את הבשר הזה כדי שאנשים לא ימותו ברעב, למנוע זיהום וכדי להימנע מצער בעלי חיים"

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בעוד עשור תאכלו בשר חזיר משובט? גדי מהונדס בחלב אימו? טובי המוחות ההלכתיים כבר דנים בשאלה, והעתיד מדביק את ההווה בצעדי ענק. הרב יובל שרלו, מהבולטים שברבני הציונות הדתית, עונה על שתי השאלות ב"כן" חד-משמעי.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

     

    הרב שרלו, ראש תחום אתיקה בארגון רבני "צהר" וראש ישיבת ההסדר "אורות שאול", סבור כי מבחינה הלכתית מותר לאכול בשר משובט שמיוצר בהנדסה גנטית - גם אם מקורו בחזיר - ובריאיון ל-ynet הוא קובע כי "אין פה בעיה של בשר לא כשר וגם לא בעיה של אכילת בשר עם חלב".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    את עמדתו ההלכתית יציג בסימפוזיון כשרות והנדסה גנטית שאותו ינחה, בכנס "תורה ומדע", שייערך מחר (יום ה') זו השנה ה-25 באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף המרכז האקדמי לב והישיבה יוניברסיטי. "ההמצאה החדשה הזו היא בעלת משמעות אסטרטגית לעולם בשל העובדה שמשאבי המזון הולכים ומידלדלים, בעוד שהאוכלוסייה גדלה במהירות", אומר הרב שרלו, המשמש אף כמרצה במדרשה לבנות של האוניברסיטה.

     

    "ההנדסה הגנטית חשובה גם בשל העובדה שתעשיית הבשר היא אחת המזהמות הגדולות של העולם, צורכת משאבי טבע רבים - כמו מים ואדמה - וגם בשל הבעיה המוסרית שקיימת בייצור תעשייתי של בשר. לפיכך יש מניע עמוק מאוד, דתי ומוסרי לפיתוח מזון תוך התבססות על מחקר גנטי. מאידך גיסא, עומדים שני עניינים שצריך להתייחס אליהם: הזהירות המדעית מפני תוצאותיה - והנושא ההלכתי".

     

    ההחמרות מול צער בעלי חיים

    מתברר שכבר באמצע המאה שעברה התמודד הציבור הדתי עם סוגיית כשרות מזון המכיל חלקים שמקורם בחזיר, או בבעלי חיים שלא נשחטו כהלכה ומוגדרים "טרף". הכוונה כמובן היא לג'לטין. עד לתחילת המאה ה-20 שימש החומר הצמיגי, המופק מעצמות בעלי חיים, כמצע גידול עבור מיקרואורגניזמים. עם הזמן הוא הפך ללהיט בתעשיית המזון, והוא מככב בכל נחשי הגומי ובני משפחתם - ואפילו ב"מילקי" המפורסם.

     

    "בלי להיות נביא אפשר להבין שתהיה מחלוקת". הרב יובל שרלו ()
    "בלי להיות נביא אפשר להבין שתהיה מחלוקת". הרב יובל שרלו

     

    גדולי הפוסקים התירו אכילת ג'לטין שמקורו מן החי בטענה שבתהליך הייצור הוא מאבד את טעמו, אינו ראוי לאכילה ולכן לא נחשב יותר לדבר מאכל ואין איסור הלכתי לאכול אותו. כלומר, אין בחומר הזה בעיה של בשר לא כשר - וגם לא בעיה של אכילת בשר עם חלב.

     

    "על פי השיטה ההלכתית הזו, כאשר משתמשים בתא של חזיר ומייצרים מהחומר הגנטי מזון, התא מאבד למעשה את זהותו המקורית, ולכן אי אפשר להגדיר אותו כמאכל אסור. הוא גם לא יוגדר כבשרי, ואז אפשר לאכול אותו עם חלב", מסביר הרב שרלו. 

     

    ובכל זאת, גם בקרב הפוסקים יש מי שמחמיר ואוסר על אכילת ג'לטין מן החי.

    "כמו בכל תחום, רבים רוצים להשתדרג גם בהלכות. לטענתי, לעולם צריך לשקול את 'החומרא' מול המשמעויות שהזכרנו - הרצון למנוע רעב בעולם, הנזקים הגדולים לטבע ואיסור צער בעלי חיים. מה לעשות שמבחינה ביולוגית דווקא החזיר הוא הכי קרוב לאדם, ולכן לא ברור כאן מי מחמיר ומי מקל".

     

    ומה תהיה ההלכה? האם מותר לאכול חזיר משובט?

    "בלי להיות נביא, אפשר להבין שתהיה מחלוקת גדולה. לדעתי, מבחינה הלכתית חזיר שכזה הוא לא בשרי והוא לא אסור, מאותן סיבות שגדולי הפוסקים פסקו בדורות הקודמים לגבי ג'לטין".

     

    הרב שרלו אינו מזלזל במחמירים: "מכיוון שיש פוסקים שאוסרים, זו החמרה עם טעם. אבל קו החשיבה ההלכתי צריך לבחון את הצורך של האנושות כולה - ולא רק את הצורך הפרטי שלי. בהסתכלות כזו, לדעתי, צריך להחמיר ולייצר את הבשר הזה כדי שאנשים לא ימותו ברעב, כדי למנוע זיהום וכדי למנוע צער בעלי חיים. ראוי וכדאי לאכול בשר משובט גם אם מקורו בחזיר, לאור דברי הפוסקים המתירים זאת״.

     

    גנטיקה? מסכת של שאלות אתיות והלכתיות

    הרב שרלו מסביר כי השאלות ההלכתיות והאתיות שעולות מסוגיית ההנדסה הגנטית דנות בהרבה יותר מבשר משובט. למשל, עולות שאלות הלכתיות וערכיות הנוגעות לבעלות על מידע, סודיות רפואית ועוד. מעבר להנדסה הגנטית מתמודד עולם המדע וההלכה עם נושא הגנטיקה בכללותו - למשל, העדפת עובר ממין מסוים.

     

    פרופ' עלי מרצבך (צילום: אוניברסיטת בר אילן)
    "נדרשת הבנה מעמיקה של מבנה החומר והתהליכים הכימיים". פרופ' עלי מרצבך(צילום: אוניברסיטת בר אילן)

     

    "בעוד שהנדסה גנטית כוללת שימוש בתאי גזע, שכפול תאים, קטיעת גנים ועוד - ברירת מין העובר היא אבחנה בעזרת גנטיקה ולא התערבות בגן", אומר הרב. "הדבר הזה נעשה כבר נעשה בארץ בהיקפים גדולים מאוד בהורים שהם נשאים של מחלות גנטיות. בעזרת הטכנולוגיה הזו מחזירים לרחם עוברים תקינים. אבל לגבי הורים שרוצים למשל בן לאחר לידה של מספר בנות, רוב פוסקי ההלכה סבורים שאפילו למען מצוות פרו ורבו אין חובה לעשות את זה, ואף יש הסתייגות מלעשות את זה. אבל זה לא אסור".

     

    בניגוד לישראל, בארה"ב פעולה כזו נחשבת לא חוקית.

    "הסיבה לכך היא שהקתולים סבורים כי מרגע ההפריה העובר נחשב חי, ולכן אסור לבצע אבחון גנטי שבסיומו מחזירים לרחם עובר תקין ומשליכים לפח את שאר העוברים. אבל על פי ההלכה הביצית המופרית בוודאי איננה מוגדרת כיצור חי, ולכן ההלכה הרבה יותר עניינית".

     

    האם יהיה מותר לתינוק שנולד מהנדסה גנטית להינשא עם בת משפחה?

    "זו שאלה מצוינת שעדיין לא נדונה, כי הטכנולוגיה עדיין לא בידינו ובמדינת ישראל יש חוק נגד שיבוט, כולל שיבוט בבעלי חיים. אבל באופן יוצא דופן, מדובר בחוק שאם לא יוארך, תוקפו יפוג במאי 2023. אגב, על פי היהדות, גוי שמתגייר, מתייחסים אליו כאל מי שכל הקשרים המשפחתיים שלו נותקו. לכן יש אפשרות שהדיון לא יהיה ביולוגי אלא ערכי: האם יהיה מותר לו להינשא עם אחותו, למשל. לתפיסתי, יש אפשרות שההלכה תקבע שלמרות הקשר הגנטי, הם לא אחים, וגם להפך. אבל זה עדיין לא נדון".

     

    הכימיה בשירות ההלכה

    פרופ' עלי מרצבך, מתמטיקאי בעל שם עולמי וחוקר סטטיסטיקה במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת בר-אילן, משמש כיו"ר הכינוס לתורה ומדע. לדבריו, "תעשיית המזון המודרנית משתמשת יותר ויותר בכלים של הנדסה גנטית בייצור ומכירת מוצרי מזון. הדבר מעמיד אתגרים רבים בפני הרבנות האמורה לתת הכשרים למוצרי המזון".

     

    לדברי פרופ' מרצבך, "על מנת לסייע לפוסקי הלכה להכריע בהגדרת המוצר, אנחנו - אנשי התורה והמדע - דנים בהגדרות המוצרים מתוך כלים של תורת הכימיה האורגנית. בעתיד הלא רחוק, תעשיית המזון תהיה מסוגלת להשתמש בחלב ולהפוך אותו לבשר. האם התוצר ייחשב כבשרי - או כחלבי? הבנה מעמיקה של מבנה החומר והתהליכים הכימיים תאפשר לגופים הממונים על הכשרות בישראל לתת מענה נכון ומתאים לציבור".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים