שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פסח - או נורוז של האיראנים: מי הושפע ממי
    אנחנו מבערים חמץ והם "מנערים את הבית". לנו יש קערת ליל הסדר ולהם קערת "האפט-סין". אנחנו אופים מצות והם מנביטים דגן כשר לפסח. בזמן שפה חוגגים את חג האביב - חוגגים מאות מיליונים את הנורוז האיראני. האם יש להם מקורות יהודיים - ומה בין שלמה המלך לכורש

    חגיגות
    חגיגות "קא ב-ניסן" בפזורה האשורית הנרדפת: קבלת האביב ושירת הבריאה(צילום: רויטרס)

     

    ליל הסדר ציין לא רק חירות אלא התחדשות: פה החל המסע ההיסטורי הלאומי, ופה מתחיל מחזור השנה התנ"כי - נקי משאריות מוחמצות של העבר. אבל תרבויות רבות באסיה (סין, תאילנד, איראן, בנגל ועוד) מתחילות גם הן את השנה באביב. מדובר בהשפעה אזורית של לוח השנה הבבלי, שממנו אימצנו גם אנו בזמן הגלות את כל שמות החודשים. לוח זה גובש במאה ה-18 לפני הספירה, והגדיר את ה-1 לחודש Nisanu כראש השנה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    שרידי העם "האשורי" - כ-4 מליון נוצרים אורתודוכסים, רובם פליטי המלחמה בסוריה - עוד מציינים את ראש השנה הבבלי בחג שנקרא Kah b-Nisan. קראתם נכון: קא (או כה) בניסן. הוא חל בזמן שאחינו בגולה ישבו לליל הסדר השני, והוא ציין 6,768 שנים מראשית האנושות. בנות הכפרים שזרו פרחים בשדות, ואלפים התאספו לתהלוכות ססגוניות ולהקראת שירה על נפלאות הבריאה.

     

    עוד בנושא בערוץ היהדות:

     

    אולם ראש השנה האביבי שהכי קשור אלינו הוא דווקא "נורוז" האיראני, שחל השנה בין ראש חודש ניסן לערב פסח ונחגג על ידי כמאתיים מיליון איש (כולל באפגניסטן ובאוזבקיסטן). ולמה הנורוז כה מעניין? כי הוא מיוחס לשלמה המלך.

     

    מאתיים מיליון חוגגים את ראש השנה האיראני ״נורוז״ בתחילת ניסן (צילום: EPA)
    מאתיים מיליון חוגגים את ראש השנה האיראני "נורוז" בתחילת ניסן(צילום: EPA)

     

    כך כתב הפילוסוף האיראני אל-בירוני (Al-Biruni) לפני כאלף שנים: "המלך שלמה, בנו של דוד, איבד את חותמו ואת מלכותו. אולם בתום ארבעים יום הוא חזר לכס המלוכה, ומיד באו לשרתו כל הנסיכים וציפורי הכנף. כאשר ראו זאת הפרסים הם אמרו Naurôz âmadh, כלומר: 'יום חדש הפציע!' לכן החג נקרא נורוז" (תרגום).

     

    "קערת הפסח" האיראנית

    האם זו מיתולוגיה מופרכת, או שמא יש לה יסוד היסטורי? התשובה קשורה לדת האיראנית לפני האיסלאם - הדת הזורואסטרית שהביאה את הנורוז - וגם קצת לגלות העם היהודי בבבל ובפרס. אך לפני כן, הנה כמה מאפיינים מסקרנים של ראש השנה האיראני:

     

    Haft-Seen:
    Haft-Seen: "קערת ליל הסדר" של האיראנים(צילום: Eminn ויקיפדיה)

     

    ראשית, אי אפשר שלא להשוות בין "קערת הפסח" להאפט סין (Haft-Seen), גם היא "קערה" בת שבעה פריטים המעטרת את שולחן חג הנורוז: נבטי חיטה (שלא החמיצו) מופיעים גם בעציץ קטן וגם כפודינג, ולצידם תפוח, זית, שום, סומאק ויין (שאותו מחליפים המוסלמים בחומץ). מדובר בפריטים המסמלים מידות טובות ולידה מחדש. למיצג הקערה מוסיפים זוג נרות חג, מראה (להתבוננות פנימית), ביצים קשות, מי ורדים, קערת דגי זהב (כסמל לחיי נצח) ועוד.

     

    הגדה של פסח אמנם אין להם, אבל במקומו נשמר על שולחן הסדר מקום של כבוד למזמורי האווסטה של הנביא זָרָטוּסְטְרָא, שמוחלף כיום בספר הקוראן או בספר שירי המשורר האיראני "האלוהי", חאפיז.

     

    מרחב ההשפעה של הדת הזורואסטרית בימי כורש הגדול - מפת האימפריה הפרסית  (ציילום: ויקיפדיה)
    מרחב ההשפעה של הדת הזורואסטרית בימי כורש הגדול - מפת האימפריה הפרסית (ציילום: ויקיפדיה)

     

    ערב החג - אש בחצרות

    ההכנות לחג מחייבות ניקיון יסודי ("ניעור הבית", בלשונם) הכולל את שטיפת השטיחים, פינוי כל פינה בארונות הבוידעם, וכן רכישת פרטי לבוש. באיראן רואים בניקיונות אלה ערך של התחדשות רוחנית. הכנות נוספות מחזירות אותנו לסמלי הדגן ש"טֶרֶם יֶחְמָץ": בכל בית ינביטו חיטה ושעורה, ויקשטו את הבית בגרעיני דגן וקטניות אשר יושלכו לנהר בתום 13 יום (ואם זה מזכיר לכם את "ביעור החמץ", זה לא בכדי). כאן המקום להבהיר כי אין בנורוז איסור על לחם, ולכן ארוחת החג תכלול עוגיות, שקדים ומאפים, הרבדים הסמליים מוצמדים לגרעיני-דגן ולנבטים.

     

    כמו בספרי דניאל ואיוב: אש החכמה בדת הזורואסטרית (צילום: AFP)
    כמו בספרי דניאל ואיוב: אש החוכמה בדת הזורואסטרית(צילום: AFP)

     

    פרט אחרון שראוי להזכיר הוא כינוס המשפחה המורחבת. ראשית, בלילה שלפני הנורוז מתאספות משפחות להבערת מדורות בחצרות הבתים בטקס שנקרא char shambe soor. אלפי המדורות מעלות תמונה של חצרות בתי ירושלים בעת הקרבת קורבן הפסח - ערב "חג המצות". שנית, בתום ימי החג יוצאות החמולות לפיקניקים משותפים בשם sizdeh bedar (מנהג הסהרנה הכורדי קשור למסורת זו).

     

    ערפל אופף את מקור מנהגי ליל הסדר שלנו עד למאה ה-10 לספירה. אך נקודות הדמיון בינינו לנורוז מעניינות כי יש לקשר בינינו בסיס היסטורי. הדת הזורואסטרית שלטה באימפריה הפרסית בזמן שגלינו לשם, ובמשך למעלה מאלף שנים הפיצה בעולם את האמונה באל אחד.

     

    לפי המסורת, תחילתה בנביא ששמו זָרָטוּסְטְרָא - ספק דמות היסטורית ספק מיתולוגית. המחקר המודרני ממקם את דמותו בימיו של שלמה. האם רומז לנו הפילוסוף אל-בירוני כי מדובר בהשפעת חוכמתו? הרי התנ״ך עצמו מספר: ״אז כתב דריוש המלך... בכל שלטון מלכותי יהיו חרדים ויראים מלפני אלוהי דניאל, כי הוא האל החי לעולמים..." (דניאל ו׳).

     

    הכנות לנורוז בשווקי איראן (צילום: AP)
    הכנות לנורוז בשווקי איראן(צילום: AP)

     

    ובאמת, אין ספק בשגב הרוחני של הזורואסטרים ובקרבתם לאמונה ב"אלוהי דניאל". גם כאשר ראו בבריאה מאבק קוסמי בין כוחות האור לכוחות התוהו, עדיין האמינו באל האחד (Ahura Mazda): הוא הבורא, הוא הגואל, הוא אש החוכמה (בבחינת "כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת...") הם נמנעו מפולחן של פסלים או כשפים, קידמו עקרונות נעלים של מוסר וטהרה, והאמינו שמטרת הבריאה היא גאולת האדם דרך האמת. אין ספק כי דת זו השפיעה על האיסלאם, על הנצרות ועל הבודהיזם. בכך היא מהווה נקודת מפנה היסטורית בין עבודות האלילים הקדומות לבין כל הדתות המוכרות כיום.

     

    אז מי הושפע ממי?

    רבים מבחינים בדמיון הרב שבין תפיסת העולם הזורואסטרית לבין זו של ספרי איוב ודניאל, ובמידה רבה גם של תהילים. מי השפיע על מי? יש חוקרים שיניחו כי "שבי ציון" ייבאו את הרעיונות מפרס. הנחה זו מבוססת על דעה קדומה השוללת תפיסה סדורה לגבי העולם הבא ב"ברית הישנה". מצד שני, מקובל כי האימפריה הפרסית היא שאימצה מהעם היהודי את השבוע הסטנדרטי בן 7 הימים, ולא להפך. לכן מותר לשקול כיוון השפעה זהה גם לגבי תיאולוגיה. מותר אפילו להרהר באפשרות של תוכנית אלוהית מאחורי גלות בבל ופרס, בדומה לגלות מצרים שמטרתה הייתה: "יָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי אדני".

     

    רמברנדט,
    רמברנדט, "המלך כורש והנביא דניאל": מי השפיע על מי? (האמן פיספס את גילו המופלג של דניאל במעמד)(ציור של רמברנדט)

     

    כורש הגדול, שליט האימפריה הפרסית ומפיץ הדת הזורואסטרית, היה קרוב מאוד לעם היהודי שישב בתקופתו על נהרות בבל ופרס. הוא תמך בשיבת ציון, פקד על בניין בית המקדש השני, והכיר אישית את הנביא דניאל. החידה ההיסטורית היא האם הוא עצמו, ואיתו הדת הזורואסטרית כולה, הושפעו מנביאי העם העברי וממנהגי הפסח? זאת נצטרך לשאול את אליהו הנביא בבואו לבקר בסדר הבא.

     

    כיום, מאות מיליוני החוגגים של "נורוז" מקיימים בפועל את המסורת מימי כורש. מי ייתן שתתקיים בהם נבואת ישעיהו, שבה הסביר למלך צדיק זה את התכלית האוניברסלית של שליחותו: "כֹּה אָמַר אדני לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ… לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי... פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ… כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן (כל אומות העולם)" (ישעיהו מ"ב).

     

    חג הנורוז באימפריה הפרסית: כמה זה דומה לפסח? (צילום: ויקיפדיה)
    חג הנורוז באימפריה הפרסית: כמה זה דומה לפסח?(צילום: ויקיפדיה)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    "קא ב-ניסן". יש חג אשורי כזה
    צילום: רויטרס
    מומלצים